בחרו עמוד

סמי איליה משרד עו"ד

Samy Ilia, Law Office
תביעות נגד משרד הביטחון – זכויות חולים ונכי צה"ל

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.


תביעות נכות למשרד הביטחון וזכויות החולה
עו"ד סמי איליה נכה צה"ל בעצמו מטפל בתביעות להכרת נכות כנגד אגף השיקום של חיילי צה"ל (סדיר קבע ומילואים), שוטרים,סוהרים,אנשי שירות הביטחון הכללי,המוסד, משמר הכנסת, עובדי משרד החוץ בחו"ל לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) –התשי"ט 1959 (נוסח משולב) – בשל פגיעה, פציעה (כולל תאונת דרכים) או מחלה בעת שירות או עקב השירות. כן מטפל המשרד בתביעות בשל החמרת מצב, פגיעה בזכויות נכים.

נכי צה"ל –
אגף השיקום במשרד הביטחון הוא הגוף האמון לטפל במי שנפגע נפצע או חלה במסגרת שירותו בומשרת ו/או שירת באחד מגופי הביטחון המוזכרים מעלה. אלא שהליך ההכרה במי שתובע בגין אלה, אינו קל כלל ועיקר.
בה בעת שמקרים כמו פציעה בקרב באימון או בפעילות מבצעית יזכה לרוב בהכרה כפציעה או חבלה בשירות או עקב השירות, מקרים פחות ברורים , יהיה קשה להוכיחם.

התנאי להכרה כנכה צה"ל הוא מצטבר כך שכל התובע נכות על פי חוק זה, יהיה חייב להוכיח "קשר סיבתי" לשירות. לא זו בלבד שזה קרה תוך כדי השירות אלא שאותה פגיעה מחלה או פציעה נגרמה עקב השירות או לפחות להוכיח כי תנאי השירות הם הגורמים לה או היוו הם "טריגר" לקיומה.
הרבה קשיים מערים אגף השיקום בפני מי שתובעים הכרה ואחת הדיעות לכך היא העובדה שאגף השיקום מנסה ככל יכולתו לשמור על התקציב.

רבים מהפונים להכרה בהם כנכי צה"ל נמצאים בשעתם הקשה עקב מצבם הרפואי ורוב הפונים אינם מתמצאים בסוגיות ושיקולים בהתנהלות אגף השיקום מזה שנים רבות – שלא כולם שיקולים רפואיים ועוברים עקב כך דרך שבה מכשולים רבים רפואיים ומשפטיים כדי למצות זכויותהם.
לאחר מלחמת לבנון השנייה הקושי להכרה של הנפגעים אף החמיר עת הוקמה ועדה שמוכרת כוועדת ברודט אשר בשנת 2007 הוציאה תחתיה דוח שהמליץ על התייעלות וקיצוץ של 30 מליארד שקל מתקציב אגף השיקום.

אם היה קשה עד אז, קשה עוד יותר כיום לתובעים למצות זכויותיהם. משיקולים תקציביים צפויים הפונים לעבור דרך קשה וארוכה במקרים רבים בעיקר בסוגיית נטל ההוכחה הנדרשת להכרתם כנכים. הקושי אף גובר כאשר התביעה נוגעת למחלה ולא לפציעה או חבלה.
דוגמא לקשיים שאגף השיקום – היא המדינה – מערימה בפני הנפגעים :
הגשת טפסי "דוח פתיעה/חבלה" –
למרבה הפלא, אגף השיקום באמצעות הגופים שמנויים מעלה נדיב מאוד בהסבר בדבר טפסי התביעה ומעודד לכאורה מילויים לאחר פציעה או חבלה . ולא לא בכדי כפי שיוסבר.
לדוגמא: אם חייל נפגע או נפצע ביחידתו או משתחרר מאישפוז בבית חולים בשל פציעה או חבלה בין אם ממשיך בשירות או סיומו, מוסרים לידיו באמצעות ר"ם2 טופס למילוי "דוח פציעה/חבלה/מחלה שימלא ומסבירים לו שאחרי שמילא יביא תצהיר מעורך דין והחומר יתוייק בתיקו. החייל שאינו מודע לחשיבות "דוח הפציעה/חבלה/מחלה" ולמה צריך בדיוק להירשם בו עלידו . לימים, או עבור שנים כאשר מצבו הרפואי מתדרדר או כאשר קיימת עילה להגשת תביעה לנכות ופיצוי, כנגד אגף השיקום ובטפסי התביעה אין התאמת פרטים לגבי נסיבות הפציעה חבלה או מחלה או פרטים שאינם תואמים במדוייק או חסרים, יעשה בכך אגף השיקום שימוש לדחיית התביעה. במקרים אלה לא אחת יהיה קשה להתמודד בעניין ראייתי אפילו בהליכי הערעור בבית המשפט.
אם לא די באלה, הרי קיים ניגוד אינטרסים מובהק בעבודתם של רופאי אגף השיקום המועסקים עלידי האגף אשר לידיהם מועברת התביעה לבדיקה התייחסות וקבלת חוו"ד.

ואם אין מספיק בזאת, הרי אותו נפגע,פצוע או חולה שירצה להביא חוו"ד מרופא שטיפל בהם נניח במסגרת אישפוז על מנת לנסות לסתור את החלטות רופאי אגף השיקום יגלוה עד מהרה כי אם הרופא שטיפל בו או בה הוא מבית חולים ממשלתי או שמועסק בדרך כלשהי ע"י המדינה או אם הוא נותן שירות בועדות רפואיות – הרי אין שום סיכוי לנפגע לקבל לידיו חוו"ד כנגד אגף, השיקום שהיא המדינה.
עצות למשרתים בגופים כאמור שנפגעו/נפצעו/חלו:
כבר בסמוך לאחר קרות או גילוי פציעה/חבלה/ מחלה תדרשו ע"י הממונים או ר"ם 2 להגיש דוח על כך. בטרם מילוי דוח הפציעה/חבלה/מחלה או כשברור שיש עילה לתביעה רצוי לקבל ייעוץ משפטי כבר בשלב הזה ובכל מקרה לנהוג כדלקמן:
√ לבקש ולשמור כל מסמך רפואי ובכלל זה הפנייה וטיפולים ללא יוצא מן הכלל הנוגעים למקרה.
√ לתעד בכתב כל השתלשלות המקרה באופן מפורט כדי לזכור כל הפרטים בבוא היום.
√ לרשום פרטים מלאים של העדים למקרה או אם יש כאלה עדים שיכולים לתאר מצב שירות,נסיבות שירות וכל פרט שיכול לסייע להוכחת אותו "קשר סיבתי" הנדרש להכרה כנכה וככל שניתן אפילו לבקש מהם לתעד הידוע להם בכתב ולשמור על התיעוד.
√ לפעול בדרך פרטית לאתר מומחה רפואי נטרלי על פי בחירתכם לשם בדיקה וקבלת חוו"ד על סמך המסמכים הרפאיים וההסטוריה הרפאית שלכם .
√ מומלץ למלא דוח פציעה/חבלה/מחלה לאחר התייעצות עם עורך דין (בכל מקרה אתם נדרשים להביא תצהיר חתום ומאושר ע"י עורך דין) ובכל מקרה אין לרשום בו פרטים על חוו"ד – יש לנסחו בעובדות בלבד תוך חשיבה כי יכול ויעשה בו שימוש נגדכם בעתיד.
√ לא למהר מייד לאחר האירוע להגיש תביעה לאגף השיקום. החוק מאפשר להגיש עד 3 שנים לאחר סיום שירות ואם המקרה נשוא התביעה מגובה בתיעוד של דוח פציעה/חבלה/מחלה אין מסגרת זמן להגשה. הסיבה שאין למהר לתבוע מייד היא כי יתכן ויהיו שינויים במצבכם או ממצאים חדשים עם חלוף הזמן שיש בהם לסייע לכם אותם יש לכלול בטפסי התביעה. (לדוגמא: החמרת מצב,אישפוז נוסף,טיפולים שונים וכיו"ב)

זיכרו: התובע חייב להוכיח את המקרה והקשר לשירות. ככל שחולף הזמן יהיה קשה לסמוך על הזיכרון , למצוא עדים ולאתר ראיות שלא דאגתם כי יהיו בידכם התומכות בתביעה ומהוות תנאי להכרה.
המלצה: בשל העובדה כי מדובר בהגשת תביעה בתחום אירועים שיש בהם לשנות כל מהלך חייכם, פגיעה באיכות החיים ואפשרוית תיפקוד, השתכרות ועוד בעתיד לבוא, עליכם לדאוג להיות מיוצגים ע"י עורך דין המבין בתחום נכי צה"ל וכך ימנעו טעויות שלכם בשל העדר ידע לקבל הזכויות המגיעות לכם.
כיום לנכים מותר להיות מיוצגים גם בוועדות רפואיות מטעם אגף השיקום לקביעת דרגות נכות או לקבלת זכות . בשנת 2009 ולאחר סירוב אגף השיקום להתיר לעורך דין של התובע להיות נוכח בוועדות, ניתן פסק הדין ע"ו (ת"א) בעניין מרק גבאי נ' משהב"ט-אגף השיקום-קצין תגמולים – ע"ו (בת"א) 2259/09 ושם כב' השופטת גנות קבעה בין היתר כי מניעת נוכחות מעורך דינו של התובע או אדם בטעמו בהליך שבפני ועדות אגף השיקום היא פגיעה בחוק כבוד באדם וחירותו.

השופטת אף הרחיקה לכת בעניין חובת השקיפות והביקורת על המתרחש בועדות וקבעה שראוי לתעד ולצלם את ההליכים בפני הוועדות באומרה "…כחרב מתהפכת הן מעל ראשי הנבדקים והן מעל ראשי חברי הוועדה, אשר איש מהם לא יוכל לבדות טענות באשר למתרחש בחדרי הבדיקות".
הנה כי כן, חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בכל ההליכים בפני אגף השיקום הוא לא לא רק בגדר המלצה אלא הכרח של ממש לצורך הבטחת מיצוי הזכויות לאור הקושי של התובע לפי חוק זה מול אגף השיקום.
זכויות החולה בישראל –
בשנת 1996 חוקקה הכנסת את חוק זכויות החולה . הצורך בחקיקתו נבע מכך שמטבע הדברים אדם שחולה מוגבל ביכולת שלו למצות את זכויותיו כאשר למשל הוא מאושפז בבית חולים.. אם משום שאינו ער למתרחש איתו או בשל מצבו הרפואי הפיזי או השכלי שתמיד יהיה נחות ממטפליו – הן בשל כך שאין לו שום ידע רפואי ובריאותו וחייו נתונים באופן טוטאלי בידי הרופאים ואם משום שגם אם הוא ער למתרחש אין לאדם מן היישוב הידע המשפטי בכל הנוגע לזכויות המשפטיות הבסיסיות בשל היותן בעלות זיקה לאחריות המוסדות הרפואיים השונים כלפי המטופלים.
החוק בא להגדיר את חובת המוסד הרפואי, אחים אחיות רופאים וכל דרג רפואי לרבות כל נותן שירות רפואי בשמירת זכויותיו של החולה באשר הוא.
החוק גם בא להגדיר גורמים מפקחים על נותני השירות הרפואי בשמירת הזכויות.

כלל הזכויות רשומות בחוק והפרתן יכולה בנוסף לסנקציות מינהליות להקים גם עילה לתביעה משפטית כנגד אותו גורם רפואי – כפרט או כמוסד – שהפרו זכות מזכויות החולה.

עורך דין איליה מייעץ ומייצג נכי צה"ל וחולים שזכויותיהם נפגעו בניגוד לחוק זה ו/או בניגוד לדין אחר ככל שהוא בא לשמר זכויות . (למעט תביעות בגין רשלנות רפואית)