בחרו עמוד

סמי איליה משרד עו"ד

Samy Ilia, Law Office

תחומי עיסוק

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

— עו"ד פלילי —

יעוץ/ייצוג והכנה לחקירה במשטרה

אין ספק שחקירה במשטרה היא סיטואציה לא נוחה, על אחת כמה וכמה כאשר הנחקר אינו בעל ניסיון קודם בחקירות משטרה ועם ההליך הפלילי. אך החקירה הפלילית היא למעשה עקב אכילס של רוב החשודים בפלילים, משום שלרוב, היא זו אשר תכריע האם חקירת המשטרה תסתיים בלא כלום, או שהיא תוביל להגשת כתב אישום פלילי

אם קיבלת זימון או נעצרת לחקירה יש לפנות לעורך דין באופן מיידי

אם נעצרתם או זומנתם לחקירה, אנו סבורים וממליצים, כי הדבר החשוב ביותר שכדאי לעשות הוא לפנות בהקדם לעורך דין פלילי. זכרו כי זכותכם להיפגש עם עורך דינכם לפני חקירה, או לכל הפחות, על המשטרה לאפשר לכם לשוחח עמו טלפונית. יתרה מכך, כבר בתחילת החקירה הפלילית, על החוקר ליידע אתכם/ן על זכותכם לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי. לכן, אל תזלזלו בכך, מכיוון שברוב המוחלט של המקרים, ייעוץ משפטי לפני חקירה עשוי להיות שווה זהב.

ברוב המקרים בישראל, המשטרה פותחת בחקירה פלילית רק בעקבות הגשת תלונה, כאשר המתלונן הוא בדרך כלל נפגע העבירה. המשטרה נוהגת לרשום כל תלונה, אך כאשר מדובר בעבירות קלות, יש למשטרה שיקול דעת שלא לפתוח בחקירה במידה והיא סבורה שאין בה "עניין לציבור". בעבירות סמים, במקרים רבים, החקירה נפתחת בעקבות "הלשנה" או בעקבות תשדורות הודעות טקסט או וואצאפ במכשירו הנייד של אדם שנתפס עם סמים, כאשר המשטרה מנסה ללכוד באמצעותן חשודים נוספים.

ברגע שהאדם שעליו הוגשה התלונה נחקר במה שנקרא: חקירה באזהרה, הוא למעשה בחזקת חשוד. כאשר המשטרה מחליטה להמשיך בחקירה הפלילית של החשוד, היא בד"כ תזמין את המתלונן למתן עדות נוספת לצורך השלמת פרטים, ולאחר מכן, עשויה לנקוט בפעולות חקירה נוספות, כגון: חקירת עדים שנכחו באירוע, הזמנת החשוד לחקירה נוספת, חיפושים ואיסוף ראיות. במקרה של תפיסת סמים למשל, המשטרה עשויה לזמן לחקירה אנשים שהופיעו בהקשרים חשודים במכשירו הנייד של האדם שנתפס עם הסמים.

לעתים, נערך עימות בתחנת המשטרה בין המתלונן לחשוד, או בין החשוד לבין האדם שהוא כביכול "המלשין", וזאת לעיתים, כאשר לא תמיד אותו אדם אכן "הלשין". במקרים בהם מדובר בגרסה "קשה" מול גרסה "קשה", נערכות לעיתים גם בדיקות פוליגרף, למרות שכידוע, הבדיקה אינה בגדר ראיה קבילה בבית המשפט.

ייצוג בכל הליכי החקירה והמעצר

יריית הפתיחה של ההליך הפלילי הינה בהליכי חקירה ומעצר.
קיימת חשיבות רבה לניהול מושכל של ההליך כבר בשלב זה שכן ההתנהלות בשלב החקירה תקבע את עתידו של ההליך הפלילי לרבות לא אחת ישליך על הצורך במעצר. משכך ישנה חשיבות רבה בהיוועצות עם עורך דין פלילי.
מהו עיכוב? מתי הופך אדם ממעוכב לעצור? מה כדאי לעשות או לא לעשות בחקירה? מה ההבדל בין מעצר ימים לבין מעצר עד לתום ההליכים? באילו תחבולות חקירה משתמשת המשטרה?
ומהן הזכויות העומדות לנחקרים וחשודים שממש כדאי שתכירו.

המשטרה תפתח בחקירה מרגע שנודע על חשד לביצוע עבירה או הוגשה תלונה בעניין , קיימות רשויות נוספות שבסמכותן לפתוח בחקירה כגון: רשות המיסים, הרשות להגבלים עסקיים וכדומה.
החשוד יוזמן לחקירה בו ביום או כמה ימים אחרי ולעיתים זה עניין של חודשים. עם זאת, ברגע שהמשטרה מתקשרת לחשוד ומזמנת אותו אליה, עליו לפנות מיד לעורך דין המתמחה במשפט פלילי, על מנת שיסייע לו בעזרת מומחיותו לסיים את ההליך באופן הנכון ביותר.
החקירה מתחילה מרגע שבאת במגע עם איש חוק, החושד שזה מקרוב בוצעה עבירה. שוטר החוקר אדם החשוד בביצוע עבירה חייב להזהירו תחילה כי אין הוא חייב לומר דבר העלול להפלילו וכל דבר שיאמר יירשם ויוכל לשמש ראיה נגדו וכי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו.
לצורך החקירה בסמכותה של המשטרה לחקור חשודים ועדים לעצור חשודים ולבצע חיפוש ולתפוס חפצים (מכונית , מחשב וכו). במקרים מסוימים לאחר סיום החקירה או במהלכה בסמכותה של המשטרה לבצע מעצר לצורכי חקירה ("מעצר ימים") הארכת המעצר תתבצע דרך הבאת החשוד לבית משפט בפני שופט מעצרים שיחליט אם יש עילה להארכת מעצר. במידה ויוגש כתב אישום במהלך המעצר בסמכות התביעה לבקש מעצר עד סיום הדיונים בבית משפט ("מעצר עד תום ההליכים").
נחזור להליך החקירה, עם סיום החקירה החומר יועבר לתובע משטרתי אשר יחליט על סגירת תיק או הגשת כתב אישום לבית משפט.
זכור חשיבות עליונה בהליך הפלילי להיוועץ עם עורך דין בטרם החקירה ובייצוג בבית
משפט.
גורמי חקירה (משטרה, מצ"ח, רשות המיסים, הרשות להגבלים עסקיים וכיו"ב) יפתחו בחקירה פלילית מעת שנודע להם על ביצוע עבירה. במסגרת החקירה מבררים עובדות, גובים עדויות וזאת על מנת לאסוף ראיות , כל זאת על מנת לשמור על הסדר הציבורי.
השלב שלפני החקירה הוא השלב הקריטי ביותר , על כן אם זומנת לחקירה או לעדות פנה מיד למשרדנו לקבלת ייעוץ משפטי.

עורך דין מעצרים

חשיבות שכירת שירותי עריכת דין פלילית בשלב המעצר, שכן השפעה רבה לייצוג בענייןזכויות וחובות העצור בין אם מדובר במעצר לימים או בשלב מתקדם עד לסיום ההליכים בטרם הוגש כתב אישום על ידי התביעה.
שלב המעצר בטרם הוגש כתב אישום מכונה גם שלב "מעצר הימים" וזאת על שום שהארכת מעצר בשלב זה תעשה לימים ספורים בכל הארכת מעצר ועד למקסימום של 30 ימי מעצר רצופים.
חשיבות שכירת שירותי עריכת דין פלילית בשלב זה נעוצה בעובדה שלרוב, התביעה תהסס בטרם תחליט להגיש כתב אישום פלילי כנגד אדם אשר עורך דינו הפלילי הצליח לשחרר את מרשו בשלב מעצר הימים. העורך הדין הפלילי המיומן גם יוודא כי במידה והחליטה התביעה בסופו של דבר שלא להגיש כתב אישום כנגד אדם, כי עילת סגירת התיק תהיה מחוסר אשמה פלילית, דבר שימנע כל רישום במרשם הרלבנטי לאותו אדם. לכן, קיימת חשיבות לשכור שירותי עריכת דין פלילית.
במידה והתביעה החליטה בסופו של דבר להגיש כתב אישום, הרי שלרוב היא תגיש לבית המשפט הדן באישום, בקשה כי הנאשם ישהה במעצר עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.
התנאים לאורם יחליט בית המשפט האם לעצור נאשם עד תום ההליכים הינם קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה, קיומה של עילת מעצר, העדר חלופת מעצר וכי הנאשם ייוצג ע"י סניגור או שהנאשם הודיע שברצונו לא להיות מיוצג. עורך דין פלילי מיומן יעשה כל שלאל ידו בכדי לשחרר את מרשו גם לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום.
עורך דין פלילי סמי איליה מייצג לקוחות בבתי המשפט במקצועיות ותוך שימוש בנסיונו, לאורך כל הליך המעצר החל מהחקירה הראשונה על ידי המשטרה ועד להליכים בהם מתבקש מעצר עד לתום ההליכים הפליליים.

הסגרה/ליווי משפטי לישראלים באירופה


יישום חוקי הסגרה לגבי ישראלים וזרים:

הסגרת אזרח ישראלי שעבר עבירה במדינה אחרת לאותה מדינה בה נעברה העבירה מחייבת בעיקרון 3 תנאי סף עיקריים :
• קיימת אמנה בין מדינת ישראל למדינה בה רוצים את העבריין.
• בקשת ההסגרה היא לצורך העמדה לדין או לצורך ריצוי העונש (לא למטרת חקירה)).
• המדינה שמבקשת את ההסגרה של העבריין התחייבה מראש להעבירו בחזרה למדינת ישראל לצורך ריצוי העונש.
חוקי ההסגרה הם מורכבים ולא פעם נאלצים לפנות למספר חוקים ותקנות ולבחון היטב כל החלטה.ככלל לא תתבצע הסגרה אם לא הוכח כי נעברה עבירה.. לא יוסגר אזרח ישראלי למדינה בה על אותה עבירה בגינה מסגירים יכולים להטיל עליו עונש מוות (ניתן להסגיר אם התחייבה אותה מדינה כי לא יתבקש ולא יוטל על אזרח ישראלי עונש מוות).
לא יוסגר חייל ישראלי או איש זרועות הביטחון בשל מעשה שעשה במסגרת מילוי תפקידו.
תפקידו של עורך הדין הוא מכריע במקרים אלו שכן הוא חייב להיות בתמונה כבר עם היוודע ללקוח כי יש כוונה להסגירו למדינה אחרת. משלב זה עו"ד איליה ילווה את הלקוח בכל השלבים בנסיון למצוא הדרך המשפטית בהתאם למקרה הפרטני ונסיבותיו של העומד בפני הסגרה – וזאת כדי למנוע ההסגרה כולל פנייה לערכאות. במידה ובית משפט יחליט בכל זאת על הסגרה, ילווה את הלקוח עד לסיום ההליך במדינה אליה הוסגר ויוודא כי יקויימו התנאים לפיהם הוחלט על הסגרתו ע"י שלטונות אותה מדינה..

סגירת תיק פלילי

סגירת תיק פלילי מחוסר ראיות מותירה כתם בעברו הפלילי של אדם. לעיתים, גם כאשר אין כלל ראיות, במקרים רבים התיק נסגר ע"י המשטרה או התביעה מחוסר ראיות ולא מהיעדר אשמה. למה לעילת הסגירה חשיבות רבה, מהי ההשפעה של הדבר ומה ניתן לעשות?

כאשר מוגשת תלונה נגד אדם או יש חשד לביצוע עבירה, נפתח תיק פלילי. המשטרה מחליטה, לאחר בחינת הראיות, האם להעביר את התיק להגשת כתב אישום על ידי הפרקליטות או לסגור את התיק.

מהן הסיבות לסגירת תיק?

תיק פלילי יכול להסגר משלוש סיבות עיקריות: חוסר ראיות, חוסר ענין לציבור או חוסר אשמה. המשמעות של כל אחת מעילות הסגירה שונה, וכן אופן רישומן במרשם הפלילי, ובהתאמה, ההשלכות שיש לרישום הפלילי על עתידו של אדם שונות.

סגירת תיק מחוסר ראיות להעמדה לדין – כדי להגיש כתב אישום, יש צורך בסיכוי סביר להרשעה. כאשר אין די בראיות שנאספו על מנת להעמיד אדם לדין, לא יוגש כתב אישום. סיבת הסגירה נעוצה בחשוד עצמו ובראיות שנאספו נגדו.
פתיחת התיק ועילת הסגירה יופיעו ברישום הפלילי של החשוד.

סגירת תיק מחוסר ענין לציבור – כאשר נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין. השיקולים המובאים בחשבון הם: חומרת העבירה, נסיבותיו האישיות ועברו של מבצע העבירה, הנזק שנגרם, אם בכלל, לקורבן, והמדיניות השיפוטית, סדרי העדיפויות, כח האדם והמשאבים. כאשר אין הצדקה להניע את המערכת בשביל לחקור או להעמיד לדין את אותו אדם על אותה עבירה, והעמדתו לדין אינה בראש סדרי העדיפויות של המערכת, ואינה מצדיקה את ניצול המשאבים וכח האדם המוגבל, יסגר התיק. סיבת הסגירה נעוצה במערכת, ולרוב מדובר בעבירות קלות וזניחות.

סגירת תיק מחוסר אשמה – סיבת הסגירה הנדירה ביותר, במיעוט התיקים. כאשר לאחר הגשת התלונה ופתיחת התיק עולה כי לא התבצעה עבירה, או לא התבצעה על-ידי החשוד או שאין ולו בדל של ראיה כנגדו.
בניגוד לשתי סיבות הסגירה האחרות, פתיחת התיק וסגירתו, לא יופיעו במרשם הפלילי אלא ברישומי המשטרה.
יצוין, כי ישנן סיבות נוספות לסגירת תיקים, כאשר לא ידוע מי ביצע את העבירה או כאשר החשוד אינו כשיר לעמוד לדין או נפטר, בהן לא נדון במסגרת זו.

המרשם הפלילי ושינוי עילת הסגירה

חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, קובע כי המשטרה תנהל מרשם פלילי לגבי כל אדם שהורשע בדין, אשר יכלול את הרשעותיו, צווים שניתנו, מידע על כשרותו המשפטית ועוד. לפי חוק המרשם הפלילי, גם תיקים אשר נסגרו מחוסר עניין לציבור או בהיעדר ראיות מספיקות, בהתאם לסעיפים 59 ו- 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, יכללו במרשם הפלילי, וימסרו רק לגופים מסויימים ובהם גופי ביטחון וגופים ממשלתיים.

החוק קובע את הנגישות למידע ואופן מסירת המידע לגופים השונים, וקובע, בין היתר, בסעיף 12 כי כל אדם זכאי לעיין במרשם הנוגע לו, ולתת הסכמתו למסירת המידע.

סעיף 62 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לחשוד, לאחר שקיבל הודעה בכתב על סגירת התיק ועילת הסגירה, לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. בסעיף זה נקבע לגבי תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, כי רישומו ימחק מרישומי המשטרה.
על החלטה בבקשה לשינוי עילת סגירה ניתן להגיש ערר לפרקליטות המדינה.

מהי הבעייתיות בסגירת תיק מחוסר ראיות?

כמו במקרה של היעדר ראיות מספיקות, גם במקרים רבים כאשר אין ראיות בכלל אך המשטרה לא עושה מאמץ כדי לאמת או לשלול באופן ברור החשד, התיק נסגר מחוסר ראיות.
בעוד מחסור בראיות מספיקות מטיל ספק מסוים בחפותו של החשוד, הרי שבמקרה של היעדר ראיות, אין דבר המקשר בין החשוד לביצוע העבירה. לכאורה, נכון להבחין בין מצב של היעדר ראיות מספיקות לבין היעדר ראיות כלל. בפועל, במקרים רבים נסגר התיק מחוסר ראיות וזכרו מופיע במרשם הפלילי, ואם לא פועלים לשנות את עילת סגירת התיק, הרישום עלול לפגוע בעתיד.

כך נוצר מצב שגם כאשר הוגשה תלונת שווא חסרת כל ביסוס וראיה, התיק עלול להסגר מחוסר ראיות ויופיע במרשם הפלילי. דוגמא אחת היא במקרים בהם קיימת עדות של מתלונן/ת בלבד (עבירת תקיפה למשל) ולמשטרה אין כלים לאמת אם מדובר בתלונת אמת או בתלונת שווא.

רישום פלילי מהווה פגיעה בשמו הטוב של אדם, מכתים את עברו, ופוגע בעתידו. כל שכן כשמדובר באנשים נורמטיביים. לכן, במקרים כאלו, מי שמאמין בחפותו וכאשר אין בדל ראייה כנגדו, רשאי לפעול לטהר את שמו ולעמוד על כך כי התיק נגדו יסגר בעילה הנכונה של חוסר אשם מצידו.

במקרה בו טפל משרד הח"מ, נפתחה חקירה כנגד חמש מטפלות במוסד חינוכי לילדים בסיכון, על סמך גרסתם של שני ילדים כבני 7. לאחר חקירה שהתנהלה כנגד כל המטפלות ככלל, ללא הבחנה ביניהן, הוחלט לסגור את התיק מחוסר ראיות. אחת המטפלות שלא הסכימה לפגיעה בחפותה ובשמה הטוב פנתה למשרד הח"מ.
לאחר פניה לפרקליטות וליועץ המשפטי, ולאחר שהובהר בגיבוי ראיות, כי למטפלת אין כל נגיעה לעבירות הקשות הנטענות, הוחלט להמיר את סיבת סגירת התיק מחוסר ראיות לחוסר אשמה. אין צורך להכביר במילים עד כמה השינוי הוא מהותי עבור מי שפועלו בתחום החינוך.

במקרה אחר בו טיפל המשרד, נער מסר גרסה, לפיה נער אחר נכח בעת שחבריו השתמשו בסמים קלים. על אף שלא היה ולו בדל ראיה לכך שאותו נער השתמש בעצמו בסמים או ביצע כל עבירה אחרת, נסגר התיק מחוסר ראיות ולא מחוסר אשמה או היעדר עניין לציבור. כמובן שפניה מנומקת, הנתמכת הן בטענות משפטיות ופסיקה בנושא, והן בנסיבותיו האישיות של הנער, הובילה לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה. ניתן לומר, כי לאור גילו הצעיר וגיוסו הצפוי לצבא, ניקוי הרישום הפלילי במקרה שלו הציל את חייו.

מהן ההשלכות של הרישום הפלילי?

הכתם ברישום הפלילי פוגע בעיקר במועמדים לעבודה בשירות הבטחון, למועמדים לגיוס צבאי, או להעסקה בשירות הציבורי, ובחברות ממשלתיות וציבוריות. לכאורה, חוק המרשם הפלילי מגביל את הנגישות למידע הפלילי, ומי שאינו מיועד לשירות צבאי, בטחוני או ממשלתי, לא אמור להיות מוטרד מהרישום לגביו.

בפועל, בניגוד לחוק, מעסיקים רבים נגישים לרישום הפלילי, ולא מהססים לבקש מהמועמד לעבודה את הרישום הפלילי אודותיו או את הסכמתו למסירת המידע (על-ידי החתמתו על טופס לקוני). כמו כן, במקומות עבודה רבים, המועמד נשאל אודות עברו הפלילי, חקירות שהתנהלו נגדו והרשעות, ואין לו מנוס מלחשוף את "עברו הפלילי", גם אם מדובר, למשל, בשכן שהגיש נגדו תלונת שווא לאחר שתפס לו את מקום החניה. כמו כן, סירובו של מועמד לעבודה לחשוף את עברו הפלילי יעמוד כמובן לרעתו, ולעיתים יהווה סיבה יחידה לדחייתו.

תיק שנסגר מחוסר אשמה לא יופיע כלל במרשם הפלילי, ומצבו של אותו אדם מצוין, שכן, גם אם ישאל אודות עברו הפלילי, יוכל להבהיר כי לאחר חקירת המקרה נמצא כי לא מוטלת עליו כל אשמה. זהו מצב טוב בהרבה ממצב בו נסגר תיק מחוסר ראיות, אשר כאמור מטיל ספק באשר לחפותו, אך לא מספיק כדי להוביל להגשת כתב אישום ולהרשעה מעל לכל ספק סביר. כך, באותם מקרים בהם ללא כל ראיה כלל בכל זאת סוגרים את התיק מחוסר ראיות, יש בהחלט מקום להיאבק על שינוי עילת הסגירה ולהמירה לחוסר אשמה.

מי שהתיק נגדו נסגר מחוסר ראיות, כשאין כל ראיה נגדו והיעדר האשמה ברור (למשל, מריבה קולנית של שכנים שאינה מהווה עבירה), או כשקיימת הוכחה חד משמעית כי הוגשה תלונת שווא נגדו (למשל, במקרה של תיעוד או הקלטת המתלונן), ולעתים אף בשל חומרת העבירה ונסיבותיו האישיות של החשוד (כשהרישום יכול לפגוע במקצועו ובשמו), עליו לנקוט את כל האמצעים שמאפשר לו החוק, בליווי עורך-דין מקצועי ומנוסה מהתחום הפלילי, לשינוי סיבת הסגירה לחוסר אשמה. כך ניתן לשמור על נקיון הרישום הפלילי, על כל המשתמע מכך, ולשמור על כל האפשרויות פתוחות.

*עו"ד סמי איליה עד לפני שנתיים כיהן כראש התביעה הפלילית במשטרת ישראל בחיפה, וכיום בעל משרד המתמחה במשפט פלילי.

לכתבה המלאה לחץ כאן – www.mishpati.co.il

סיום חקירה פלילית במשטרה

עם תום החקירה, תיק החקירה מועבר לפרקליטות או למחלקת התביעות במשטרה, לפי סוג העבירה, לעיון והחלטה ע"י תובע/פרקליט, שיכול לקבל אחת משלוש ההחלטות:

• להגיש כתב אישום נגד החשוד.
• להחזיר את התיק למשטרה לצורך השלמת חקירה.
• לסגור את התיק מבלי להגיש כתב אישום.

במקרה והתיק נסגר לא נסגר ונשלח להשלמת חקירה, המשטרה מבצעת בד"כ פעולות חקירה נוספות, כגון תשאול עדים נוספים, בדיקות מז"פ ואיסוף ראיות, והתיק חוזר לאחריהן לתובע לצורך החלטה מחודשת. במקרה והוחלט להגיש כתב אישום, ניתנת בעבירות מסוג פשע זכות שימוע לפי סעיף 60א לחסד"פ ובעבירות קלות יותר שנמצאות בטיפול התביעה המשטרתית קיימת אפשרות לכניסה להסדר מותנה, ומלבד אלו – זהו הצעד הראשון בשלב ניהול המשפט.

בשלב החקירה, ניצול זכות היוועצות עם עורך דין פלילי הינה חשובה לאין ערוך. חקירה פלילית אינה מעמד קל, בייחוד כאשר מדובר באדם נורמטיבי שזו לו החקירה הראשונה בחייו, אדם כזה יהיה לרוב בעמדה נחותה יותר מנחקר "סידרתי" ויהיה כר נוח לתרגילי חקירה, וכך, עלול לומר דברים המזיקים לו ומסבכים את מצבו, ללא קשר לשאלת היותו אשם בעבירה בה נחשד.

לכל חשוד הנחקר בחקירה פלילית קיימת הזכות להיוועץ בעורך דין. אמנם במקרים מסוימים המשטרה בסמכותה, עשויה לעכב את מתן הזכות להיוועצות במספר שעות, אך גם במקרה כזה על הנחקר להתעקש ולדרוש ולהיוועץ עם עורך דין.

ייעוץ משפטי מקצועי בעיתוי הנכון, עשוי למנוע הגשת כתב אישום ובכך למנוע עוגמת נפש רבה מהחשוד ומבני משפחתו.

שימוע לפני הגשת כתב אישום

הליך השימוע מתקיים לפני הגשת כתב אישום בעניינו של אדם ותכליתו היא לתת לחשוד ולעורך דינו המבקשים זאת, הזדמנות להציג את טענותיהם בפני רשויות התביעה בטרם יחלו ההליכים הפליליים בבית המשפט. בהתאם לחוק, בעבירות מסוג פשע, שדינן מעל 3 שנות מאסר, על רשויות התביעה להודיע לחשוד על זכותו לשימוע, על מנת שהאחרון יוכל לפנות אליה תוך 30 יום בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מלהגיש בעניינו כתב אישום.
הליך שימוע לפני הגשת כתב אישום הוא למעשה הליך מקדים, אשר במסגרתו, לאחר שהמשטרה הגישה את חומרי החקירה ואת המלצתה להגיש כתב אישום פלילי כנגד אדם החשוד בפשע ולפני שכתב האישום הוגש נגדו, להציג את טענותיו ונימוקיו מדוע יש להימנע מהגשת כתב האישום.

למעשה, כל אדם המקבל "מכתב יידוע לחשוד" שבו הוא מתבשר כי עומדים להגיש נגדו כתב אישום פלילי, רשאי לבקש במסגרת פרק זמן של 30 ימים בלבד לנצל את זכותו לשימוע פלילי. זכות השימוע הוסדרה בשנת 2000 בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע כי זכותו של חשוד בביצוע עבירת פשע לקבל הודעה על העברת החומרים שהתגבשו נגדו במהלך החקירה לידי התביעה. כמו כן זכותו של החשוד לבקש להציג טיעונים מנומקים במסגרת עריכת שימוע בעניינו, ולבקש מהתביעה להימנע מהעמדתו לדין באמצעות כתב אישום.

מהם הסיכויים להימנע מכתב אישום באמצעות הליך השימוע?

כאמור, לאחר קבלת מכתב היידוע, רשאי החשוד לבקש מהתביעה לחזור בה ולא להגיש נגדו כתב אישום, בתוך מסגרת זמן של 30 ימים אשר ניתן להאריכה בנסיבות מסוימות. טיעוניו של החשוד יכולים להיות בכתב ואף בעל פה במקרים מסוימים שבהם התביעה נעתרת לכך. פגישה זו יכולה להיערך ללא נוכחותו של החשוד, אלא באמצעות עורך דינו. סייג נוסף וחשוב לביצוע השימוע הפלילי הוא שהחשוד לא נמצא במעצר עד תום ההליכים.

מהם הסיכויים שהתיק ייסגר בעקבות שמיעת טיעוניו של החשוד? כמובן, כל מקרה נבדק באופן ספציפי בהתאם לנסיבותיו, ולכן מערך השיקולים משתנה מתיק לתיק. אולם אפשר לומר באופן כללי כי ככל שהחשוד בביצוע העבירה הוא אדם הנתקל לראשונה בחייו ברשויות החוק, שאין לו עבר פלילי ומיוחסת לו התנהגות נורמטיבית, אשר העבירה שבה הוא נחשד אינה נחשבת חמורה ונעשתה באופן חד פעמי, כך יגברו הסיכויים כי התיק ייסגר במסגרת הליך השימוע ללא הגשת כתב אישום.

ממה צריך להיזהר במסגרת שימוע לפני הגשת כתב אישום?

כפי שניתן לראות, במקרים רבים מדובר בהזדמנות האחרונה של החשוד להימנע מפתיחת הליכים משפטיים פליליים כנגדו. זכות השימוע היא אחת מזכויותיו הבסיסיות של החשוד, והפרת זכות זו יכולה להוביל לביטול כתב האישום על ידי בית המשפט.

הלכה למעשה, גורלם של תיקים פליליים רבים נקבע במסגרת הליך השימוע לפני הגשת כתב האישום, ובכך נחסכים זמן יקר מכל הנוגעים בדבר והוצאות כספיות גבוהות. ההליך יכול לשכנע את התביעה במקרים מסוימים לזנוח את כתב האישום כנגד החשוד, ואף לשנות את עילת סגירת התיק המשטרתי. במסגרת ההליך ניתנת אפשרות להגיע להסדר טיעון עם התביעה הן בכל הקשור לסעיפי האישום והן בכל הנוגע לעונשים. על כן, באופן עקרוני מדובר בהליך מומלץ.

עם זאת, חשוב מאוד להיוועץ עם עורך דין פלילי לפני שמנצלים את זכות השימוע ולהיות מיוצגים על ידו במסגרת ההליך, מפני שלעתים דווקא בהליך זה עלול מצבו של החשוד לקבל תפנית לרעתו ולסכן אותו בהפללה עצמית בפני גורם התביעה/פרקליטות עורך השימוע.

כתב אישום

הגשת כתב האישום מהווה למעשה חוליה בהליך הפלילי, אשר יוצא לדרך ברגע שמתעורר החשד לביצוע עבירה ונפתחת החקירה המשטרתית.

העמדה לדין – בסיום החקירה, חומרי החקירה עוברים לגוף המוסמך להגיש את כתב האישום, ככלל, בעבירות חמורות לפרקליטות המחוז ובעבירות קלות יותר לתביעה המשטרתית. בעבירות פשע, הרשות אליה עבר חומר החקירה אמורה לשלוח לחשוד הודעה על כך, אלא אם פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות קבע כי יש מניעה, או אם החשוד נתון במעצר והוגש כתב אישום בתקופת מעצרו. החשוד רשאי לפנות, תוך 30 יום מקבלת ההודעה, בבקשה להמנע מהגשת כתב האישום. לאחר קיום השימוע, מתקבלת ההחלטה האם להגיש כתב אישום כנגד החשוד ועל אילו עבירות.

מי מוסמך להגיש כתב אישום?
הצדדים להליך הפלילי הם מדינת ישראל כמאשימה, נגד החשוד, שהופך עם הגשת כתב האישום לנאשם (למעט במקרים של קובלנה פרטית, בהם המאשים הוא אדם פרטי). מדינת ישראל מיוצגת בהתאם לחוק על-ידי תובע המוסמך לנהל את התביעה מטעם המדינה, שיכול להיות היועץ המשפטי לממשלה, רשות התביעה המשטרתית, הפרקליטות, או גוף אחר שהוסמך על-ידי המדינה, כמו למשל, המשרד להגנת הסביבה.

לאחר בחינת חומר החקירה, אם התובע סבור, כי הראיות מספקות להוכחת אשמה ונסיבות העניין מצדיקות העמדה לדין (עניין לציבור), הוא יעמיד את החשוד לדין, ויגיש כתב אישום לבית המשפט המוסמך.
בעבר, חומר חקירה בעבירות מסוג פשע עבר לפרקליטות, ובעבירות שאינן מסוג פשע, החומר לתביעה המשטרתית. כיום, לכלל זה חריגים רבים ופרקליטות המחוז מוסמכת להעביר תיקים לתביעה המשטרתית או להשאיר תיקים שבסמכות התביעה המשטרתית לטיפול הפרקליטות.

עם הגשת אישום, עו"ד סמי איליה מייצג בכל ההליכים הפליליים בכל שלב, בכל הערכאות ובכל הארץ

ייצוג בעבירות תעבורה

תחום דיני התעבורה במדינת ישראל הינו חלק מתחום של משפט פלילי, וככזה ניהול המשפט מתנהל על פי סדרי הדין הנהוגים במשפט הפלילי, לרבות העונש הקבוע בצד עבירת תנועה, שבמקרים מסוימים יכול להגיע אף לריצוי מאסר בפועל. תחומי העיסוק המרכזיים של המשרד בדיני תעבורה הינם: עבירות קנס, עבירות ברירת משפט, עבירות מהירות, עבירות אי ציות לרמזורים ותמרורים, נהיגה ללא ביטוח, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא רישיון רכב, נהיגה בשכרות ותחת השפעת סמים, נהיגה פוחזת, נהיגה בקלות ראש, עבירות סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

עבירות מרמה/הונאה/צווארון לבן
שינוי עילה/מחיקת רישום

סגירת תיק פלילי מחוסר ראיות מותירה כתם בעברו הפלילי של אדם. לעיתים, גם כאשר אין כלל ראיות, במקרים רבים התיק נסגר ע"י המשטרה או התביעה מחוסר ראיות ולא מהיעדר אשמה. למה לעילת הסגירה חשיבות רבה, מהי ההשפעה של הדבר ומה ניתן לעשות?

כאשר מוגשת תלונה נגד אדם או יש חשד לביצוע עבירה, נפתח תיק פלילי. המשטרה מחליטה, לאחר בחינת הראיות, האם להעביר את התיק להגשת כתב אישום על ידי הפרקליטות או לסגור את התיק.

מהן הסיבות לסגירת תיק?

תיק פלילי יכול להסגר משלוש סיבות עיקריות: חוסר ראיות, חוסר ענין לציבור או חוסר אשמה. המשמעות של כל אחת מעילות הסגירה שונה, וכן אופן רישומן במרשם הפלילי, ובהתאמה, ההשלכות שיש לרישום הפלילי על עתידו של אדם שונות.

סגירת תיק מחוסר ראיות להעמדה לדין – כדי להגיש כתב אישום, יש צורך בסיכוי סביר להרשעה. כאשר אין די בראיות שנאספו על מנת להעמיד אדם לדין, לא יוגש כתב אישום. סיבת הסגירה נעוצה בחשוד עצמו ובראיות שנאספו נגדו.
פתיחת התיק ועילת הסגירה יופיעו ברישום הפלילי של החשוד.

סגירת תיק מחוסר ענין לציבור – כאשר נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין. השיקולים המובאים בחשבון הם: חומרת העבירה, נסיבותיו האישיות ועברו של מבצע העבירה, הנזק שנגרם, אם בכלל, לקורבן, והמדיניות השיפוטית, סדרי העדיפויות, כח האדם והמשאבים. כאשר אין הצדקה להניע את המערכת בשביל לחקור או להעמיד לדין את אותו אדם על אותה עבירה, והעמדתו לדין אינה בראש סדרי העדיפויות של המערכת, ואינה מצדיקה את ניצול המשאבים וכח האדם המוגבל, יסגר התיק. סיבת הסגירה נעוצה במערכת, ולרוב מדובר בעבירות קלות וזניחות.

סגירת תיק מחוסר אשמה – סיבת הסגירה הנדירה ביותר, במיעוט התיקים. כאשר לאחר הגשת התלונה ופתיחת התיק עולה כי לא התבצעה עבירה, או לא התבצעה על-ידי החשוד או שאין ולו בדל של ראיה כנגדו.
בניגוד לשתי סיבות הסגירה האחרות, פתיחת התיק וסגירתו, לא יופיעו במרשם הפלילי אלא ברישומי המשטרה.
יצוין, כי ישנן סיבות נוספות לסגירת תיקים, כאשר לא ידוע מי ביצע את העבירה או כאשר החשוד אינו כשיר לעמוד לדין או נפטר, בהן לא נדון במסגרת זו.

המרשם הפלילי ושינוי עילת הסגירה

חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, קובע כי המשטרה תנהל מרשם פלילי לגבי כל אדם שהורשע בדין, אשר יכלול את הרשעותיו, צווים שניתנו, מידע על כשרותו המשפטית ועוד. לפי חוק המרשם הפלילי, גם תיקים אשר נסגרו מחוסר עניין לציבור או בהיעדר ראיות מספיקות, בהתאם לסעיפים 59 ו- 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, יכללו במרשם הפלילי, וימסרו רק לגופים מסויימים ובהם גופי ביטחון וגופים ממשלתיים.

החוק קובע את הנגישות למידע ואופן מסירת המידע לגופים השונים, וקובע, בין היתר, בסעיף 12 כי כל אדם זכאי לעיין במרשם הנוגע לו, ולתת הסכמתו למסירת המידע.

סעיף 62 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לחשוד, לאחר שקיבל הודעה בכתב על סגירת התיק ועילת הסגירה, לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. בסעיף זה נקבע לגבי תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, כי רישומו ימחק מרישומי המשטרה.
על החלטה בבקשה לשינוי עילת סגירה ניתן להגיש ערר לפרקליטות המדינה.

מהי הבעייתיות בסגירת תיק מחוסר ראיות?

כמו במקרה של היעדר ראיות מספיקות, גם במקרים רבים כאשר אין ראיות בכלל אך המשטרה לא עושה מאמץ כדי לאמת או לשלול באופן ברור החשד, התיק נסגר מחוסר ראיות.
בעוד מחסור בראיות מספיקות מטיל ספק מסוים בחפותו של החשוד, הרי שבמקרה של היעדר ראיות, אין דבר המקשר בין החשוד לביצוע העבירה. לכאורה, נכון להבחין בין מצב של היעדר ראיות מספיקות לבין היעדר ראיות כלל. בפועל, במקרים רבים נסגר התיק מחוסר ראיות וזכרו מופיע במרשם הפלילי, ואם לא פועלים לשנות את עילת סגירת התיק, הרישום עלול לפגוע בעתיד.

כך נוצר מצב שגם כאשר הוגשה תלונת שווא חסרת כל ביסוס וראיה, התיק עלול להסגר מחוסר ראיות ויופיע במרשם הפלילי. דוגמא אחת היא במקרים בהם קיימת עדות של מתלונן/ת בלבד (עבירת תקיפה למשל) ולמשטרה אין כלים לאמת אם מדובר בתלונת אמת או בתלונת שווא.

רישום פלילי מהווה פגיעה בשמו הטוב של אדם, מכתים את עברו, ופוגע בעתידו. כל שכן כשמדובר באנשים נורמטיביים. לכן, במקרים כאלו, מי שמאמין בחפותו וכאשר אין בדל ראייה כנגדו, רשאי לפעול לטהר את שמו ולעמוד על כך כי התיק נגדו יסגר בעילה הנכונה של חוסר אשם מצידו.

במקרה בו טפל משרד הח"מ, נפתחה חקירה כנגד חמש מטפלות במוסד חינוכי לילדים בסיכון, על סמך גרסתם של שני ילדים כבני 7. לאחר חקירה שהתנהלה כנגד כל המטפלות ככלל, ללא הבחנה ביניהן, הוחלט לסגור את התיק מחוסר ראיות. אחת המטפלות שלא הסכימה לפגיעה בחפותה ובשמה הטוב פנתה למשרד הח"מ.
לאחר פניה לפרקליטות וליועץ המשפטי, ולאחר שהובהר בגיבוי ראיות, כי למטפלת אין כל נגיעה לעבירות הקשות הנטענות, הוחלט להמיר את סיבת סגירת התיק מחוסר ראיות לחוסר אשמה. אין צורך להכביר במילים עד כמה השינוי הוא מהותי עבור מי שפועלו בתחום החינוך.

במקרה אחר בו טיפל המשרד, נער מסר גרסה, לפיה נער אחר נכח בעת שחבריו השתמשו בסמים קלים. על אף שלא היה ולו בדל ראיה לכך שאותו נער השתמש בעצמו בסמים או ביצע כל עבירה אחרת, נסגר התיק מחוסר ראיות ולא מחוסר אשמה או היעדר עניין לציבור. כמובן שפניה מנומקת, הנתמכת הן בטענות משפטיות ופסיקה בנושא, והן בנסיבותיו האישיות של הנער, הובילה לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה. ניתן לומר, כי לאור גילו הצעיר וגיוסו הצפוי לצבא, ניקוי הרישום הפלילי במקרה שלו הציל את חייו.

מהן ההשלכות של הרישום הפלילי?

הכתם ברישום הפלילי פוגע בעיקר במועמדים לעבודה בשירות הבטחון, למועמדים לגיוס צבאי, או להעסקה בשירות הציבורי, ובחברות ממשלתיות וציבוריות. לכאורה, חוק המרשם הפלילי מגביל את הנגישות למידע הפלילי, ומי שאינו מיועד לשירות צבאי, בטחוני או ממשלתי, לא אמור להיות מוטרד מהרישום לגביו.

בפועל, בניגוד לחוק, מעסיקים רבים נגישים לרישום הפלילי, ולא מהססים לבקש מהמועמד לעבודה את הרישום הפלילי אודותיו או את הסכמתו למסירת המידע (על-ידי החתמתו על טופס לקוני). כמו כן, במקומות עבודה רבים, המועמד נשאל אודות עברו הפלילי, חקירות שהתנהלו נגדו והרשעות, ואין לו מנוס מלחשוף את "עברו הפלילי", גם אם מדובר, למשל, בשכן שהגיש נגדו תלונת שווא לאחר שתפס לו את מקום החניה. כמו כן, סירובו של מועמד לעבודה לחשוף את עברו הפלילי יעמוד כמובן לרעתו, ולעיתים יהווה סיבה יחידה לדחייתו.

תיק שנסגר מחוסר אשמה לא יופיע כלל במרשם הפלילי, ומצבו של אותו אדם מצוין, שכן, גם אם ישאל אודות עברו הפלילי, יוכל להבהיר כי לאחר חקירת המקרה נמצא כי לא מוטלת עליו כל אשמה. זהו מצב טוב בהרבה ממצב בו נסגר תיק מחוסר ראיות, אשר כאמור מטיל ספק באשר לחפותו, אך לא מספיק כדי להוביל להגשת כתב אישום ולהרשעה מעל לכל ספק סביר. כך, באותם מקרים בהם ללא כל ראיה כלל בכל זאת סוגרים את התיק מחוסר ראיות, יש בהחלט מקום להיאבק על שינוי עילת הסגירה ולהמירה לחוסר אשמה.

מי שהתיק נגדו נסגר מחוסר ראיות, כשאין כל ראיה נגדו והיעדר האשמה ברור (למשל, מריבה קולנית של שכנים שאינה מהווה עבירה), או כשקיימת הוכחה חד משמעית כי הוגשה תלונת שווא נגדו (למשל, במקרה של תיעוד או הקלטת המתלונן), ולעתים אף בשל חומרת העבירה ונסיבותיו האישיות של החשוד (כשהרישום יכול לפגוע במקצועו ובשמו), עליו לנקוט את כל האמצעים שמאפשר לו החוק, בליווי עורך-דין מקצועי ומנוסה מהתחום הפלילי, לשינוי סיבת הסגירה לחוסר אשמה. כך ניתן לשמור על נקיון הרישום הפלילי, על כל המשתמע מכך, ולשמור על כל האפשרויות פתוחות.

*עו"ד סמי איליה עד לפני שנתיים כיהן כראש התביעה הפלילית במשטרת ישראל בחיפה, וכיום בעל משרד המתמחה במשפט פלילי.

לכתבה המלאה לחץ כאן – www.mishpati.co.il

עבירות ביטחוניות

עבירות ביטחון הן עבירות הפוגעות בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בסודות רשמיים של המדינה ובפעולות טרור המאיימות על קיומה. בשל האיומים על עצם קיומה של המדינה מצד אויביה המאיימים להשמידה מראשית קיומה, התעורר הצורך של המדינה להגן על עצמה באמצעות שימוש בעבירות הביטחון המנויות בספר החוקים. מעשים אשר ייחשבו כמעשים הפוגעים בביטחון המדינה הם אלה: בגידה, ריגול, מסירת מידע, מרד, פגיעה בריבון זר ידידותי וטרור.
הפרק בעבירות ביטחון בחוק העונשין מחולק לכמה קטגוריות:
1. בגידה: פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה, גרימה למלחמה, סיוע לאיוב בזמן מלחמה (העבירה שבגינה חשוד הח"כ לשעבר עזמי בשארה), שירות בכוחות האויב.
2. פגיעה בכוחות המזויינים: כוחות מזוינים הם צה"ל, משטרת ישראל וכל כח אחר שפועל נגד האויב בשיתוף עם צה"ל. מרידה בכוחות המזוינים, הסתה להשתמטות, הסתה לאי ציות.
3. ריגול: מסירת ידיעה לאויב, מסירה ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, מגע עם סוכן חוץ, כניסה למקום צבאי.
4. פגיעה ביחסי החוץ: פגיעה ביחסי החוץ – קשירת קשר לעשות מעשה נגד מדינה ידידותית, גיוס לכוחות חוץ.
בכל העבירות שציינתי לעיל העונש הקבוע בצידן הינו מאסר לשנים רבות.
עו"ד סמי איליה בעל סיווג מיוחד ועסק בחקירות בטחוניות גם בשיתוף עם זרועות הביטחון.

עבירות אלימות במשפחה

עבירות אלה כוללות מרכיב של תקיפה או איומים המופנים כלפי בן זוג, בן משפחה קטין, לרבות בן משפחה שהוא חסר ישע. מערכת המשפט נוטה להחמיר בעונשם של נאשמים שהורשעו בעבירות אלימות במשפחה, זאת לאור המרקם המשפחתי העדין ובגלל ריבוי המקרים וחומרתם. בעבירות אלמ"ב קיימת אף "חזקת מסוכנות" שבבסיסה מצויה ההנחה כי מרגע שקיימות ראיות לכאורה נגד אדם כי עבר עבירה של אלימות במשפחה אזי הוא מסוכן לציבור ולמתלוננת ו/או לילדיו, והנטל להוכיח את ההיפך מוטל עליו ולא על רשויות התביעה. כמו כן, ישנם שלושה צווים שיפוטיים המהווים מעין מתן "עזרה ראשונה" והגנה מפני אלימות שהופעלה במשפחה וכן מניעת הישנותה – צו הרחקה, צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת.
בתי המשפט במדינת ישראל מייחסים חשיבות רבה לענישה חמורה כלפי מי שהורשע בעבירות אלימות במשפחה וזאת במטרה לייצר הרתעה. אם הוגש נגדכם כתב אישום שעיקרו בעבירת אלימות במשפחה לא מן הנמנע הוא שאתם עומדים בפני מאסר בפועל – רק מעורבותו של עורך דין פלילי ומנוסה שילווה אתכם לכל אורכו של התהליך עשויה לבלום כתב אישום חמור ושהות מאחורי סורג ובריח.

עבירות אלימות

מהן עבירות אלימות?
המושג "עבירות אלימות" בחוק הישראלי מקפל בחובו שורה ארוכה של מעשי אלימות בדרגות חומרה שונות. החל מעבירות אלימות קלות כמו תקיפה סתם שלא גרמה לחבלה או לנזק ממשי ועד כמובן רצח בכוונה בתחילה (שהיא העבירה החמורה ביותר בספר החוקים).
עבירות אלימות הן למעשה כינוי למגוון רב של עבירות, שנעשות תוך כדי "שימוש באלימות". בדרך כלל, מדובר בעבירות שנעשות בכוונה, בזדון, לשם הפחדה או הטרדה. "חוק העונשין", התשל"ז- 1977 מגדיר מספר רב של עבירות, הנחשבות כעבירות אלימות.

עבירות תקיפה


רבות הן עבירות התקיפה במשפט הישראלי. חוק העונשין מונה מספר רב של עבירות, החל מעבירות תקיפה בין אנשים "רגילים" וכלה באיומים ותקיפה של אנשי ציבור, להלן:
תקיפה סתם: מי שמפעיל כוח, כלי, אור או חשמל, בכוונה לתקוף או לגרום לאדם אחר מטרד או סבל, מבצע למעשה עבירה פלילית שנקראת תקיפה. העונש על תקיפה סתם, דהיינו, מבלי שנגרם נזק פיזי לאדם המותקף, עומד על שתי שנות מאסר.
תקיפה בנסיבות מחמירות: בניגוד לתקיפה רגילה, תקיפה בנסיבות מחמירות היא תקיפה שאכן גרמה לנזק פיזי לאדם המותקף. לכן, העונש על עבירה זו עומד על 3 שנות מאסר. מנגד, העונש על תקיפה שגרמה חבלה לבן זוג או קטין, עומד על 6 שנות מאסר.
תקיפת שוטרים: תקיפת שוטר היא חמורה במיוחד, משום שמדובר בתקיפת "שלטון החוק" ולא בהכרח תקיפה פשטנית של אדם מסוים. לכן, העונש על תקיפת שוטרים הוא מינימום חודש ימים ועד 3 שנות מאסר.
איומים: מי שמאיים על אדם – על חייו או על משלח ידו או בפגיעה בשמו הטוב, מבצע עבירה פלילית, שעונשה עומד על 3 שנות מאסר.
שוד: מדובר בעבירה חמורה מאוד, של גניבה או נטילת דבר מה תוך כדי איומים באלימות או בנשק. העונש על עבירת השוד עומד על 14 שנים בנסיבות רגילות ו- 20 שנות מאסר, כאשר השוד כולל שימוש באלימות פיזית או שימוש בנשק.

עבירות המתה

עבירות ההמתה הן: רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות. עבירות רצח נחשבות להפרות הקשות ביותר בזכותו של הפרט הן לשלמות הגוף והן לאוטונומיה על גופו וחייו. מתחת לעבירת הרצח מצויה עבירת ההריגה הבינונית בחומרתה ועבירת גרימת מוות ברשלנות בישראל ישנן שלוש עבירות המתה, להלן: גרם מוות ברשלנות: מדובר בעבירה שהיא לכאורה עבירת אלימות, ברם, זו עבירה שאין בה צורך להוכיח "כוונה", משום שאף אחד לא גורם "בכוונה" למוות ברשלנות. כמו כן, זו עבירה שדינה הוא 3 שנות מאסר וכן יש להוכיח במסגרתה, היעדר מודעות או אדישות להיווצרות נסיבות, שיכולות להביא למותו של אדם. זו למעשה רשלנות. הריגה: העונש על הריגה עומד על 20 שנות מאסר. מדובר בעבירה, שבה יש להוכיח מעשה הריגה ומודעות למעשה ההריגה. בניגוד לעבירת הרצח, זו עבירה שקל יותר להוכיח. לעיתים, גם אנשים שגרמו ללא כוונה למוות של אדם אחר, יכולים לעמוד לדין בגין הריגה. רצח: עבירת הרצח היא העבירה החמורה ביותר בספר החוקים הישראלי. כדי להוכיח רצח, יש צורך להוכיח כוונה, מעשה פיזי שהביא למותו של אדם, הכנה מוקדמת לשם הרצח ותכנון מוקדם (כלומר, חשיבה ורצון קודם). העונש על עבירת הרצח עומד על מאסר עולם, הגם שבית המשפט יכול לסטות מעונש זה, במקרים שבהם מתקיימות נסיבות מוצדקות לכך. לדוגמא: מקרים של "כמעט" הגנה עצמית, מקרים של לקות שכלית/נפשית ועוד. עו"ד סמי איליה היה ממנונה על חקירת תיקי רצח ועבירות המתה ועמד שנים רבות בראש צוותי חקירה מיוחדים.

עבירות מין

עבירת מין היא עבירה הקשורה במיניות. בקטגוריה זו נכללות עבירות הכרוכות במגע בגופו של קורבן העבירה, בהצגת מראות מיניים לנגד עיניו, בדיבורים פוגעים בעלי הקשר מיני וכדומה.
סוגים של עבירות מין:
עבירות מין מופיעות בחוק העונשין תחת סימן ה'. להלן מספר עבירות מרכזיות בחוק:
אונס – זו עבירה מגדרית החלה על נשים בלבד וזאת מכיוון שעל פי העבירה, המוגדרת בסעיף 345 לחוק העונשין, בעילה נחשבת רק בהחדרת איבר או חפץ לאיבר מינה של האישה. עבירת האונס נחשבת כחמורה ביותר מבין עבירות המין המוכרות ולכן העונש בגין עבירה זו עומד על 16 שנות מאסר. עם זאת, כאשר העבירה מבוצעת בנסיבות מחמירות, אזי העונש עשוי להגיע עד 20 שנות מאסר. נסיבות מחמירות מוגדרות בתור – שימוש בנשק חם או קר לצורכי איום, גרימת חבלה פיזית, אונס הנעשה בצוותא ועוד.
נדבך נוסף הוא יסוד המוגדר "שלא בהסכמתה החופשית". דהיינו, עבירת האונס תתגבש, כאשר לא הייתה הסכמה מצד הקורבן, לקיום יחסי מין. חוק העונשין מרחיב את מושג ה"הסכמה" ומשליך אותו גם על סיטואציות שבהן הנאנסת אף "הסכימה לכאורה" לקיום יחסי המין. זאת במקרים הבאים: קטינה מתחת לגיל 14, מרמה במהות התוקף, חוסר הכרה של הנאנסת ומצב של לקות שכלית או נפשית של הנאנסת.
בעילה אסורה בהסכמה – עבירה זו קבועה בסעיף 346 לחוק העונשין. בניגוד לעבירת האינוס, כאן לא מתקיים יסוד "שלא בהסכמתה החופשית". קיימות סיטואציות שבהן חוק העונשין מגדיר את הבעילה כפעולה אסורה לפי דין, כגון: קטינה בגילאים 16-18, בגירה שמתקיימים בינה לבין התוקף יחסי מרות או תלות אסורה. בעבירה של בעילה אסורה בהסכמה, העונש נמוך משמעותית מעבירת האינוס ועומד על 5 שנות מאסר.
מעשי סדום – עבירה זו מעוגנת בסעיף 347 לחוק העונשין וחלה על שני המינים. מעשה סדום הוא החדרת חפץ או איבר לפיו או לפי הטבעת של הקורבן. העונש הקיים בגין עבירה זו הוא 3 שנות מאסר. בנסיבות מחמירות, כגון יחסי מרות (כגון בין מטפל-טופל וכו'), העונש חמור יותר ועומד על 5 שנות מאסר.
מעשה מגונה – מעשה שנעשה לשם גירוי או סיפוק או ביזוי מיני. עבירה זו קבועה בסעיף 348 לחוק העונשין. לדוגמא, נגיעה באיבר מין של אדם אחר, מהווה מעשה מגונה. גם נגיעה באיבר מוצנע אחר והתפשטות מול אדם אחר, לשם סיפוק או גירוי מיני, נחשבות כעבירות של מעשה מגונה. כעיקרון, העונש על מעשה מגונה משתנה בהתאם לנסיבות. לדוגמא – מעשה מגונה ללא הסכמה חופשית, הוא עבירה בת 7 שנות מאסר. לעומת זאת, בנסיבות מחמירות, העונש עשוי להגיע ל-10 שנות מאסר.

הטרדה מינית

הטרדה מינית הינה עבירה בעלת אופי מיני הנכפית על האדם בניגוד לרצונו באמצעות מעשה או התבטאות מינית לא ראויה. אמנם אנו נתקלים בהטרדות מיניות המכוונות בעיקר לנשים, אך לצערנו, העבירה אינה מבחינה בין הטרדה מינית כלפי גברים או נשים. החוק הישראלי (החוק למניעת הטרדה מינית) קובע חמש התנהגויות הנחשבות כהטרדה מינית ומסווגות כעבירה פלילית וכעוולה אזרחית:
• מעשה מגונה – מעשים שמטרתם לבזות את המוטרד, או לגרום לגירוי וסיפוק המטריד.
• סחיטה באיומים – במקרה זה, המוטרד נסחט על ידי המטריד הדורש ממנו לבצע מעשה מיני כלשהו.
• הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני, הנשענות על ניצול יחסי מרות או תלות, ונעשות למרות סירובו של המוטרד (אם כי העבירה נעשתה גם אם אין המוטרד מראה שאינו מעוניין בהצעות אלה).
• התייחסות משפילה המתמקדת במיניותו של האדם, זאת למרות שהמוטרד העביר את המסר כי אינו מעוניין בהתייחסות זו. גם במקרה זה, אין המוטרד חייב להראות למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות אלה, עדיין העבירה תישאר בעינה.
• התייחסות משפילה העוסקת במינו או בנטייתו המינית של האדם.
הטרדה מינית בעבודה
אחד הסעיפים בחוק, מתייחס להטרדה מינית הנעשית תחת ניצול יחסי מרות, ואכן אנו שומעים על יותר ויותר הטרדות מיניות הנעשות במסגרות מקובלות, כגון: הטרדה מינית בעבודה, הטרדה מינית בצבא, הטרדה מינית בעת טיפול רפואי, הטרדה מינית בבית הספר, הטרדה מינית באוניברסיטה ואפילו הטרדות מינית בתקשורת, אצל אלה שמדווחים לנו מדי מדי יום על סיפורים מזעזעים של אחרים, ומטרידים בעצמם ועוד.
הטרדה מינית בעבודה, הינה כאמור התנהגות פסולה, אך לצערנו שכיחה. ריבוי התלונות בגין הטרדה מינית במסגרת זו, הביאו את המחוקק לקבוע תקנות ייחודיות המגדירות את ביצוע העבירה במקום העבודה וכן את העונש הנלווה לה.
על פי החוק למניעת הטרדה מינית, המעביד חייב לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו על מנת למנוע הטרדה מינית במקום העבודה. על המעביד להביא למודעות העובדים את סעיפי החוק למניעת הטרדה מינית, לתלות בעבודה את התקנון למניעת הטרדה מינית וכן למנות ממונה שיהיה אחראי על התלונות לגבי הטרדה מינית במקום העבודה. באם יתברר כי המעביר הפר חובות אלה, הוא יעמוד לדין ויאלץ לשלם פיצויים לנפגעי הטרדה מינית.
פגיעה מינית
הטרדה מינית הינה אחת העבירות הנכללות במסגרת פגיעה מינית. בין העבירות האמורות:
• מעשה מגונה, הנועד לצורך סיפוק או גירוי מיני של המטריד.
• התעללות מינית, הכוללת עבירות אחרות כמו אונס, מעשה מגונה, הטרדה מינית ומעשה סדום.
• עבירה נוספת בעלת אופי מיני הינה תקיפה מינית הכוללת גם היא את ההטרדות המיניות, המעשים מגונים, מעשי הסדום והאונס.
• אונס – עבירת המין החמורה ביותר, בה גבר כופה יחסי מין בניגוד לרצונה של האישה.

עבירות סמים

בישראל, החוק המסדיר את האיסור לקחת או לסחור בסמים מסוכנים, נקרא פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים" או "פקודת הסמים"). פקודת הסמים מגדירה מהו סם אסור, מהו משקל הסם שמוגדר בתור אחזקה לצורך שימוש עצמי וכן מהי אחזקת סמים לצרכי סחר. הפקודה גם אוסרת על סחר בסמים או שידול קטינים ואף אוסרת על אחזקה של כלים שייעודם עישון או שימוש בסמים אסורים. הפקודה קובעת עונשים רבים לעבירות הפליליות המוגדרות בה. בתוספת לפקודה מפורטים סוגי הסמים המוגדרים בתור סמים מסוכנים, שאסורים על פי חוק.

מה מוגדר בתור סם אסור?
למעשה, פקודת הסמים קובעת ברירת מחדל. כל סם מסוכן שמוגדר בתוספת לפקודת הסמים ומוכר לפי הפקודה כסם מסוכן, הוא סם אסור. סמים שלא מוגדרים בפקודת הסמים בתור סמים אסורים, הינם מותרים. לדוגמא, התוספת לפקודת הסמים קובעת כי קנאביס הוא סם מסוכן, לכן אחזקה או שימוש בקנאביס הם עבירה פלילית. מצד שני, "אקמול" הוא תרופה שמשמשת לשיכוך כאבים, שאינה מוגדרת בפקודת הסמים בתור סם אסור ולכן היא מותרת לשימוש.
מה זה "סם"?
סם הוא כל חומר כימי או חומר טבעי (הגדל באדמה, בין היתר) שממנו ניתן לרקוח חומר גולמי מסוים. סם, בין אם הוא מותר או אסור, עשוי להשפיע על גוף האדם בדרך מסוימת. ישנם סמים שמשפיעים על גוף האדם בצורה קלה, אך ישנם סמים קשים, שיש בהם כדי לגרום להתמכרויות קשות מאוד ואף לאובדן חיים.
אילו עבירות פליליות קבועות בפקודת הסמים?
כאמור, פקודת הסמים מגדירה עבירות פליליות רבות. ישנן עבירות הנושאות עונשי מאסר של 20 שנים ומעלה וישנן עבירות קלות יותר. העבירה המוכרת והשכיחה ביותר, היא עבירה של אחזקת סם מסוכן, המוגדרת בסעיף 7 לפקודת הסמים. העונש על עבירה זו עומד על 20 שנות מאסר. עם זאת, גם עבירה של ייצור או הפקה של סמים אסורים, לפי פקודת הסמים, היא עבירה בת 20 שנות מאסר. עבירה חמורה נוספת, היא עבירה של הברחה או תיווך במסגרת עסקאות סמים. גם העונש על עבירות אלו, עומד על 20 שנות מאסר. זאת ועוד: עבירות של הדחה או מכירה או שידול של קטין לשימוש בסמים אסורים, לפי פקודת הסמים, הן עבירות חמורות במיוחד והעונש עליהן עומד על 25 שנות מאסר. בשולי הדברים נעיר, כי רוב העבירות המוגדרות בפקודת הסמים, מחויבות גם בקנסות.

עבירת רכוש


עבירות רכוש הינן כל סוג של גניבה, פריצה, שוד, נטילה ,נשיאה ובעלות על כל סוג של קניין של אדם אחר ואשר נעשות בכוונה תחילה.
עבירות רכוש יכולות להיות גרימת נזק לרכוש שנמצא בשימוש כוחות הביטחון. עבירות הרכוש והעונש שלצידן מוסדרות בפרק י"א לחוק העונשין התשל"ז- (להלן "החוק") חשוב לציין, כי מטרת המחוקק הייתה לתת ביטוי להגנה על רכושו של האדם. עבירות רכוש מהוות פגיעה בזכויות יסוד של האדם, ולכן הן גם זוכות ליחס מחמיר מבית המשפט. דוגמאות לעבירות רכוש :
גניבה
סעיף 384 קובע מאסר של עד 3 שנים בגין עבירה זאת. יחד עם זאת קיימים סעיפים המחמירים בנסיבות מסוימות את העונש. כך לדוגמא כאשר המדובר בגניבה ממעביד יכול העונש להגיע עד לכדי 7 שנות מאסר ובנסיבות חמורות אף יותר כאשר הגונב הינו עובד ציבור על רקע תפקודו ככזה העונש הקבוע בחוק מגיע גם לכדי 10 שנים.

שוד
זוהי עבירה ספציפית כפי שהיא מופיעה בסעיפים 402-404 לחוק העונשין ואשר על פי יסודותיה המדובר במעשה גניבה אשר אליו מתלווה איום או ביצועה של פעולה אלימה כלפי קרבן העבירה לצורך השלמת הגניבה. המדובר בעבירה הנושאת בצידה עונש של עד 14 שנות מאסר כאשר בנסיבות יש שימוש בנשק ניתן להטיל עונש של עד 20 שנות מאסר.
פריצה והתפרצות
המדובר בקטגוריה של עבירות הבאה לתת מענה לסוגי מעשים בהם אל הגניבה מתלווה גם מעשה של חדירה לרשות הפרט, כניסה לבניין ללא הרשאה תוך אבחנה בין מי שנכנס תוך הפעלת כח כדי לאפשר את הכניסה, אז המדובר ב"פורץ" ובין מי שנכנס מבלי שהיה צריך להפעיל כח כלפי דלת וכיוצ"ב ואז הוא בגדר "נכנס". העונש בגין עבירת פריצה יכול להגיע עד לכדי 7 שנות מאסר.
עבירות רכב
לאור העובדה כי עבירות של גניבה כמו גם ביצוען של פעולות נוספות בניגוד לחוק בהקשר של רכבים הפכה למכת מדינה ולאור היחודיות של מה שמוגדר ככלי רכב, מצא לנכון המחוקק ליחד קטגוריה ייחודית לנושא זה, גם בשל העבירות המגוונות הנגזרות מעניין זה. לצורך כך נעשתה הבחנה בין שימוש ללא רשות ברכב, עבירה שבגינה ניתן לקבל עונש של עד 5 שנות מאסר ובין ביצועה של עבירת פריצה לרכב הנושאת עמה עונש כבד יותר של עד 7 שנות מאסר. כמו כן במקרה זה עבירות של סחר ביודעין בחלקי רכב גנובים או עיסוק בפירוק של רכב גנוב נושאים עמם עונש כבד של עד 10 שנות מאסר.
הפירוט הרב של עבירות הרכוש השונות בחוק באות כפירוט המיישם את עקרון העל הקבוע בחוק כבוד האדם וחירותו כי אין פוגעים בקניינו של אדם. עבירות הרכוש השונות באות לתת מענה למצב דברים בו נפגעה אותה זכות קניינית של אדם על חפץ או דבר שברשותו ובבעלותו ועל היכולת שלו לשלוט בו ולהפיק ממנו את הטוב המצופה. סעיפי העבירות השונות בהקשר זה מגלמות את החשיבות הרבה שהחברה נותנת לזכות לבעלות על חפץ או רכוש מסוג כלשהו ובעצם את החשיבות לסדר וחוק ומניעת אנרכיה על פיה כל אדם יכול לקחת כל דבר מרשותו של האחר מבלי שיהיו לכך השלכות פליליות.

עבירות נשק


עבירות של החזקת נשק ללא רישיון מהוות סיכון לשלום הציבור ובטחונו, ובעלות פוטנציאל ממשי לגרימת מוות של בני אדם, לרבות אזרחים תמימים חפים מפשע. בתי המשפט רואים בחומרה כל עבירת נשק בשל הסכנות הגלומות בה, המתבטאת בהטלת עונשי מאסר לתקופה משמעותית. חוק העונשין קבע עונש מאסר בן שבע שנים על רכישה או החזקת נשק שלא כדין, זאת כדי למנוע החזקת נשק על ידי אנשים שאינם מיומנים ומורשים לכך, מתוך מטרה להימנע מפגיעה בציבור, ולהרתיע עבריינים באמצעות עונשי מאסר מלבצע את העבירות. העונש בגין עבירת נשיאת נשק שלא כדין עלול להגיע עד עשר שנות מאסר. על פי הגדרת חוק העונשין, נשק הוא כלי המסוגל לירות כדור, קליע, פגז, או יכול לפלוט חומר הנועד לפגוע באדם, ובכוחו להמית או להזיק לו, למעט גז מדמיע. גם תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר נחשבים על פי ההגדרה לכלי נשק. חוק העונשין מבחין בין מספר עבירות נשק. על פי סעיפי החוק, רכישה או החזקת נשק ללא היתר נחשבת לעבירה מסוג פשע ומי שרוכש או מחזיק נשק ללא רשות כדין צפוי לעונש של עד שבע שנות מאסר. החזקת חלקי נשק, כמו כדורים ואבזרי תחמושת אחרים, נחשבת לעבירה מסוג עוון, והעונש הקבוע בגין עבירה זו הוא עד שלוש שנות מאסר. העונש הצפוי בגין נשיאת נשק או הובלת נשק בלא רשות, הוא עד עשר שנות מאסר. סחר בנשק עבירה של סחר בנשק, כולל ייצור, ייבוא, ייצוא, או כל עסקה אחרת בין אם בתמורה ובין אם בחינם, ללא רשות, וכן מכירת נשק על ידי גורם מוסמך ומורשה לאדם שאינו בעל רישיון להחזקת נשק, מהווה עבירה חמורה יותר כאשר העונש הצפוי בגינה הוא עד 15 שנות מאסר.

ביטול הרשעה פלילית

ביטול הרשעה – אי הרשעה פלילית

הרשעה פלילית הינה קביעה בהליך פלילי כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. פעמים רבות, הרשעה פלילית מטילה על המורשע אות קלון אשר עלולות להיות לו השלכות שונות. ישנם מקרים, עם זאת, שניתן יהיה לסיים הליך פלילי בהימנעות מהרשעה, וזאת למרות שהעבירה בוצעה.
ביטול הרשעה פלילית הינו מהלך אשר נוהגים בו בדרך כלל אנשים ללא עבר פלילי. כאשר מדובר בעבריין חוזר, ביטול הרשעה פלילית כאשר ישנו רישום פלילי קודם, לא יעלה ולא יוריד מבחינתו. לעומת זאת, אזרחים נורמטיביים מן היישוב, אשר הינם נעדרים עבר פלילי, יבקשו לא אחת את ביטול הרשעתם הפלילית.

משמעות הרשעה פלילית
הרשעה פלילית עלולה לגרום לאדם נזק לשמו הפרטי, לביטחונו העצמי, לפרנסתו, לעיסוקיו, לקשריו החברתיים ולקשריו העסקיים. לדוגמא, הרשעה פלילית יכולה למנוע מאדם לעסוק במקצועות כגון רפואה, ראיית חשבון או עריכת דין. כמו כן, דרכו של אדם זה עלולה להיחסם גם למשרות ציבוריות, לקבלת רישיון נשק, הליכי אימוץ ילדים, כניסה למדינות זרות וכדומה.
מעסיקים רבים, למרות שהם אינם מורשים לפנות למרשם הפלילי לשם קבלת מידע, מבקשים ממועמדים לעבודה להציג בפניהם מידע מתוך המרשם הפלילי, וזאת תוך ניצול לרעה את זכותו של אדם לעיין במרשם הפלילי הנוגע לענייניו. הרשעה פלילית רובצת על כתפיו של אדם למשך שנים רבות. לעומת, זאת במידה והליך פלילי מסתיים ללא הרשעה, בתוך חמש שנים מיום מתן פסק הדין ימחק הרישום הפלילי.

כיצד מסיימים הליך פלילי ללא הרשעה?
סנגורו של נאשם בפלילים יכול לפעול לסיום התיק הפלילי ללא הרשעה תוך בקשה להטיל על מרשו עונש חינוכי (לדוגמא, עבודות שירות לתועלת הציבור) ו\\או להעמיד אותו למבחן תחת פיקוח שירות המבחן. דרך זו פתוחה בפני הסנגור גם כאשר ישנם ראיות חזקות המוכיחות את ביצוע העבירות המיוחסות לנאשם, וגם כאשר ישנו אינטרס ציבורי להעמדת הנאשם לדין פלילי.

צו למניעת הטרדה מאיימת

לאלו מכם שחוו אי פעם הטרדה טלפונית, איומים, פגיעה ברכוש, פגיעה בשמכם הטוב, בילוש או התחקות מטרידה שיש בה כדי לפגוע בפרטיותכם – מדובר בהטרדה מאיימת לכל דבר ועניין. צו למניעת הטרדה מאיימת ניתן כנגד כל אדם המטריד אדם אחר בכל דרך שהיא, או המפעיל כלפיו איומים אשר כתוצאה מהם הוא חושש כי שלוותו, פרטיותו או חירותו תפגענה שוב, או בשל חששו לפגיעה בגופו.
על-פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, הטרדה יכולה לבוא לידי ביטוי באחד מהמעשים הבאים: בילוש, מארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו של אדם, או פגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת, באיומים על פגיעה בו, ביצירת קשר עמו בעל-פה, בכתב או בכל אמצעי אחר, פגיעה ברכושו, בשמו הטוב, בחופש התנועה שלו וכיו"ב.
באמצעות צו למניעת הטרדה מאיימת רשאי בית המשפט לאסור על אדם:
1. ליצור עם הנפגע כל קשר בעל-פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר.
2. להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע, או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות.
3. להטריד את הנפגע בכל דרך אחרת.
4. לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה.

קובלנה פלילית פרטית

קובלנה פלילית – אזרח פרטי יכול להאשים את חברו ולהביאו לדין פלילי, שכן חוק סדר הדין הפלילי ביחס לכמה עשרות סוגי עבירות שהן בעיקר בתחום היחסים שבין אדם לחברו.
האשמת אדם בפלילים והבאתו לדין היא, כרגיל, פררוגטיבה של השלטון. סימוכין לכך ניתן למצוא בחוק סדר הדין הפלילי אשר קובע כי: "המאשים במשפט פלילי הוא המדינה והיא תיוצג ע"י תובע, שינהל את התביעה".

עם זאת, אזרח פרטי יכול להאשים את חברו ולהביאו לדין פלילי, שכן חוק סדר הדין הפלילי ביחס לכמה עשרות סוגי עבירות שהן בעיקר בתחום היחסים שבין אדם לחברו.

כאשר המדינה מגישה אישום פלילי כנגד אדם, המסמך המוגש לבית המשפט קרוי כתב אישום. כאשר אדם פרטי פותח בהליך פלילי כנגד חברו, המסמך המוגש לבית המשפט קרוי קובלנה.

אציג סקירה של מספר עבירות וחוקים על פיהם יכול אדם פרטי להגיש קובלנה כנגד אדם אחר.

עבירות עפ"י חוק העונשין: איומים, השחתת פני מקרקעין, כניסה בכוח למקרקעין, מהומה ועלבון במקום ציבורי, פציעה, שימוש ברעל מסוכן, תקיפה סתם, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, הסגת גבול, היזק בזדון, כניסה לשטח חקלאי, גילוי סוד מקצועי.

עבירות עפ"י החוקים הבאים: החוק להגנת הפרטיות, חוק לשמירת נקיון, חוק הגנת הצרכן, פקודת סימני מסחר, פקודת זכויות היוצרים, חוק למניעת מפגעים, חוק צער בעלי חיים, חוק התכנון והבניה, חוק החומרים המסוכנים.

מגיש הקובלנה נקרא הקובל ומי שכנגדו הוגשה הקובלנה נקרא הנאשם.

הגם שהתביעה אמורה להתנהל ע"י הקובל, מורה החוק כי ע"י בית המשפט להעביר העתק מן הקובלנה לפרקליטות המחוז ופרקליט המחוז רשאי , בתוך 15 יום ממועד שקיבל את העתק הקובלנה, להודיע שפרקליטות המדינה תנהל את הקובלנה במקום הקובל.

אם בית המשפט נוכח שהקובל לא מסוגל לנהל את הדיון בעצמו או שהוא מנהל אותו באופן טורדני, הוא רשאי להפסיק את הדיון בקובלנה עד שימנה לו הקובל עורך דין. אם לא מינה הקובל עורך דין, רשאי בית המשפט לראותו כאילו לא התייצב לדיון.

ייצוג נפגעי עבירה פלילית

כאשר המדינה מעמידה לדין פלילי אדם שעבר עבירה כלפי אדם אחר, בין אם מדובר בעבירת אלימות ובין אם מדובר בעבירת מין כלפי אדם אחר, הקורבן, נפגע העבירה, איננו צד להליך המשפטי. יחד עם זאת, בעקבות חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001, נקבעו מספר זכויות אשר שמורות לנפגע עבירה בעת ניהול ההליכים הפליליים כנגד מי שביצע כלפיו את העבירה. אם איתרע מזלכם והנכם נפגעי עבירה, מומלץ לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי אלון ארז המתמחה בייצוג נפגעי עבירה, על מנת להבטיח כי זכויותיכם יישמרו במלואן.

זכויות נפגעי עבירה
חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001, קובע רשימה של זכויות המוקנות לכל מי שנפגע מביצוע עבירה פלילית. היקף הזכויות תלוי במידת חומרת העבירה, בה מואשם הפגע. בין שאר הזכויות המנויות בחוק ניתן למצוא את הזכויות הבאות:
• הזכות להגנה מפני הנאשם בעבירה;
• את הזכות שפרטיו האישיים לא יועברו לנאשם ולסנגורו;
• את הזכות לקבל מידע על ההליך הפלילי שמתנהל;
• את הזכות לעיין בכתב האישום;
• את הזכות לקבל מידע על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה;
• את הזכות להיות נוכח בדיוני המשפט גם אם הם נערכים בדלתיים סגורות;
• ואת הזכות למסור הצהרה בכתב, שתובא בפני בית המשפט בדבר הפגיעה והנזק שנגרמו לו.
מדובר ברשימה די נרחבת של זכויות אשר אין וודאות שנפגע העבירה אכן יקבל אם הוא אינו דורש זאת במפורש. מכאן החשיבות הרבה של ייצוג נפגעי עבירה לכל אורך ההליך המשפטי, החל משלב חקירתו במשטרה של הפוגע וכלה בעת ניהול ההליכים המשפטיים בבית המשפט. נפגע עבירה המיוצג על ידי עורך דין המתמחה בתחום יוכל למצות את זכויותיו בנוגע להליך הפלילי בצורה טובה ומלאה יותר מאשר נפגע עבירה שאינו זוכה לליווי משפטי ומתמודד לבדו מול המערכת הפלילית, שאיננה תמיד מעוניינת לשתף את נפגע העבירה.

זכויות נפגעי עבירות אלימות ומין
נפגעים של עבירות אלימות ומין זכאים למספר זכויות נוספות. שתיים מהזכויות המרכזיות להן זכאים נפגעי עבירות אלימות ומין הינן הזכות להיות מלווה על ידי אדם לבחירתו בעת החקירה במשטרה והזכות שלא להיחקר על עברם המיני. מכאן נובעת החשיבות הרבה לייצוג נפגעי עבירה כבר בעת החקירה המשטרתית לאחר הגשת התלונה.
ההמלצה היא לפנות לייעוץ משפטי מיד עם הגשת התלונה או אף טרם הגשת התלונה, בכדי לוודא שזכויותיכם בעת החקירה המשטרתית יישמרו. מעבר לשתי זכויות אלו, נפגעי עבירות אלימות ומין זכאים גם לזכויות הבאות:
• הזכות לקבל מידע על מאסר של הנאשם;
• הזכות להביע עמדה בעניין עיכוב הליכים;
• הזכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון או הסדר לסגירת תיק;
• הזכות להביע עמדה לפני ועדת שחרורים;
• והזכות להביע עמדה בעניין חנינה.
כפי שניתן לראות רוב הזכויות של נפגעי עבירת אלימות ומין קשורות לאפשרות להשמיע את קולם ולהביע את עמדתם על ניהול ההליך הפלילי ולאחר מכן אף לגבי שחרור אפשרי של מי שהורשע בעבירות כלפיהם. בכדי שעמדת נפגע העבירה תועבר בצורה ברורה ובהירה ותהיה לה השפעה ממשית על תוצאות ההליכים המשפטיים, מומלץ לפנות לייצוג משפטי מקצועי שיידע להעביר למערכת המשפטית את עמדתכם ורצונותיכם באופן הטוב ביותר.

תביעה לפיצויים כספיים
מעבר לזכויות במהלך ניהול ההליכים הפליליים, זכאי כל נפגע עבירה לתבוע פיצויים כספיים ממי שביצע עבירה כלפיו וגרם לו לנזק. תביעה כספית זאת יכולה להתבצע גם לאחר סיומם של ההליכים הפליליים, במסגרת תביעה אזרחית נגררת (במקרה זה יש חובה כי הפוגע יורשע בסוף ההליך המשפטי בעניינו) וגם באמצעות תביעה אזרחית נפרדת, שאיננה תלויה בשאלת העמדתו לדין פלילי של הפוגע או בהרשעתו.

— עורך דין צבאי בסיווג מיוחד —

ייצוג חיילים במצ"ח, בתי הדין ועבירות משמעת (ליווי חקירה במצ"ח, ייעוץ, מעצר, ייצוג בעבירות משפט משמעת שימוע - ייצוג בכל העברות ובתי הדין חיילים כולל עברות בטחון)

מומחה מיוחד לזכויות חיילים (ראה ב"תחומי עיסוק" ערך זכויות חיילים) ובכלל זה מייעץ ומלווה אישית בכל שלב שלפני חקירת מצ"ח ובמהלכה בכל עבירה לפי חוק השיפוט הצבאי התשת"ו-1955 – מייצג בהליכים לפני בית דין חיילים בכל הדרגות בשירות סדיר מילואים וקבע וכן מייעץ לפני הליך בדין משמעתי ובערעור על פיו.
ובנוסף – כל עניין משפטי הנוגע לזכויות הפרט כגון :
– טיפול בהסדרת מעמד "בני מהגרים" וחייבי גיוס השוהים או מתגוררים בחו"ל לשם חזרה לשירות, ביטול שירות/ הסדרת שירות מילואים, ביטול צווי מעצר והכרזתם כעריקים/משתמטים, ייצוג בפני שלטונות צה"ל ובהליכים בפני בית דין בסוגיות אלו.
– ביטול רישום פלילי .
– ייצוג בפני ועדות שליש וחצי , ועדות להעברת כלואים מצה"ל לשב"ס .
– מייעץ ומייצג נאשמים בכל בתי הדין הצבאיים וכן בבית הדין לערעורים – בכל הליך ובכל העבירות על פי חוק זה.

עו"ד סמי איליה בעל אישור סיווג בלתי מסויג לייצוג בבתי הדין הצבאיים ובעל סיווג מיוחד לייצג בתיקים ביטחוניים רגישים בהם מעורבים המשרתים בצה"ל.
חוק המשפט הצבאי
חוק השיפוט הצבאי התשת"ו-1955 (להלן: החוק: להלן : חש"צ) הוא המקור לכלל עבירות המשמעת והעבירות הפליליות והביטחוניות לפי חוק זה ועל פיו פועלת מערכת המשפט הפנימית בצה"ל. במסגרתו מובאים לדין חיילי צה"ל (סדיר,קבע ומילואים) הן בהליכים בפני מפקדם (דמ"ש : להלן: דין משמעתי) והן כנאשמים בבתי הדין הצבאיים.
חש"צ הינו חוק ארוך הכולל פרשנות, כללים, סעיפי עבירות ובו יש הבחנה בין עבירות צבאיות בשירות עליהן המדיניות היא בדרך כלל להביא לדין במסגרת דן יחיד – בפני מפקדו של החייל לו מיוחסת עבירת משמעת (עבירות כגון נפקדות,סירוב פקודה, אי עמידה בזמנים, התרשלות לא חמורה ועוד עבירות שעניינן סדר ומשמעת צבאיים) – לבין עבירות שעל פי מדיניות צה"ל ואו משום היותן חמורות – ובין היתר כאלה שמוכרות מחוק העונשין "האזרחי" נפתחת חקירת מצ"ח שבסופה אם ימצאו ראיות ככלל יועמד החייל למשפט צבאי בפני בית דין צבאי.
כהרגלי איני מביא כאן את כל נוסח חש"צ או מידע משפטי כללי שיכול להתפרש כייעוץ , משום הכלל שבו אני דוגל לפיו גם אם העבירה המייחסת לחייל פלוני נדונו בה כבר מאות בעבר – גם אז אין שני מקרים זהים בנסיבות העבירה ונסיבותיו של מי שמיוחסת לו עבירה.

בשאלות הרבות המגיעות מחיילים לאתר "הקשב" (ראה ערך "פעילות ציבורית" בדף הבית) אני נשאל רבות על סיכויי הרשעה במשפט צבאי או מה העונש הצפוי לשואל אם עבר עבירת זו או אחרת. לטעמי אסור לעורך דין לא רק להבטיח תוצאה אלא גם אסור לו להעריך סיכויים וסיכונים ללא בחינת חומר הראיות.
מניסיוני אציין כי חוסר הידע אצל חיילים קיים בעיקר בכל הנוגע לזכותם בהליכי דמ"ש , להבדיל ממי שמוגש נגדו כתב אישום וממונה לו סנגור צבאי או מובא לידיעתו המידע בדבר זכותו לבחור סנגור פרטי.
יחד עם זאת ובקצרה אפנה למספר דגשים:
כל חייל המובא לדין משמעתי זכותו לסרב להישפט בפני אותו קצין שיפוט בפניו הובא לדין ואז ההליך ידחה ויובא לדין בפני מפקד בדרגה בכירה מזו של קצין השיפוט בפניו הובא וסירב להישפט במשפט צבאי. שימו לב : גם סמכויות הענישה רחבות יותר ואף בחומרתן בפני קצין שיפוט בכיר.
חייל יכול לבחור לסרב להישפט בפני קצין שיפוט בפניו הובא לראשונה ולבקש להעמידו לדין בפני ביד דין צבאי מחוזי. ההליך יושהה והבקשה תובא בפני פרקליט צבאי אולם במקרים נדירים ביותר תאושר אלא אם העבירה היא כזו הראויה להתברר בבית דין.

לכל חייל שמובא לדין משמעתי זכות היוועצות עם עורך דין על פי החלטתו, אולם זאת בתנאי ששכר לעצמו עורך דין פרטי. החייל אינו זכאי לייצוג הסנגוריה הצבאית בהליכי דמ"ש. היוועצות עם עורך דין – לפני קיום ההליך המשמעתי בפני מפקדו. כדי לאפשר היוועצות ראויה יש להעביר לידי החייל מבעוד מועד את נוסח גיליון התלונה .

הליך הדמ"ש מתקיים ללא ייצוג סנגור ותובע ולא חלים עליו כללי הראיות הנהוגים בבתי הדין ובערכאות האזרחיות. עם זאת יש כללים לניהול דין משמעתי.

לכל חייל מומלץ לעיין בכללים לפני ההליך ומפקדו אף מחוייב להביא אותם לידיעתו. אם לא התקיימו הכללים המפקד פועל על פי שיקול דעתו ובמידה הדרושה "לעשיית צדק" . אי קיום הכללים יכול להביא לביטול ההליך והתוצאה אם תוגש תלונה למדור דין משמעתי בפרקליטות הצבאית ובמקביל ערעור.

לכל חייל זכות לבקש הבאת עדים בדין המשמעתי ועל המפקד לאפשר זאת ובמידת הצורך לדחות הדיון לשם שמיעת עדים. תשומת לב כי בדין המשמעתי החייל יכול להיות מובא לדין בפניו של מי שהגיש התלונה בניגוד להליך פלילי.

חייל שמבקש לערער על תוצאתו של הליך והעונש רשאי לעשות זאת תוך 3 ימים מרגע קבלת העונש באמצעות צינורות הפיקוד. חייל שנשלח למחבוש, רשאי לעשות זאת באמצעות האחראי או הממונה על המקום בו הוא מרצה את העונש. הערעור יוגש בכתב . לתשומת לבכם, בקשת הערעור מובאת למפקד שדן את החייל והוא יעביר הבקשה לדרג הממונה עליו.
שימו לב: על עבירה שמובא חייל לדין – גם במקרים שקיבל וריצה עונש – שלא על פי בקשת החייל – קיימת בידי הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) סמכות להורות על הבאתו למשפט צבאי בפני בית הדין הצבאי. כאמור, אין בהליך הדין המשמעתי למנוע העמדה לדין מחדש בפני בית דין צבאי שם סמכות הענישה יכולה להיות חמורה מאשר בהליך המשמעתי. מתי זה יכול לקרות ?

לדוגמה במקרה שחייל התרשל באופן כזה שנפגע אדם או נגרם נזק משמעותי כתוצאה מרשלנותו, כאשר מדובר בעבירות בעלות עניין ציבורי ויש להעביר מסר של חומרה או שמדובר בעבירה שיש לה השלכה על סדרי המשמעת והתנהלות הצבא ועוד.
במקרה שיוגש
לכל הכללים, הזכויות בהליך דמ"ש וסוגי העונשים שניתן להטיל לחצו על הקישור הבא:
www.law.idf.il
חקירת מצ"ח – משטרת ישראל , החלטה להעמיד לדין :
חקירת מצ"ח יכול שתיפתח בתקופת שירותו של חייל בצה"ל ואף לאחר שחרורו ואם עברה חצי שנה מיום השחרור. לחקירה במצ"ח יוזמנו גם חיילים כעדים. מומלץ כי העדים ישיבו על שאלות וימסרו אמת למעט דברים הנוגעים למעשיהם הם (הימנעות מהפללה עצמית).

כל חייל שהוזמן למצ"ח לחקירה במעמד של עד יכול למצוא עצמו כמי שמעמדו משתנה מעד לחשוד.
לכל חייל במעמד של חשוד זכויות בחקירת מצ"ח ובהליך של מעצר. כך, לפני החקירה הראשונית על חוקרי מצ"ח לאפשר זכות בסיסית שהיא חובה (נקבעה גם בפסיקה בפס"ד של בית המשפט העליון בעניין החייל יששכרוב) – זכות ההיוועצות עם עורך דין צבאי מטעם הסנגוריה הצבאית או עו"ד פרטי על פי בחירת החייל. זוהי חובה המוטלת על החוקרים ללא קשר אם בסופו של דבר יובא החייל לדין משמעתי. במקרה של חקירת מצ"ח קיימת חובת ייצוג סנגור בנוסף להיוועצות, משום הסיכון שיועמד החייל לדין בפני בית דין צבאי.
זכרו כי עצות חוקרים לחייל כיצד לנהוג או המלצות למינהן – אינן בהכרח לטובת החייל אלא מטרתן טובת החקירה וקידומה. לסמוך רצוי רק על ייעוץ של עורך דין צבאי שמייצג באופן ברור את החייל ומטעמו.
הנה לפניכם מספר דגשים :

לחייל בעת חקירה פלילית במצ"ח זכויות הדומות לנחקר אזרח במשטרה. לטוב ולרע. כך לדוגמה אם חייל חשוד בעבירת סמים , יכול קצין שיפוט בכיר במצ"ח להורות בצו על חובת מתן שתן. חייל שיסרב לתת דגימת שתן לבדיקה יועמד לדין בגין הסירוב ועבירה זו תיכלל במרשם הפלילי. חייל שיסכים ובבדיקת דגימת השתן ימצאו סמים, יואשמו בעבירה חד פעמית של שימוש בסם.
החוק ב"אזרחות" מאפשר לחייב נחקר במשטרה לתת דגימות גוף בהתאם לסמכות שבחוק סדר הדין הפלילי (חיפוש).

אם כבר הזכרנו את משטרת ישראל – למשטרת ישראל סמכות לעצור כל מי שמשרת בצה"ל וגם עובדי צה"ל בכל דרגה וגם לחקור אותם. בין אם נעצרו בעת היותם בחופשה בשל חשד לעבירה ובין ביוזמת משטרת ישראל במקום שירותם בבסיס כשמדובר בעבירה פלילית שלא קשורה למסגרת השירות או אם התבקשה במקרים חריגים עזרת המשטרה ע"י המשטרה הצבאית. כן בסמכות המשטרה להביא בפני בית משפט אזרחי חשוד חייל להארכת מעצרו ואף להעמיד לדין באמצעות התביעה המשטרתית או הפרקליטות חייל בבית משפט אזרחי. באשר להחלטה אם להעמיד חייל שנחקר במשטרת ישראל לדין אזרחי או במסגרת הצבא- משפט צבאי בבית דין צבאי – נקבעו כללים בין משטרת ישראל לפרקליטות הצבאית .

הכלל: ככל שהעבירה שנעברה ע"י חייל באזרחות או בקשר לאירוע אזרחי יש לה זיקה לצה"ל יטו להעמידו למשפט צבאי בבית דין צבאי (הוצאת רכוש צבאי מהבסיס רק לשם דוגמא) ואם לעבירה יש פן יותר "אזרחי" למשל קטטה במועדון או אלימות כלפי אזרח בעת חופשה או עבירות רכוש חמורות מחוץ לצבא וכן הלאה בסולם החומרה והזיקה ה"אזרחית" – הוא יועמד לדין בבית משפט אזרחי.
יש לשים לב כי חייל שנדון בבית דין צבאי לתקופת מאסר של מעל שנה, יכלא בבית כלא צבאי ואולם, בתום השנה הראשונה ועד לסיום תקופת ריצוי עונשו, יועבר ככלל לבית סוהר אזרחי.

חייל בעת חקירה במצ"ח או בפני בית דין צבאי יכול להיות מיוצג הן על ידי סנגור צבאי שימונה לו בדומה לסנגוריה הציבורית בהליכים פליליים מחוץ לצה"ל.
למה עדיף סניגור פרטי גם במשפט צבאי ומה ההבדל בין סנגור פרטי לסנגור ממונה צבאי, ראו בדף הבית – תחומי עיסוק "המשפט הפלילי על רבדיו" .
אוכל בנוסף לאמור שם להוסיף דעתי כדלקמן :
אותם טעמים שציינתי בעניין בחירת סניגור בערך "המשפט הפלילי על רבדיו" הם בעלי משנה תוקף כאשר מדובר בסנגור צבאי.

יתרונותיו של עורך דין צבאי פרטי במשפט צבאי
צה"ל הינה מערכת סגורה והיררכית. סנגור צבאי טוב ככל שיהיה לא יהיה בעל חופש פעולה כשל עורך דין צבאי פרטי. אדגיש באופן ברור כי אינני מבקר את עורכי הדין בסנגוריה הצבאית אלא את השיטה הבלתי אפשרית בה היום סנגור צבאי , מחר יכול להתמנות לתובע צבאי או לפרקליט צבאי . רוצה לומר : אין הפרדה חד משמעית בין הסנגוריה לתביעה על אף שיש סנגור צבאי ראשי ויש תובע צבאי ראשי הכפופים לפצ"ר. ואולם, מסלול הקידום של קצין צעיר בפרקליטות הצבאית יש ויכולה להיות לרועץ לטוב שבסנגורים הצבאיים. "מלחמה" של קצין באותה פרקליטות במסגרת הליך פלילי כשהוא עושה זאת בשם נאשם אותו הוא מייצג – כשמנגד תפקידי הקידום עלולים להיות מושפעים מעצמת ה"מלחמה" יש ומגבילה את חופש העשייה . האם זה קורה? אין צורך להראות ראיות לכך. די יהיה באפשרות שזה יכול לקרות.

"אין כל ספק שמי שמשובץ בתפקידים שבסנגוריה הצבאית (שהיא חלק מהפרקליטות הצבאית – לכל הפחות, מבחינה ארגונית) הם קצינים או קציני-משפטים (קמ"שים) מוכשרים, בין הטובים מבין העתודאים (המגויסים לצה"ל לאחר לימודי משפטים). אבל – וכאן מגיע ה"אבל הגדול" – כמו בהרבה סיטואציות טראגיות למדי בחיים – לא אחת הם עלולים למצוא את עצמם במצב בלתי אפשרי של ניגוד עניינים."(הקשב-מאמרים). המאמר המלא על הבעיה של הסניגוריה הצבאית ניתן לקרוא באתר "הקשב" פרי עטו קולגה של מי שמכיר הסיטואציה "מבפנים" בקישור הבא :
www.hakshev.co.il
ההמלצה החד משמעית למי שיכול לממן עורך דין צבאי פרטי – ולא בשל אינטרסים כלכליים – בחרו בעורך דין צבאי פרטי כזה שיש לו ניסיון וידע מוכח ברזי המתרחש בחדרי החקירות בייצוג בעבירות פליליות ובמשפט צבאי, שיוכל לא רק לייצג אלא להתדיין מול התביעה הצבאית כיאות , בעל יוזמה כזה שהייצוג אינו מהווה רק תמורה לשכר הטירחה אלא בעל מעוף והשקפת עולם שבמרכזה זכויות החיילים בכלל וזכותו של הנאשם הלקוח – בפרט.

זכויות חיילים בשירות בצה"ל

עורך דין סמי איליה היחיד בישראל שפעל במקביל להקמת אתר "הקשב" למען זכויות חיילי צה"ל (לא תמורת שכר טרחה ולא עבור לקוח ספציפי) ומתחילת שנת 2014 פועל ציבורית להעלאת שכר חיילי החובה בצה"ל. בעל ניסיון רב בתחום זה, בעל ידע והיכרות המערכת הצבאית, מפקדיה ואופן עבודתה.

מטפלים בזכויות החיילים
משרד עו"ד סמי איליה מטפל בכל מקרה בו נפגעו זכויות יסוד של המשרתים בצה"ל בכל תחום לרבות הטבות על פי חוק, החלטות שרירותיות , לרבות בשמירת ביטחונם של החיילים וכן סיוע להוריהם ולבני משפחתם ביישום זכויות אלו.

בלעדי : ייעוץ ליווי וייצוג משפטיים של המשפחה מול צה"ל בעת קרות תאונה מבצעית או אסון חלילה, בחינת המקרה ו/או תחקירים בהיבט המשפטי קבלת המידע הרלוונטי והממצאים , יוזמה לפתיחת חקירה או מעקב במקרים המצריכים זאת כנגד האחראים, מיצוי הליכים משפטיים וקביעת אחריות ועד לפיצוי למשפחות.
עו"ד איליה בעל נסיון רב וייחודי בכל הנוגע לחקירות הן במישור הפלילי לרבות מקרי מוות והן בתחום מיצוי החקירה וטיבה.
רבים אינם מודעים לכך כי בצה"ל למרות הפתיחות הקיימת כיום, רבים המקרים בהם נפגעו זכויות חיילים. די לעיין מדי שנה בדוח נציב קבילות החיילים כדי ללמוד על מקרים לא מעטים בהם היתה פגיעה בזכויות בעיקר בגין שררת מפקדים ואי קבלת טיפול רפואי או טיפול רפואי רשלני.

טיפול משפטי לבחינת הטיפול הרפואי של רופאים בסדיר ומילואים ואנשי מערך הרפואה בכל חשד של התרשלות שגרמה לנזק לבריאותו של חייל, או לסיכון בריאותו וחייו ו/או עבירות אתיות ו/או חריגה מסמכות או הוראות הדין, טיפול לפתיחה בחקירה, טיפול מול משרד הבריאות להשהייה/שלילת רישיון לעסוק ברפואה ועד למיצוי חקירה פלילית והעמדת רופאים ואנשי מערך הרפואה לדין פלילי.

עו"ד איליה בנוסף, אף מקבל באמצעות אתר "הקשב" פניות באופן בלתי אמצעי מחיילים שנעשה להם עוול.
לא זו בלבד שחיילים רבים אינם מודעים לזכויותיהם – על אף שכיום קל יותר להתמצא לאור יוזמתו של עו"ד איליה כבר לפני שנים להביא לפרסום פקודות ונהלים – יוזמה שחייב את צה"ל לפרסם את זכויות חיילים – אלא שלמרות הערות חוזרות ונשנות מצד נציב קבילות החיילים, אין בצה"ל שום גורם שעוסק במעקב ליישום המלצות הנציב ולפיכך אנו עדים כמעט מדי שנה בשנה למקרים מהם עולות תקלות ופגיעה בזכויות החיילים בעיקר בתחום יחסי מפקד פקוד ובמקרים לא מעטים של זלזול בטיפול הרפואי בחיילים.

אמנם פגיעות אלה הן בעיקר נחלתם של המשרתים בשירות חובה בסדיר בצה"ל, אולם יש מקרים גם בשירות המילואים ושירות הקבע.
כאשר פוגעים בזכויות חיילים, אשר מטבע הדברים אינם יכולים להגן על זכויותיהם גם במקום שהן קיימות למרות מגבלות השירות, בשל אופי השירות הצבאי, יש ואי קיום הזכויות או זלזול בהן, יכול להוביל חייל לא רק להעדר מוטיבציה במקרה הטוב אלא למצבי קיצון שיובילו לאסון.

כך, זלזול בפקודות ונהלים מצד מפקדים, אי הקפדה על ביטחון ובטיחות החיילים על זכויות החיילים הבסיסיות החוקתיות והחוקיות מחד – ומאידך, העדר קבלת טיפול ראוי בתחום הרפואי או התייחסות מזלזלת לתלונות על מצב רפואי של חייל ו/או מקרים בהם מפקדים חוסמים קבלת טיפול רפואי יש בהם להוליד עילה משפטית בגין התרשלות ועבירות אחרות כנגד מפקדים וגורמי הרפואה.
בדיוק כפי בתחום זכויות עובדים או מגזרים אחרים באוכלוסייה נדרשת לא אחת התערבות משפטית במניעת הפגיעה בזכויות – קל וחומר במקרה של המשרתים בגוף היררכי הנטולים ייצוג כלשהו ופגיעים מאוד בשל אופי השירות הצבאי.

חוק כבוד האדם וחירותו הדגיש במפורש בסעיף 9 לחוק את המגבלות החלות עם המשרתים בגופי הביטחון אך קצב אותן מגבלות כחלות על המשרתים בגופים אלה אך ורק למטרת מילוי תפקידם במסגרת אותו גוף . כך, שימוש בכוח השררה מצד מפקדים כלפי פקודים או רשלנות ו/או הימנעות מטיפול רפואי כמו גם התרשלות באחריות לשמירת ביטחונם של המשרתים – מהווה פגיעה בזכויות החיילים (משרתים) חוקתיות, פגיעה שהיא אסורה ויוצרת עילה משפטית לנקיטת סנקציות אף במישור הפלילי כנגד הגורם הצבאי שאחראי על אי הקפדה ביישומן של זכויות חיילים.
יחד עם זאת, בצה"ל יש מקרים רבים בהם נוהגים סלחנות במקרים כגון אלה ונדרשת מהחייל/ת שנפגע/ה או מההורים פנייה לייעוץ וייצוג משפטי לקיום נורמות משפטיות, במיוחד כאשר הובילה התנהלות זו לתוצאה של פגיעה בגופם של המשרתים.
במקרים בהם אין רשויות הצבא נוקטים באמצעים ראויים בגין הפגיעה, הדרך לעשות זאת משפטית היא באמצעות המשפט הציבורי והמנהלי באמצעותם ניתן לחייב קיום הנורמות כאמור.

— ייצוג עובדי מדינה וכוחות הביטחון —

ייצוג בכל הארץ ובכל הערכאות עובדי מדינה, כל המשרתים בצה"ל, שוטרים,סוהרים, עובדי זרועות הביטחון (שב"כ,מוסד, וכו') – בעבירות הנובעות ממילוי תפקיד, דין משמעתי ומשפט פלילי –

עו"ד סמי איליה בעל סיווג בטחוני ששירת בקהיליית הביטחון ובעל נסיון וידע בעבודת הגופים הביטחוניים השונים ושירות המדינה. בעל סיווג ביטחוני מאת זרועות הביטחון.
מייעץ מייצג ומלווה ליווי אישי בכל סוגי ההליכים: מינהליים – בהם הסתבכו עובדים בגופים אלו תוך מילוי תפקידם ועקב תפקידם וכמובן , הפסקת העסקה, החל משימוע ועד ייצוג בהליכים משמעתיים ופליליים.

הליכים שונים כתוצאה ממילוי ותפקיד ועקב מילוי התפקיד – לכאורה, המשרתים בגופים הביטחוניים של מדינת ישראל כמו גם בשירות הציבורי עובדי המדינה , נהנים מהגנת המדינה, בעבודתם. ואולם, נסיון השנים האחרונות מלמד כי אין הם חסינים במקרים קיצוניים בהם יכולים להיפתח נגדם אישית הליכים בארץ או בחו"ל.
כך לדוגמא המדינה עצמה יכולה ליזום הליכים של פיטורין או הליך משמעתי ו/או פלילי כלפי עובד בגופים אלה בשל מעשה עקב ותוך מילוי תפקיד. בנוסף, גופים שונים התומכים בזכויות של קבוצה מסויימת על רקע חברתי ו/או פוליטי (כדוגמאת אירגון עדאללה לזכויות משפטיות של ערבי ישראל, אירגון "בצלם" ועוד ) יש ובוחרים לתקוף החלטות, מדיניות ו/או פעולות של גוף ביטחוני באמצעות מיקוד בממלא התפקיד.

קושי של יחידים ואירגונים להתמודד מול גופי הביטחון לרבות צה"ל בכלים ציבוריים ומשפטיים לשינוי החלטות ומדיניות, מביא ליוזמות לנסות ולהביא לתוצאה של שינוי מדיניות באמצעות הרתעת הפרט העובד באותו גוף ביטחוני. כך נולדים טיעונים שונים המגובים במסע ציבורי או באיום בהליכים משפטיים אישיים כשהרקע הוא שיקולים פוליטיים או אחרים, כאמור תוך התמקדות בעובד המוציא לפועל מדיניות או מבצע התפקיד – כשמייחסים לו אחריות אישית לתוצאה, כשזה הופך למטרה לטיעונים אלה והכל בכדי ליצור הרתעה אישית כחלופה לאי יכולת אותם אירגונים להביא לשינוי המדיניות של אותו גוף ביטחוני.

הדוגמאות בהן מועמד לדין איש בכיר בשירות הביטחון ששימש כחוקר של מוסטפא דירני למשל, או פרשת "מיסטר X " שנודעה בציבור לאחרונה בה נשללו זכויות מעובד גוף בטחוני בעבר כאסיר שפוט ע"י המדינה או מנגד נסיון לצייר חיילים ושאר אנשי זרועות הביטחון בדמות "פושעי מלחמה" מצד אירגונים כאמור מעלה בשל פעילות ביטחונית תוך פירסום תמונותיהם והגשת תביעות ובקשות לצווי מעצר בינלאומיים – ומנגד נסיון מתמיד גם של קבוצות דומות קיצוניות בעיקר במגזר היהודי להרתיע משרתים בגופי הביטחון מלבצע תפקידם – אלו רק דוגמאות כלליות ביותר של סוגיות משפטיות בהן התמודדו ומתמודדים המשרתים בגופים בטחוניים. בשנים האחרונות.
אותו כנ"ל ובשינויים המתחייבים בכל הקשור לבעלי התפקידים בשירות המדינה, המשטרה, שב"ס.
הדין המשמעתי:
כל עובד מדינה וגוף בטחוני כפוף לכללי משמעת וסנקציות משפטיות במסגרת השירות. הדין המשמעתי חל גם במקרים של מעשה או מחדל במסגרת תפקיד והן באשר לאי קיום פקודות/הוראות/נוהלים וכיו"ב. חוק שירות המדינה (משמעת) מאפשר לנקוט צעדים מינהליים ולהעמיד לדין עד כדי פיטורין כל עובד מדינה – לרבות שירות הביטחון, המוסד לתפקידים מיוחדים. לצה"ל המשטרה ושב"ס מערכות דין משמעתי נפרדות שאינן על פי חוק שירות המדינה אך דומות במטרתן ובכלל זה נכללות הסנקציות שהוזכרו. יש ומערכת כללי המשמעת אף מחמירה בגופים אלה האחרונים מזו של עובדי המדינה.

בשים לב לאלה, מי שננקטים נגדו הליכי משמעת על פי חוק שירות המדינה , או על פי חוק השיפוט הצבאי או חוק המשטרה או חוק שירות בתי הסוהר, ככלל, אינו זכאי ליעוץ והגנה משפטית מהמדינה. החל מצעדים מינהליים לרבות השהייה מעבודה, פיטורין וכלה בהעמדה לדין משמעתי.
בהליך בשל הרשעה בדין משמעתי : ככלל על הליכים אלה לעובד יש זכות ערעור אחת בדין המשמעתי לבית הדין לערעורים ואז בסוגייה משפטית ניתן להגיש עתירה לבית המשפט העליון בהתאם להוראות הדין.
בכל ההליכים המינהליים, האחרים לעובד זכות להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי ועתירה לבית המשפט העליון בהתאם להוראות הדין.
כל אחד מהעובדים כמפורט מעלה (בגופי המדינה והביטחון) חשופים בנוסף בכל הליך פלילי להוספת סעיף אישום של הפרת אמונים לעבירות המיוחסות בכתב האישום.
בכל אחד מסוגי ההליכים שצויינו וכמובן גם כשעובד מועמד לדין פלילי ככל נאשם, קיימת חשיבות עליונה ליעוץ משפטי ושכירת שירותיו של עורך דין פרטי כזה שיש לו ידע בעבודתם של גופים אלו וגישה גם לחומר מסווג – במטרה להעניק הגנה מיטבית.

ייצוג שוטרים (מח"ש, הליך פלילי,משמעת)


ייצוג בכל הארץ ובכל הערכאות עובדי מדינה, כל המשרתים בצה"ל, שוטרים,סוהרים, עובדי זרועות הביטחון (שב"כ,מוסד, וכו') – בעבירות הנובעות ממילוי תפקיד, דין משמעתי ומשפט פלילי –
עו"ד סמי איליה בעל סיווג בטחוני ששירת בקהיליית הביטחון ובעל נסיון וידע בעבודת הגופים הביטחוניים השונים ושירות המדינה. בעל סיווג ביטחוני מאת זרועות הביטחון.
מייעץ מייצג ומלווה ליווי אישי בכל סוגי ההליכים: מינהליים – בהם הסתבכו עובדים בגופים אלו תוך מילוי תפקידם ועקב תפקידם וכמובן , הפסקת העסקה, החל משימוע ועד ייצוג בהליכים משמעתיים ופליליים.

מומחה בדין משמעתי בהליך שימוע לפני פיטורין.
הליכים שונים כתוצאה ממילוי ותפקיד ועקב מילוי התפקיד – לכאורה, המשרתים בגופים הביטחוניים של מדינת ישראל כמו גם בשירות הציבורי עובדי המדינה , נהנים מהגנת המדינה, בעבודתם. ואולם, נסיון השנים האחרונות מלמד כי אין הם חסינים במקרים קיצוניים בהם יכולים להיפתח נגדם אישית הליכים בארץ או בחו"ל.
כך לדוגמא המדינה עצמה יכולה ליזום הליכים של פיטורין או הליך משמעתי ו/או פלילי כלפי עובד בגופים אלה בשל מעשה עקב ותוך מילוי תפקיד. בנוסף, גופים שונים התומכים בזכויות של קבוצה מסויימת על רקע חברתי ו/או פוליטי (כדוגמאת אירגון עדאללה לזכויות משפטיות של ערבי ישראל, אירגון "בצלם" ועוד ) יש ובוחרים לתקוף החלטות, מדיניות ו/או פעולות של גוף ביטחוני באמצעות מיקוד בממלא התפקיד.

קושי של יחידים ואירגונים להתמודד מול גופי הביטחון לרבות צה"ל בכלים ציבוריים ומשפטיים לשינוי החלטות ומדיניות, מביא ליוזמות לנסות ולהביא לתוצאה של שינוי מדיניות באמצעות הרתעת הפרט העובד באותו גוף ביטחוני. כך נולדים טיעונים שונים המגובים במסע ציבורי או באיום בהליכים משפטיים אישיים כשהרקע הוא שיקולים פוליטיים או אחרים, כאמור תוך התמקדות בעובד המוציא לפועל מדיניות או מבצע התפקיד – כשמייחסים לו אחריות אישית לתוצאה, כשזה הופך למטרה לטיעונים אלה והכל בכדי ליצור הרתעה אישית כחלופה לאי יכולת אותם אירגונים להביא לשינוי המדיניות של אותו גוף ביטחוני.

הדוגמאות בהן מועמד לדין איש בכיר בשירות הביטחון ששימש כחוקר של מוסטפא דירני למשל, או פרשת "מיסטר X " שנודעה בציבור לאחרונה בה נשללו זכויות מעובד גוף בטחוני בעבר כאסיר שפוט ע"י המדינה או מנגד נסיון לצייר חיילים ושאר אנשי זרועות הביטחון בדמות "פושעי מלחמה" מצד אירגונים כאמור מעלה בשל פעילות ביטחונית תוך פירסום תמונותיהם והגשת תביעות ובקשות לצווי מעצר בינלאומיים – ומנגד נסיון מתמיד גם של קבוצות דומות קיצוניות בעיקר במגזר היהודי להרתיע משרתים בגופי הביטחון מלבצע תפקידם – אלו רק דוגמאות כלליות ביותר של סוגיות משפטיות בהן התמודדו ומתמודדים המשרתים בגופים בטחוניים. בשנים האחרונות.
אותו כנ"ל ובשינויים המתחייבים בכל הקשור לבעלי התפקידים בשירות המדינה, המשטרה, שב"ס.

הדין המשמעתי :
כל עובד מדינה וגוף בטחוני כפוף לכללי משמעת וסנקציות משפטיות במסגרת השירות. הדין המשמעתי חל גם במקרים של מעשה או מחדל במסגרת תפקיד והן באשר לאי קיום פקודות/הוראות/נוהלים וכיו"ב. חוק שירות המדינה (משמעת) מאפשר לנקוט צעדים מינהליים ולהעמיד לדין עד כדי פיטורין כל עובד מדינה – לרבות שירות הביטחון, המוסד לתפקידים מיוחדים. לצה"ל המשטרה ושב"ס מערכות דין משמעתי נפרדות שאינן על פי חוק שירות המדינה אך דומות במטרתן ובכלל זה נכללות הסנקציות שהוזכרו. יש ומערכת כללי המשמעת אף מחמירה בגופים אלה האחרונים מזו של עובדי המדינה.

בשים לב לאלה, מי שננקטים נגדו הליכי משמעת על פי חוק שירות המדינה , או על פי חוק השיפוט הצבאי או חוק המשטרה או חוק שירות בתי הסוהר, ככלל, אינו זכאי ליעוץ והגנה משפטית מהמדינה. החל מצעדים מינהליים לרבות השהייה מעבודה, פיטורין וכלה בהעמדה לדין משמעתי.
בהליך בשל הרשעה בדין משמעתי : ככלל על הליכים אלה לעובד יש זכות ערעור אחת בדין המשמעתי לבית הדין לערעורים ואז בסוגייה משפטית ניתן להגיש עתירה לבית המשפט העליון בהתאם להוראות הדין.
בכל ההליכים המינהליים, האחרים לעובד זכות להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי ועתירה לבית המשפט העליון בהתאם להוראות הדין.
כל אחד מהעובדים כמפורט מעלה (בגופי המדינה והביטחון) חשופים בנוסף בכל הליך פלילי להוספת סעיף אישום של הפרת אמונים לעבירות המיוחסות בכתב האישום.
בכל אחד מסוגי ההליכים שצויינו וכמובן גם כשעובד מועמד לדין פלילי ככל נאשם, קיימת חשיבות עליונה ליעוץ משפטי ושכירת שירותיו של עורך דין פרטי כזה שיש לו ידע בעבודתם של גופים אלו וגישה גם לחומר מסווג – במטרה להעניק הגנה מיטבית .

ייצוג עובדי מדינה


ייצוג בכל הארץ ובכל הערכאות עובדי מדינה, כל המשרתים בצה"ל, שוטרים,סוהרים, עובדי זרועות הביטחון (שב"כ,מוסד, וכו') – בעבירות הנובעות ממילוי תפקיד, דין משמעתי ומשפט פלילי –
עו"ד סמי איליה בעל סיווג בטחוני ששירת בקהיליית הביטחון ובעל נסיון וידע בעבודת הגופים הביטחוניים השונים ושירות המדינה. בעל סיווג ביטחוני מאת זרועות הביטחון.
מייעץ מייצג ומלווה ליווי אישי בכל סוגי ההליכים: מינהליים – בהם הסתבכו עובדים בגופים אלו תוך מילוי תפקידם ועקב תפקידם וכמובן , הפסקת העסקה, החל משימוע ועד ייצוג בהליכים משמעתיים ופליליים.

הליכים שונים כתוצאה ממילוי ותפקיד ועקב מילוי התפקיד – לכאורה, המשרתים בגופים הביטחוניים של מדינת ישראל כמו גם בשירות הציבורי עובדי המדינה , נהנים מהגנת המדינה, בעבודתם. ואולם, נסיון השנים האחרונות מלמד כי אין הם חסינים במקרים קיצוניים בהם יכולים להיפתח נגדם אישית הליכים בארץ או בחו"ל.
כך לדוגמא המדינה עצמה יכולה ליזום הליכים של פיטורין או הליך משמעתי ו/או פלילי כלפי עובד בגופים אלה בשל מעשה עקב ותוך מילוי תפקיד. בנוסף, גופים שונים התומכים בזכויות של קבוצה מסויימת על רקע חברתי ו/או פוליטי (כדוגמאת אירגון עדאללה לזכויות משפטיות של ערבי ישראל, אירגון "בצלם" ועוד ) יש ובוחרים לתקוף החלטות, מדיניות ו/או פעולות של גוף ביטחוני באמצעות מיקוד בממלא התפקיד.

קושי של יחידים ואירגונים להתמודד מול גופי הביטחון לרבות צה"ל בכלים ציבוריים ומשפטיים לשינוי החלטות ומדיניות, מביא ליוזמות לנסות ולהביא לתוצאה של שינוי מדיניות באמצעות הרתעת הפרט העובד באותו גוף ביטחוני. כך נולדים טיעונים שונים המגובים במסע ציבורי או באיום בהליכים משפטיים אישיים כשהרקע הוא שיקולים פוליטיים או אחרים, כאמור תוך התמקדות בעובד המוציא לפועל מדיניות או מבצע התפקיד – כשמייחסים לו אחריות אישית לתוצאה, כשזה הופך למטרה לטיעונים אלה והכל בכדי ליצור הרתעה אישית כחלופה לאי יכולת אותם אירגונים להביא לשינוי המדיניות של אותו גוף ביטחוני.

הדוגמאות בהן מועמד לדין איש בכיר בשירות הביטחון ששימש כחוקר של מוסטפא דירני למשל, או פרשת "מיסטר X " שנודעה בציבור לאחרונה בה נשללו זכויות מעובד גוף בטחוני בעבר כאסיר שפוט ע"י המדינה או מנגד נסיון לצייר חיילים ושאר אנשי זרועות הביטחון בדמות "פושעי מלחמה" מצד אירגונים כאמור מעלה בשל פעילות ביטחונית תוך פירסום תמונותיהם והגשת תביעות ובקשות לצווי מעצר בינלאומיים – ומנגד נסיון מתמיד גם של קבוצות דומות קיצוניות בעיקר במגזר היהודי להרתיע משרתים בגופי הביטחון מלבצע תפקידם – אלו רק דוגמאות כלליות ביותר של סוגיות משפטיות בהן התמודדו ומתמודדים המשרתים בגופים בטחוניים. בשנים האחרונות.
אותו כנ"ל ובשינויים המתחייבים בכל הקשור לבעלי התפקידים בשירות המדינה, המשטרה, שב"ס.

הדין המשמעתי :
כל עובד מדינה וגוף בטחוני כפוף לכללי משמעת וסנקציות משפטיות במסגרת השירות. הדין המשמעתי חל גם במקרים של מעשה או מחדל במסגרת תפקיד והן באשר לאי קיום פקודות/הוראות/נוהלים וכיו"ב. חוק שירות המדינה (משמעת) מאפשר לנקוט צעדים מינהליים ולהעמיד לדין עד כדי פיטורין כל עובד מדינה – לרבות שירות הביטחון, המוסד לתפקידים מיוחדים. לצה"ל המשטרה ושב"ס מערכות דין משמעתי נפרדות שאינן על פי חוק שירות המדינה אך דומות במטרתן ובכלל זה נכללות הסנקציות שהוזכרו. יש ומערכת כללי המשמעת אף מחמירה בגופים אלה האחרונים מזו של עובדי המדינה.

בשים לב לאלה, מי שננקטים נגדו הליכי משמעת על פי חוק שירות המדינה , או על פי חוק השיפוט הצבאי או חוק המשטרה או חוק שירות בתי הסוהר, ככלל, אינו זכאי ליעוץ והגנה משפטית מהמדינה. החל מצעדים מינהליים לרבות השהייה מעבודה, פיטורין וכלה בהעמדה לדין משמעתי.
בהליך בשל הרשעה בדין משמעתי : ככלל על הליכים אלה לעובד יש זכות ערעור אחת בדין המשמעתי לבית הדין לערעורים ואז בסוגייה משפטית ניתן להגיש עתירה לבית המשפט העליון בהתאם להוראות הדין.
בכל ההליכים המינהליים, האחרים לעובד זכות להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי ועתירה לבית המשפט העליון בהתאם להוראות הדין.
כל אחד מהעובדים כמפורט מעלה (בגופי המדינה והביטחון) חשופים בנוסף בכל הליך פלילי להוספת סעיף אישום של הפרת אמונים לעבירות המיוחסות בכתב האישום.
בכל אחד מסוגי ההליכים שצויינו וכמובן גם כשעובד מועמד לדין פלילי ככל נאשם, קיימת חשיבות עליונה ליעוץ משפטי ושכירת שירותיו של עורך דין פרטי כזה שיש לו ידע בעבודתם של גופים אלו וגישה גם לחומר מסווג – במטרה להעניק הגנה מיטבית .

ייצוג סוהרים


ייצוג בכל הארץ ובכל הערכאות עובדי מדינה, כל המשרתים בצה"ל, שוטרים,סוהרים, עובדי זרועות הביטחון (שב"כ,מוסד, וכו') – בעבירות הנובעות ממילוי תפקיד, דין משמעתי ומשפט פלילי –
עו"ד סמי איליה בעל סיווג בטחוני ששירת בקהיליית הביטחון ובעל נסיון וידע בעבודת הגופים הביטחוניים השונים ושירות המדינה. בעל סיווג ביטחוני מאת זרועות הביטחון.
מייעץ מייצג ומלווה ליווי אישי בכל סוגי ההליכים: מינהליים – בהם הסתבכו עובדים בגופים אלו תוך מילוי תפקידם ועקב תפקידם וכמובן , הפסקת העסקה, החל משימוע ועד ייצוג בהליכים משמעתיים ופליליים.

הליכים שונים כתוצאה ממילוי ותפקיד ועקב מילוי התפקיד – לכאורה, המשרתים בגופים הביטחוניים של מדינת ישראל כמו גם בשירות הציבורי עובדי המדינה , נהנים מהגנת המדינה, בעבודתם. ואולם, נסיון השנים האחרונות מלמד כי אין הם חסינים במקרים קיצוניים בהם יכולים להיפתח נגדם אישית הליכים בארץ או בחו"ל.
כך לדוגמא המדינה עצמה יכולה ליזום הליכים של פיטורין או הליך משמעתי ו/או פלילי כלפי עובד בגופים אלה בשל מעשה עקב ותוך מילוי תפקיד. בנוסף, גופים שונים התומכים בזכויות של קבוצה מסויימת על רקע חברתי ו/או פוליטי (כדוגמאת אירגון עדאללה לזכויות משפטיות של ערבי ישראל, אירגון "בצלם" ועוד ) יש ובוחרים לתקוף החלטות, מדיניות ו/או פעולות של גוף ביטחוני באמצעות מיקוד בממלא התפקיד.

קושי של יחידים ואירגונים להתמודד מול גופי הביטחון לרבות צה"ל בכלים ציבוריים ומשפטיים לשינוי החלטות ומדיניות, מביא ליוזמות לנסות ולהביא לתוצאה של שינוי מדיניות באמצעות הרתעת הפרט העובד באותו גוף ביטחוני. כך נולדים טיעונים שונים המגובים במסע ציבורי או באיום בהליכים משפטיים אישיים כשהרקע הוא שיקולים פוליטיים או אחרים, כאמור תוך התמקדות בעובד המוציא לפועל מדיניות או מבצע התפקיד – כשמייחסים לו אחריות אישית לתוצאה, כשזה הופך למטרה לטיעונים אלה והכל בכדי ליצור הרתעה אישית כחלופה לאי יכולת אותם אירגונים להביא לשינוי המדיניות של אותו גוף ביטחוני.

הדוגמאות בהן מועמד לדין איש בכיר בשירות הביטחון ששימש כחוקר של מוסטפא דירני למשל, או פרשת "מיסטר X " שנודעה בציבור לאחרונה בה נשללו זכויות מעובד גוף בטחוני בעבר כאסיר שפוט ע"י המדינה או מנגד נסיון לצייר חיילים ושאר אנשי זרועות הביטחון בדמות "פושעי מלחמה" מצד אירגונים כאמור מעלה בשל פעילות ביטחונית תוך פירסום תמונותיהם והגשת תביעות ובקשות לצווי מעצר בינלאומיים – ומנגד נסיון מתמיד גם של קבוצות דומות קיצוניות בעיקר במגזר היהודי להרתיע משרתים בגופי הביטחון מלבצע תפקידם – אלו רק דוגמאות כלליות ביותר של סוגיות משפטיות בהן התמודדו ומתמודדים המשרתים בגופים בטחוניים. בשנים האחרונות.
אותו כנ"ל ובשינויים המתחייבים בכל הקשור לבעלי התפקידים בשירות המדינה, המשטרה, שב"ס.

הדין המשמעתי :
כל עובד מדינה וגוף בטחוני כפוף לכללי משמעת וסנקציות משפטיות במסגרת השירות. הדין המשמעתי חל גם במקרים של מעשה או מחדל במסגרת תפקיד והן באשר לאי קיום פקודות/הוראות/נוהלים וכיו"ב. חוק שירות המדינה (משמעת) מאפשר לנקוט צעדים מינהליים ולהעמיד לדין עד כדי פיטורין כל עובד מדינה – לרבות שירות הביטחון, המוסד לתפקידים מיוחדים. לצה"ל המשטרה ושב"ס מערכות דין משמעתי נפרדות שאינן על פי חוק שירות המדינה אך דומות במטרתן ובכלל זה נכללות הסנקציות שהוזכרו. יש ומערכת כללי המשמעת אף מחמירה בגופים אלה האחרונים מזו של עובדי המדינה.

בשים לב לאלה, מי שננקטים נגדו הליכי משמעת על פי חוק שירות המדינה , או על פי חוק השיפוט הצבאי או חוק המשטרה או חוק שירות בתי הסוהר, ככלל, אינו זכאי ליעוץ והגנה משפטית מהמדינה. החל מצעדים מינהליים לרבות השהייה מעבודה, פיטורין וכלה בהעמדה לדין משמעתי.
בהליך בשל הרשעה בדין משמעתי : ככלל על הליכים אלה לעובד יש זכות ערעור אחת בדין המשמעתי לבית הדין לערעורים ואז בסוגייה משפטית ניתן להגיש עתירה לבית המשפט העליון בהתאם להוראות הדין.
בכל ההליכים המינהליים, האחרים לעובד זכות להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי ועתירה לבית המשפט העליון בהתאם להוראות הדין.
כל אחד מהעובדים כמפורט מעלה (בגופי המדינה והביטחון) חשופים בנוסף בכל הליך פלילי להוספת סעיף אישום של הפרת אמונים לעבירות המיוחסות בכתב האישום.
בכל אחד מסוגי ההליכים שצויינו וכמובן גם כשעובד מועמד לדין פלילי ככל נאשם, קיימת חשיבות עליונה ליעוץ משפטי ושכירת שירותיו של עורך דין פרטי כזה שיש לו ידע בעבודתם של גופים אלו וגישה גם לחומר מסווג – במטרה להעניק הגנה מיטבית .

ייצוג עובדי שירות הביטחון הכללי

ייצוג בכל הארץ ובכל הערכאות עובדי מדינה, כל המשרתים בצה"ל, שוטרים,סוהרים, עובדי זרועות הביטחון (שב"כ,מוסד, וכו') – בעבירות הנובעות ממילוי תפקיד, דין משמעתי ומשפט פלילי – עו"ד סמי איליה בעל סיווג בטחוני ששירת בקהיליית הביטחון ובעל נסיון וידע בעבודת הגופים הביטחוניים השונים ושירות המדינה. בעל סיווג ביטחוני מאת זרועות הביטחון. מייעץ מייצג ומלווה ליווי אישי בכל סוגי ההליכים: מינהליים – בהם הסתבכו עובדים בגופים אלו תוך מילוי תפקידם ועקב תפקידם וכמובן , הפסקת העסקה, החל משימוע ועד ייצוג בהליכים משמעתיים ופליליים. הליכים שונים כתוצאה ממילוי ותפקיד ועקב מילוי התפקיד – לכאורה, המשרתים בגופים הביטחוניים של מדינת ישראל כמו גם בשירות הציבורי עובדי המדינה , נהנים מהגנת המדינה, בעבודתם. ואולם, נסיון השנים האחרונות מלמד כי אין הם חסינים במקרים קיצוניים בהם יכולים להיפתח נגדם אישית הליכים בארץ או בחו"ל. כך לדוגמא המדינה עצמה יכולה ליזום הליכים של פיטורין או הליך משמעתי ו/או פלילי כלפי עובד בגופים אלה בשל מעשה עקב ותוך מילוי תפקיד. בנוסף, גופים שונים התומכים בזכויות של קבוצה מסויימת על רקע חברתי ו/או פוליטי (כדוגמאת אירגון עדאללה לזכויות משפטיות של ערבי ישראל, אירגון "בצלם" ועוד ) יש ובוחרים לתקוף החלטות, מדיניות ו/או פעולות של גוף ביטחוני באמצעות מיקוד בממלא התפקיד. קושי של יחידים ואירגונים להתמודד מול גופי הביטחון לרבות צה"ל בכלים ציבוריים ומשפטיים לשינוי החלטות ומדיניות, מביא ליוזמות לנסות ולהביא לתוצאה של שינוי מדיניות באמצעות הרתעת הפרט העובד באותו גוף ביטחוני. כך נולדים טיעונים שונים המגובים במסע ציבורי או באיום בהליכים משפטיים אישיים כשהרקע הוא שיקולים פוליטיים או אחרים, כאמור תוך התמקדות בעובד המוציא לפועל מדיניות או מבצע התפקיד – כשמייחסים לו אחריות אישית לתוצאה, כשזה הופך למטרה לטיעונים אלה והכל בכדי ליצור הרתעה אישית כחלופה לאי יכולת אותם אירגונים להביא לשינוי המדיניות של אותו גוף ביטחוני. הדוגמאות בהן מועמד לדין איש בכיר בשירות הביטחון ששימש כחוקר של מוסטפא דירני למשל, או פרשת "מיסטר X " שנודעה בציבור לאחרונה בה נשללו זכויות מעובד גוף בטחוני בעבר כאסיר שפוט ע"י המדינה או מנגד נסיון לצייר חיילים ושאר אנשי זרועות הביטחון בדמות "פושעי מלחמה" מצד אירגונים כאמור מעלה בשל פעילות ביטחונית תוך פירסום תמונותיהם והגשת תביעות ובקשות לצווי מעצר בינלאומיים – ומנגד נסיון מתמיד גם של קבוצות דומות קיצוניות בעיקר במגזר היהודי להרתיע משרתים בגופי הביטחון מלבצע תפקידם – אלו רק דוגמאות כלליות ביותר של סוגיות משפטיות בהן התמודדו ומתמודדים המשרתים בגופים בטחוניים. בשנים האחרונות. אותו כנ"ל ובשינויים המתחייבים בכל הקשור לבעלי התפקידים בשירות המדינה, המשטרה, שב"ס. הדין המשמעתי : כל עובד מדינה וגוף בטחוני כפוף לכללי משמעת וסנקציות משפטיות במסגרת השירות. הדין המשמעתי חל גם במקרים של מעשה או מחדל במסגרת תפקיד והן באשר לאי קיום פקודות/הוראות/נוהלים וכיו"ב. חוק שירות המדינה (משמעת) מאפשר לנקוט צעדים מינהליים ולהעמיד לדין עד כדי פיטורין כל עובד מדינה – לרבות שירות הביטחון, המוסד לתפקידים מיוחדים. לצה"ל המשטרה ושב"ס מערכות דין משמעתי נפרדות שאינן על פי חוק שירות המדינה אך דומות במטרתן ובכלל זה נכללות הסנקציות שהוזכרו. יש ומערכת כללי המשמעת אף מחמירה בגופים אלה האחרונים מזו של עובדי המדינה. בשים לב לאלה, מי שננקטים נגדו הליכי משמעת על פי חוק שירות המדינה , או על פי חוק השיפוט הצבאי או חוק המשטרה או חוק שירות בתי הסוהר, ככלל, אינו זכאי ליעוץ והגנה משפטית מהמדינה. החל מצעדים מינהליים לרבות השהייה מעבודה, פיטורין וכלה בהעמדה לדין משמעתי. בהליך בשל הרשעה בדין משמעתי : ככלל על הליכים אלה לעובד יש זכות ערעור אחת בדין המשמעתי לבית הדין לערעורים ואז בסוגייה משפטית ניתן להגיש עתירה לבית המשפט העליון בהתאם להוראות הדין. בכל ההליכים המינהליים, האחרים לעובד זכות להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי ועתירה לבית המשפט העליון בהתאם להוראות הדין. כל אחד מהעובדים כמפורט מעלה (בגופי המדינה והביטחון) חשופים בנוסף בכל הליך פלילי להוספת סעיף אישום של הפרת אמונים לעבירות המיוחסות בכתב האישום. בכל אחד מסוגי ההליכים שצויינו וכמובן גם כשעובד מועמד לדין פלילי ככל נאשם, קיימת חשיבות עליונה ליעוץ משפטי ושכירת שירותיו של עורך דין פרטי כזה שיש לו ידע בעבודתם של גופים אלו וגישה גם לחומר מסווג – במטרה להעניק הגנה מיטבית .

ייצוג עובדי מוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים


ייצוג בכל הארץ ובכל הערכאות עובדי מדינה, כל המשרתים בצה"ל, שוטרים,סוהרים, עובדי זרועות הביטחון (שב"כ,מוסד, וכו') – בעבירות הנובעות ממילוי תפקיד, דין משמעתי ומשפט פלילי –
עו"ד סמי איליה בעל סיווג בטחוני ששירת בקהיליית הביטחון ובעל נסיון וידע בעבודת הגופים הביטחוניים השונים ושירות המדינה. בעל סיווג ביטחוני מאת זרועות הביטחון.
מייעץ מייצג ומלווה ליווי אישי בכל סוגי ההליכים: מינהליים – בהם הסתבכו עובדים בגופים אלו תוך מילוי תפקידם ועקב תפקידם וכמובן , הפסקת העסקה, החל משימוע ועד ייצוג בהליכים משמעתיים ופליליים.

הליכים שונים כתוצאה ממילוי ותפקיד ועקב מילוי התפקיד – לכאורה, המשרתים בגופים הביטחוניים של מדינת ישראל כמו גם בשירות הציבורי עובדי המדינה , נהנים מהגנת המדינה, בעבודתם. ואולם, נסיון השנים האחרונות מלמד כי אין הם חסינים במקרים קיצוניים בהם יכולים להיפתח נגדם אישית הליכים בארץ או בחו"ל.
כך לדוגמא המדינה עצמה יכולה ליזום הליכים של פיטורין או הליך משמעתי ו/או פלילי כלפי עובד בגופים אלה בשל מעשה עקב ותוך מילוי תפקיד. בנוסף, גופים שונים התומכים בזכויות של קבוצה מסויימת על רקע חברתי ו/או פוליטי (כדוגמאת אירגון עדאללה לזכויות משפטיות של ערבי ישראל, אירגון "בצלם" ועוד ) יש ובוחרים לתקוף החלטות, מדיניות ו/או פעולות של גוף ביטחוני באמצעות מיקוד בממלא התפקיד.

קושי של יחידים ואירגונים להתמודד מול גופי הביטחון לרבות צה"ל בכלים ציבוריים ומשפטיים לשינוי החלטות ומדיניות, מביא ליוזמות לנסות ולהביא לתוצאה של שינוי מדיניות באמצעות הרתעת הפרט העובד באותו גוף ביטחוני. כך נולדים טיעונים שונים המגובים במסע ציבורי או באיום בהליכים משפטיים אישיים כשהרקע הוא שיקולים פוליטיים או אחרים, כאמור תוך התמקדות בעובד המוציא לפועל מדיניות או מבצע התפקיד – כשמייחסים לו אחריות אישית לתוצאה, כשזה הופך למטרה לטיעונים אלה והכל בכדי ליצור הרתעה אישית כחלופה לאי יכולת אותם אירגונים להביא לשינוי המדיניות של אותו גוף ביטחוני.

הדוגמאות בהן מועמד לדין איש בכיר בשירות הביטחון ששימש כחוקר של מוסטפא דירני למשל, או פרשת "מיסטר X " שנודעה בציבור לאחרונה בה נשללו זכויות מעובד גוף בטחוני בעבר כאסיר שפוט ע"י המדינה או מנגד נסיון לצייר חיילים ושאר אנשי זרועות הביטחון בדמות "פושעי מלחמה" מצד אירגונים כאמור מעלה בשל פעילות ביטחונית תוך פירסום תמונותיהם והגשת תביעות ובקשות לצווי מעצר בינלאומיים – ומנגד נסיון מתמיד גם של קבוצות דומות קיצוניות בעיקר במגזר היהודי להרתיע משרתים בגופי הביטחון מלבצע תפקידם – אלו רק דוגמאות כלליות ביותר של סוגיות משפטיות בהן התמודדו ומתמודדים המשרתים בגופים בטחוניים. בשנים האחרונות.
אותו כנ"ל ובשינויים המתחייבים בכל הקשור לבעלי התפקידים בשירות המדינה, המשטרה, שב"ס.

הדין המשמעתי :
כל עובד מדינה וגוף בטחוני כפוף לכללי משמעת וסנקציות משפטיות במסגרת השירות. הדין המשמעתי חל גם במקרים של מעשה או מחדל במסגרת תפקיד והן באשר לאי קיום פקודות/הוראות/נוהלים וכיו"ב. חוק שירות המדינה (משמעת) מאפשר לנקוט צעדים מינהליים ולהעמיד לדין עד כדי פיטורין כל עובד מדינה – לרבות שירות הביטחון, המוסד לתפקידים מיוחדים. לצה"ל המשטרה ושב"ס מערכות דין משמעתי נפרדות שאינן על פי חוק שירות המדינה אך דומות במטרתן ובכלל זה נכללות הסנקציות שהוזכרו. יש ומערכת כללי המשמעת אף מחמירה בגופים אלה האחרונים מזו של עובדי המדינה.

בשים לב לאלה, מי שננקטים נגדו הליכי משמעת על פי חוק שירות המדינה , או על פי חוק השיפוט הצבאי או חוק המשטרה או חוק שירות בתי הסוהר, ככלל, אינו זכאי ליעוץ והגנה משפטית מהמדינה. החל מצעדים מינהליים לרבות השהייה מעבודה, פיטורין וכלה בהעמדה לדין משמעתי.
בהליך בשל הרשעה בדין משמעתי : ככלל על הליכים אלה לעובד יש זכות ערעור אחת בדין המשמעתי לבית הדין לערעורים ואז בסוגייה משפטית ניתן להגיש עתירה לבית המשפט העליון בהתאם להוראות הדין.
בכל ההליכים המינהליים, האחרים לעובד זכות להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי ועתירה לבית המשפט העליון בהתאם להוראות הדין.
כל אחד מהעובדים כמפורט מעלה (בגופי המדינה והביטחון) חשופים בנוסף בכל הליך פלילי להוספת סעיף אישום של הפרת אמונים לעבירות המיוחסות בכתב האישום.
בכל אחד מסוגי ההליכים שצויינו וכמובן גם כשעובד מועמד לדין פלילי ככל נאשם, קיימת חשיבות עליונה ליעוץ משפטי ושכירת שירותיו של עורך דין פרטי כזה שיש לו ידע בעבודתם של גופים אלו וגישה גם לחומר מסווג – במטרה להעניק הגנה מיטבית .

תביעות נגד משרד הביטחון – זכויות חולים ונכי צה"ל


תביעות נכות למשרד הביטחון וזכויות החולה
עו"ד סמי איליה נכה צה"ל בעצמו מטפל בתביעות להכרת נכות כנגד אגף השיקום של חיילי צה"ל (סדיר קבע ומילואים), שוטרים,סוהרים,אנשי שירות הביטחון הכללי,המוסד, משמר הכנסת, עובדי משרד החוץ בחו"ל לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) –התשי"ט 1959 (נוסח משולב) – בשל פגיעה, פציעה (כולל תאונת דרכים) או מחלה בעת שירות או עקב השירות. כן מטפל המשרד בתביעות בשל החמרת מצב, פגיעה בזכויות נכים.

נכי צה"ל –
אגף השיקום במשרד הביטחון הוא הגוף האמון לטפל במי שנפגע נפצע או חלה במסגרת שירותו בומשרת ו/או שירת באחד מגופי הביטחון המוזכרים מעלה. אלא שהליך ההכרה במי שתובע בגין אלה, אינו קל כלל ועיקר.
בה בעת שמקרים כמו פציעה בקרב באימון או בפעילות מבצעית יזכה לרוב בהכרה כפציעה או חבלה בשירות או עקב השירות, מקרים פחות ברורים , יהיה קשה להוכיחם.

התנאי להכרה כנכה צה"ל הוא מצטבר כך שכל התובע נכות על פי חוק זה, יהיה חייב להוכיח "קשר סיבתי" לשירות. לא זו בלבד שזה קרה תוך כדי השירות אלא שאותה פגיעה מחלה או פציעה נגרמה עקב השירות או לפחות להוכיח כי תנאי השירות הם הגורמים לה או היוו הם "טריגר" לקיומה.
הרבה קשיים מערים אגף השיקום בפני מי שתובעים הכרה ואחת הדיעות לכך היא העובדה שאגף השיקום מנסה ככל יכולתו לשמור על התקציב.

רבים מהפונים להכרה בהם כנכי צה"ל נמצאים בשעתם הקשה עקב מצבם הרפואי ורוב הפונים אינם מתמצאים בסוגיות ושיקולים בהתנהלות אגף השיקום מזה שנים רבות – שלא כולם שיקולים רפואיים ועוברים עקב כך דרך שבה מכשולים רבים רפואיים ומשפטיים כדי למצות זכויותהם.
לאחר מלחמת לבנון השנייה הקושי להכרה של הנפגעים אף החמיר עת הוקמה ועדה שמוכרת כוועדת ברודט אשר בשנת 2007 הוציאה תחתיה דוח שהמליץ על התייעלות וקיצוץ של 30 מליארד שקל מתקציב אגף השיקום.

אם היה קשה עד אז, קשה עוד יותר כיום לתובעים למצות זכויותיהם. משיקולים תקציביים צפויים הפונים לעבור דרך קשה וארוכה במקרים רבים בעיקר בסוגיית נטל ההוכחה הנדרשת להכרתם כנכים. הקושי אף גובר כאשר התביעה נוגעת למחלה ולא לפציעה או חבלה.
דוגמא לקשיים שאגף השיקום – היא המדינה – מערימה בפני הנפגעים :
הגשת טפסי "דוח פתיעה/חבלה" –
למרבה הפלא, אגף השיקום באמצעות הגופים שמנויים מעלה נדיב מאוד בהסבר בדבר טפסי התביעה ומעודד לכאורה מילויים לאחר פציעה או חבלה . ולא לא בכדי כפי שיוסבר.
לדוגמא: אם חייל נפגע או נפצע ביחידתו או משתחרר מאישפוז בבית חולים בשל פציעה או חבלה בין אם ממשיך בשירות או סיומו, מוסרים לידיו באמצעות ר"ם2 טופס למילוי "דוח פציעה/חבלה/מחלה שימלא ומסבירים לו שאחרי שמילא יביא תצהיר מעורך דין והחומר יתוייק בתיקו. החייל שאינו מודע לחשיבות "דוח הפציעה/חבלה/מחלה" ולמה צריך בדיוק להירשם בו עלידו . לימים, או עבור שנים כאשר מצבו הרפואי מתדרדר או כאשר קיימת עילה להגשת תביעה לנכות ופיצוי, כנגד אגף השיקום ובטפסי התביעה אין התאמת פרטים לגבי נסיבות הפציעה חבלה או מחלה או פרטים שאינם תואמים במדוייק או חסרים, יעשה בכך אגף השיקום שימוש לדחיית התביעה. במקרים אלה לא אחת יהיה קשה להתמודד בעניין ראייתי אפילו בהליכי הערעור בבית המשפט.
אם לא די באלה, הרי קיים ניגוד אינטרסים מובהק בעבודתם של רופאי אגף השיקום המועסקים עלידי האגף אשר לידיהם מועברת התביעה לבדיקה התייחסות וקבלת חוו"ד.

ואם אין מספיק בזאת, הרי אותו נפגע,פצוע או חולה שירצה להביא חוו"ד מרופא שטיפל בהם נניח במסגרת אישפוז על מנת לנסות לסתור את החלטות רופאי אגף השיקום יגלוה עד מהרה כי אם הרופא שטיפל בו או בה הוא מבית חולים ממשלתי או שמועסק בדרך כלשהי ע"י המדינה או אם הוא נותן שירות בועדות רפואיות – הרי אין שום סיכוי לנפגע לקבל לידיו חוו"ד כנגד אגף, השיקום שהיא המדינה.
עצות למשרתים בגופים כאמור שנפגעו/נפצעו/חלו:
כבר בסמוך לאחר קרות או גילוי פציעה/חבלה/ מחלה תדרשו ע"י הממונים או ר"ם 2 להגיש דוח על כך. בטרם מילוי דוח הפציעה/חבלה/מחלה או כשברור שיש עילה לתביעה רצוי לקבל ייעוץ משפטי כבר בשלב הזה ובכל מקרה לנהוג כדלקמן:
√ לבקש ולשמור כל מסמך רפואי ובכלל זה הפנייה וטיפולים ללא יוצא מן הכלל הנוגעים למקרה.
√ לתעד בכתב כל השתלשלות המקרה באופן מפורט כדי לזכור כל הפרטים בבוא היום.
√ לרשום פרטים מלאים של העדים למקרה או אם יש כאלה עדים שיכולים לתאר מצב שירות,נסיבות שירות וכל פרט שיכול לסייע להוכחת אותו "קשר סיבתי" הנדרש להכרה כנכה וככל שניתן אפילו לבקש מהם לתעד הידוע להם בכתב ולשמור על התיעוד.
√ לפעול בדרך פרטית לאתר מומחה רפואי נטרלי על פי בחירתכם לשם בדיקה וקבלת חוו"ד על סמך המסמכים הרפאיים וההסטוריה הרפאית שלכם .
√ מומלץ למלא דוח פציעה/חבלה/מחלה לאחר התייעצות עם עורך דין (בכל מקרה אתם נדרשים להביא תצהיר חתום ומאושר ע"י עורך דין) ובכל מקרה אין לרשום בו פרטים על חוו"ד – יש לנסחו בעובדות בלבד תוך חשיבה כי יכול ויעשה בו שימוש נגדכם בעתיד.
√ לא למהר מייד לאחר האירוע להגיש תביעה לאגף השיקום. החוק מאפשר להגיש עד 3 שנים לאחר סיום שירות ואם המקרה נשוא התביעה מגובה בתיעוד של דוח פציעה/חבלה/מחלה אין מסגרת זמן להגשה. הסיבה שאין למהר לתבוע מייד היא כי יתכן ויהיו שינויים במצבכם או ממצאים חדשים עם חלוף הזמן שיש בהם לסייע לכם אותם יש לכלול בטפסי התביעה. (לדוגמא: החמרת מצב,אישפוז נוסף,טיפולים שונים וכיו"ב)

זיכרו: התובע חייב להוכיח את המקרה והקשר לשירות. ככל שחולף הזמן יהיה קשה לסמוך על הזיכרון , למצוא עדים ולאתר ראיות שלא דאגתם כי יהיו בידכם התומכות בתביעה ומהוות תנאי להכרה.
המלצה: בשל העובדה כי מדובר בהגשת תביעה בתחום אירועים שיש בהם לשנות כל מהלך חייכם, פגיעה באיכות החיים ואפשרוית תיפקוד, השתכרות ועוד בעתיד לבוא, עליכם לדאוג להיות מיוצגים ע"י עורך דין המבין בתחום נכי צה"ל וכך ימנעו טעויות שלכם בשל העדר ידע לקבל הזכויות המגיעות לכם.
כיום לנכים מותר להיות מיוצגים גם בוועדות רפואיות מטעם אגף השיקום לקביעת דרגות נכות או לקבלת זכות . בשנת 2009 ולאחר סירוב אגף השיקום להתיר לעורך דין של התובע להיות נוכח בוועדות, ניתן פסק הדין ע"ו (ת"א) בעניין מרק גבאי נ' משהב"ט-אגף השיקום-קצין תגמולים – ע"ו (בת"א) 2259/09 ושם כב' השופטת גנות קבעה בין היתר כי מניעת נוכחות מעורך דינו של התובע או אדם בטעמו בהליך שבפני ועדות אגף השיקום היא פגיעה בחוק כבוד באדם וחירותו.

השופטת אף הרחיקה לכת בעניין חובת השקיפות והביקורת על המתרחש בועדות וקבעה שראוי לתעד ולצלם את ההליכים בפני הוועדות באומרה "…כחרב מתהפכת הן מעל ראשי הנבדקים והן מעל ראשי חברי הוועדה, אשר איש מהם לא יוכל לבדות טענות באשר למתרחש בחדרי הבדיקות".
הנה כי כן, חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בכל ההליכים בפני אגף השיקום הוא לא לא רק בגדר המלצה אלא הכרח של ממש לצורך הבטחת מיצוי הזכויות לאור הקושי של התובע לפי חוק זה מול אגף השיקום.
זכויות החולה בישראל –
בשנת 1996 חוקקה הכנסת את חוק זכויות החולה . הצורך בחקיקתו נבע מכך שמטבע הדברים אדם שחולה מוגבל ביכולת שלו למצות את זכויותיו כאשר למשל הוא מאושפז בבית חולים.. אם משום שאינו ער למתרחש איתו או בשל מצבו הרפואי הפיזי או השכלי שתמיד יהיה נחות ממטפליו – הן בשל כך שאין לו שום ידע רפואי ובריאותו וחייו נתונים באופן טוטאלי בידי הרופאים ואם משום שגם אם הוא ער למתרחש אין לאדם מן היישוב הידע המשפטי בכל הנוגע לזכויות המשפטיות הבסיסיות בשל היותן בעלות זיקה לאחריות המוסדות הרפואיים השונים כלפי המטופלים.
החוק בא להגדיר את חובת המוסד הרפואי, אחים אחיות רופאים וכל דרג רפואי לרבות כל נותן שירות רפואי בשמירת זכויותיו של החולה באשר הוא.
החוק גם בא להגדיר גורמים מפקחים על נותני השירות הרפואי בשמירת הזכויות.

כלל הזכויות רשומות בחוק והפרתן יכולה בנוסף לסנקציות מינהליות להקים גם עילה לתביעה משפטית כנגד אותו גורם רפואי – כפרט או כמוסד – שהפרו זכות מזכויות החולה.

עורך דין איליה מייעץ ומייצג נכי צה"ל וחולים שזכויותיהם נפגעו בניגוד לחוק זה ו/או בניגוד לדין אחר ככל שהוא בא לשמר זכויות . (למעט תביעות בגין רשלנות רפואית)

— משפט אזרחי - כל המשפט האזרחי בכללותו —

משפט אזרחי
לשון הרע

במדינת ישראל ישנו חוק שמבוסס על דיני הנזיקין ומטרתו להגן על הנזקים של אדם כתוצאה מפרסום שעלול לפגוע בשמו, כבודו, משלח ידו ועוד. אין חובה להוכחת נזק – די על פי החוק שהפרסום עלול לפגוע באדם.
החוק מציין כי פרסום יכול להתבצע על ידי ציור, פרסום בכתב, תנועה, פיסול ועוד.
על פי החוק ניתן לקבל פיצוי של עד 50,000 ש"ח אם הוכח כי הפרסום עלול היה לפגוע אולם אם הפרסום נעשה במכוון לפגוע ניתן לקבל סעד כפול- קרי עד 100,000 ש"ח לכל פרסום.
משרדנו מתעסק במגוון תחומים של לשון הרע- לשון הרע במקום העבודה, לשון הרע במרחב האינטרנט, לשון הרע באמצעי תקשורת ועוד.

תביעה נגררת להרשעה בפלילים
דיני עבודה

משרדנו מעניק ייעוץ ומלווה מעבידים ועובדים החל משלב העסקת העובד, פיטורין, שימוע וזכויותיו הכספיות.
משרדנו מייצג עובדים אשר נפגעו כתוצאה מהתנהלות לא תקינה בהליכי הפיטורין, פגיעה בזכויות סוציאליות, שאלת קיום יחסי עובד מעביד (פרילנסר ) ועוד.

תביעות נזיקין

פקודת הנזיקין אשר על פיה זכאי אדם לתבוע סעד בגין עוולה שגרמה לו לנזק הינה "פקודת סל" אשר מאגדת בתוכה מספרה עילות אשר מקנות לאדם הנפגע זכות לתבוע בגין הפקודה.
מטרת דיני הנזיקין הינה להעמיד את הניזוק במצב בו היה אלמלא ארע לו מעשה העוולה, קרי- לפצותו על הנזק.
משרדנו מתמחה בתביעות לפי הפקודה ועוסק בתחום זה שנים רבות.
לדוגמא מספר מקרים אשר לפיהם ניתן לתבוע לפי הפקודה:
למשל כאשר אדם נפגע ממכשול בעבודה – אבזור פגום, מכונה לא תקינה, נפילה, או אפילו כאשר אדם הולך ברחוב ונפגע כתוצאה ממדרכה לא תקינה ועוד.
כך גם כאשר אדם ננשך על ידי כלב- יכול אותו אדם לתבוע בגין נזקיו לפי הפקודה.
תקיפה- הינה עילה אשר מקנה לנפגע זכות לפיצויים מאת התוקף.
חשוב לזכור שליווי משפטי מקצועי מתחילת ההליך, לרבות בשלבים הראשוניים של הטיפול הרפואי הינו דבר מכריע בעת קבלת הסעדים הכספיים בבית המשפט.

דיני הנזיקין כשמם כן הם- עוסקים בדיני הניזוק!

תאונות דרכים

לפי החוק, אדם שגופו נפגע עקב תאונת דרכים זכאי לקבלת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו. החוק מגדיר תאונת דרכים כמאורע שגרם לנזק בגופו של אדם ("נזק גוף") כאשר הנזק נגרם בעקבות שימוש ברכב. חשוב לציין שההגדרה של "נזק גוף" כולל מצבים של: מוות, פגיעה, מחלה, ליקוי גופני, ליקוי שכלי או ליקוי נפשי כך שלא מדובר רק על נזקים שנגרמו לגופו של הנפגע.
המאורע יכול להתקיים במהלך נסיעה, עקב שרפת רכב, התפוצצות רכב ומצבים נוספים בהם שימש הרכב למטרת תחבורה. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי אנשים שנפגעו כתוצאה מתאונת דרכים או אנשים שתלויים בהרוגים בתאונה זכאים לקבל פיצויים מבעליו של הרכב שפגע, קבלת הפיצויים תקפה גם במקרה שהפוגע אינו אשם. את הפיצויים משלמת חברת הביטוח של הנהג וזאת במקרים בהם יש לנפגע רישיון נהיגה תקף, תעודת ביטוח חובה תקפה בזמן בו אירעה תאונת הדרכים והוכחה כי התאונה גרמה נזק לגופו.
החוק מגדיר את חישוב הפיצויים בשונה מפקודת הנזיקין ומטיל אחריות מוחלטת על חברת הביטוח החובה / קרנית בהתקיים התנאים בחוק. .

טיפים ראשוניים במקרה של תאונת דרכים:
א. לתעד את האירוע (צילומים, עדויות ועוד)
ב. לקבל טיפול רפואי ראשוני וככל שישנן פגיעות או החמרה להימצא במעקב רפואי
ג. לפנות למשטרה
ד. לא לשוחח עם חוקרי חברות ביטוח ללא ייעוץ עו"ד
ה. לשמור מסמכים, קבלות והוצאות מיוחדות בנוגע לנזקים ולטיפול
ו. לקיחת עו"ד מתמחה בתאונות דרכים

דיני ביטוח

רובנו מבוטחים במגוון ביטוחים אשר נועדו להבטיח את שלומנו, כספנו, רכושנו במקרה ו/או בתרחיש מסוים בו נהיה אחראים לנזק או באם יגרם לנו נזק ולא נוכל להתקיים.
ישנן פוליסות רבות כגון- תאונות אישיות, ביטוחי חיים, פנסיה ופנסיית נכות, ביטוח רכוש, ביטוח קבלנים, סיעוד, ביטוח אובדן כושר עבודה ועוד.
כל ביטוח הינו שונה במהותו, מחייב קיום תנאים וחובות הן על המבטחת (חברת הביטוח) והן על המבוטח. אולם, במקרה שבו חלילה נזקק אדם לבקש מחברת הביטוח סעד ו/או פיצוי ו/או שיפוי ההליך לעיתים רווי בבעיות .
משרדנו מתמחה בביטוחים, בייצוג מול חברות הביטוח במגוון הפוליסות ופועל למקסום הזכויות.
כך למשל במקרה בו עובדת סבלה מהתעמרות בעבודה אשר בגינה נאלצה להתפטר- משרדנו פעל וויצג אותה מול הביטוחים הפרטיים והגברת קיבלה ביטוח אובדן כושר עבודה חודשי (קרי, שכר חודשי) וכן מפוליסה נפרדת קיבלה נכות בלמעלה מ-250,000 ש"ח.
זאת ועוד , בדחיות חברות הביטוח "מסתתרים " רבדים משפטיים שהאדם הרגיל אשר אינו בקרי בביטוח או במשפט לעיתים לא מודע להן ומוותר, אך חשוב לזכור שלא כל דחייה היא סוף פסוק, יש לבדוק כל מקרה לגופו ויודגש כי בשונה משאר התביעות האזרחיות אשר התביעה מתיישנת כעבור 7 שנים מיום האירוע- התביעות מכוח חוק חוזה הביטוח ועל פי הפוליסות מתיישנות כעבור 3 שנים מיום האירוע.

ביטוח לאומי
הוצאה לפועל/פשיטות רגל

הוצאה לפועל ופשיטות רגל: חוק ההוצל"פ התשכ"ז-1967, ותקנותיו השונות, מסדירים את מנגנון האכיפה הגבייה במדינת ישראל. מנגנון זה נועד לאפשר לזוכה לנקוט בהליכים מבצעיים כנגד החייב וזאת לצורך גביית החוב. ניתן להגיש לביצוע באמצעות לשכות ההוצל"פ, פסקי דין אשר ניתנו לטובת הזוכה, שטרות, שטרי חוב ושטר משכנתא. יודגש כי החוק מעניק לחייב מספר אפשרויות לפעול אשר עשויות לעכב את ההליכים אשר ננקטו נגדו או לחלופין להביא לביטולם. עילות נכונה, שנעשית באמצעות עו"ד הוצאה לפועל בעל ניסיון, תנצל את כל הכלים המתאימים לכך, בצורה הטובה ביותר. בין היתר יעשה שימוש מושכל, על פי המצב, באמצעים כגון: • מכתבי התראה מעורך הדין. • הטלת עיקולים ישירות על נכסי החייב. • הטלת עיקולים על צדדים נוספים, כאמצעי לחץ לצורך הגעה להסדר. • ביצוע חקירות כלכליות שונות לרבות חקירת יכולת ובירור אודות מצב הנכסים הנזילים והלא נזילים של החייב. • שימוש בסנקציות נוספות – הטל הגבלות על החייב, כגון: הגבלה על רשיון נהיגה, הגבלה על דרכון, הגבלה בבנק ישראל וכדומה. פשיטת רגל: דיני פשיטת הרגל עוסקים במצב בו אדם אינו יכול לשלם את חובותיו. בית המשפט המוסמך לדון בענייני פשיטת רגל, הוא בית המשפט המחוזי. 2 מטרות להליך זה- האחת – כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך השוויונית והיעילה ביותר; השניה – לאפשר לחייב שנקלע לקשיים כלכליים ואינו מסוגל לפרוע את חובותיו לפתוח "דף חדש" בחייו הכלכליים, על ידי קבלת הפטר מן החובות. בהתאם לכך, נקבעו נהלים לניהול הליך פשיטת הרגל שעיקריהם כדלקמן: * ככלל, הליך פשיטת הרגל ייקצב בזמן מוגדר מראש של כ- 4.5 שנים ממועד צו הכינוס למיצוי יכולת פירעון החובות. * בכל תיק ימנה הכונס הרשמי מנהל המיוחד מיד עם מתן צו הכינוס. המנהל המיוחד יתמקד במהלך 18 החודשים הראשונים של ההליך, ממועד צו הכינוס ועד למועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל, בביצוע בדיקות כלכליות יסודיות, גיבוש מצבת חובות חלוטים וגיבוש תכנית פירעון מוצעת לאישור בית המשפט, שתתבסס על יכולותיו הכלכליות של החייב ומימוש רכושו הפנוי והכנסתו הפנויה לאחר ניכוי צרכי ביתו. אנו נביא אתכם למצב בו תוכלו להתחיל את חייכם "מחדש", הן בחייכם האישיים והן בחייכם הכלכליים-עסקיים.

— אזרחות רומנית - הגירה —

הוצאת אזרחות ודרכון רומני

הוצאת אזרחות רומנית לישראלים:

אזרחות רומנית :

המשרד מתמחה בהוצאת תעודות אזרחות ודרכונים לישראלים הזכאים לקבל אזרחות רומנית. קבלת אזרחות ברומניה אינה דבר פשוט. ההליכים מסובכים וצריך לנווט בסבך הבירוקרטי כדי להגיע לזכאות ותוך זמן סביר.
הליך קבלת האזרחות הרומני
לאור הליכי הבירוקרטיה הסבוכים ברומניה בתחום קבלת האזרחות, המשרד קשור בהסכם עם משרד עורכי דין רומני אשר העומדת בראשו שימשה בתפקיד בכיר מאוד במשרד ההגירה הרומני ובקיאה בכל רזי הבירוקרטיה שם, מה שמקל על הזמן הנדרש לקבלת הזכאות וכן לפתרון בעיות בירוקרטיות.
אזרחות רומנית מקנה זכות לדרכון של האיחוד האירופי וזכות להטבות שונות כמו לדוגמא:
1. זכות מגורי קבע ברומניה ובכל מדינה באיחוד האירופי.
2. שכר לימוד נמוך או לימודים בחינם בכל אוניברסיטה באירופה.
3. לעבוד בשוק האירופי המשותף בכל מדינה.
4. לפתח עסקים – לבנות להחזיק ולנהל מיזמים עיסקיים בכל אירופה.
5. לקנות/ להשקיע בעיסקי נדל"ן/קרקעות ברומניה ובאירופה .
6. להיכנס למדינות העולם אליהן לא ניתן להיכנס עם גרכון ואזרחות ישראלית.

כיצד תדע כאזרח ישראלי אם אתה זכאי לקבלת אזרחות רומנית?
• אם נולדת ברומניה?
• האם אתה בן/נכד של עולה מרומניה?
• האם אתה בן/נכד/נין של עולה מאזורים שהיו בשטח רומניה וכיום הם חלק מרפובליקת מולדובה או מדרום אוקראינה?
• האם אתה בן/נכד של מי שעזב את רומניה בין השנים 1950-1952או בין השנים 1964-1966?
• האם אתה בן/נכד של מי שעזב את רומניה בתקופות אחרות?
• האם אומצת ע"י אזרח רומני?

כל שעליך לעשות זה לפנות אלינו עם כל מסמך שיעיד על זיקה לרומניה על פי השאלות מעלה ואנו נבדוק המסמכים, נדריך ונתחיל לטפל בבניית בקשה לזכאות לאזרחות.
המייחד אותנו היא שאנו עובדים מול רומניה משרד ההגירה שם ולא באמצעות הגרירות הרומנית בישראל דבר המקצר זמן ומבטיח פחות טעויות בדרך לאישור הבקשה. לנו האפשרות לבחון המסמכים מול המשרד השותף ברומניה בבוקרשט המתמחה בסוגיה והבדיקה מול משרד ההגירה הרומני מעודכנים בכל שינוי בטרם תוגש הבקשה כדי שהבקשה תוגש כפי שנדרש. בקשה שלא הוגשה בהתאם לפרוצדורה או חסר בה מסמך, לא תטופל במשרד ההגירה הרומני ותוחזר אחרי חודשים חזרה.

סמי איליה, עו"ד

ייצוג אזרחי רומניה בישראל - Reprezentarea cetățenilor români în timp ce se află în Israel

Profilul personal al avocatului Samy Ilia (Ilie)

Biroul de avocatură Sami Ilie reprezintă cetățeni români și cetățeni ai altor țări din Uniunea Europeană care au avut probleme cu Poliția ori s-au încurcat în cazuri penale în Israel. Biroul însoțește suspecții din faza de urmărire, arest și până la încheierea procedurii juridice. Sediul principal este în orașul Haifa dar oferă servicii în orice loc din Israel. Biroul are si un sediu in Romania Bucuresti sect. 3 telefon fix : (40) 316300004 si colaboreaza si cu case de avocatie in Romania.

Avocatul Samy Ilie s-a născut în România , are cetățenie română și europeană, vorbește curent limba română, engleză și ebraică și este cunoscător al legilor Statului Israel.

El călătorește des în România, mai ales în București astfel că poate stabili întâlniri cu clienții și în București. După cum e menționat mai sus av. Samy Ilie reprezintă orice cetățean român care ajunge în Israel în vizită sau în interes de afaceri sau lucreaza in Israel și are nevoie de un avocat specializat în cazuri penale. Serviciile includ consiliere juridică, probleme cu Poliția, arest, înaintarea dosarelor la Tribunalele din Israel precum și reprezentarea clienților la procese după cum se va detalia în continuare.

În caz de urgență sau orice întrebare puteți lua legătura cu biroul avocatului Samy Ilie, prin telefon cu preț local si din orice parte a României la numărul: (40) 316300004.

Pe site www.www.si-law.co.il sau www.si-law.ro veți găsi posibilitățile de contact cu biroul avocațial și numerele de telefon din Israel asemenea adresa . Datele biroului se pot găsi și la Ambasada Română din Israel.

Avocatul Samy Ilie se ocupă și de orice problemă a clienților legată de organele și domeniile publice din Israel si toate serviciile includ consiliere juridică in toate domenile de drept si la nevoie si prin intermediul altor avocați specializați în alte domenii precum afaceri ale cetățenilor români care au afaceri sau lucrează în Israel și firește, și alte domenii descrise mai jos, în capitolul servicii oferite de birou.

Firma de av. Samy Ilie vă poate ajuta în următoarele:

RECHIZITORIU – dacă ați avut probleme cu Poliția sau fost trimis în judecată la un Tribunal penal în Israel, nu ezitați și contactați-ne pentru consultanță și reprezentare la Tribunalul respectiv. Biroul este specializat în cazuri de acțiuni penale financiare, fraude, falsificare de documente, infracțiuni economice, infracțiuni violente, infracțiuni vamale legate de droguri, atacuri sexuale, prostituție, lubricitate, violență în familie, atacuri aleatorii, extorcări și șantaj, fraudă, furt de la angajator, furturi prin card de credit, jaf, atac asupra ofițerilor de poliție, violări de proprietate, atac armat, crimă, crimă premeditată și alte infracțiuni penale.

Anchete ale poliției – Dacă sunteți chemat la Poliția Israelului sau altă Autoritate pentru anchetare ca suspect în caz de infracțiune penală sau imigrare ilegală este important pentru dumneavoastră să ne cereți consultanță înainte de anchetă.

Arest – Dacă sunteți arestat luați imediat legătură cu noi. Biroul nostru are experiență în diversele proceduri de arest, precum arest până la încheierea procedurilor, detenție de o zi, reținere pentru investigații și arest la domiciliu.

Exonerarea cazierului penal – dacă aveți cazier penal pentru un caz închis de poliție, vă putem ajuta să fie ștearsă înregistrarea în scopul obținerii unui certificat de bună reputație.

Cerere de grațiere – dacă ați fost condamnat pentru o infracțiune penală și doriți să încheiați condamnarea, vă putem ajuta vă îndepărtați de aceasta prin depunerea unei cereri de grațiere adresată președintelui Israelului.

Infracțiune de circulație – dacă ați condus un vehicul fără permis de conducere legal ori sub influența alcoolului sau a drogurilor vă putem ajuta să vă păstrați permisul de conducere precum și vă reprezentăm la procedurile de la Tribunalul cu problemele de circulație.

Consultanță juridică – firma noastră va fi bucuroasă să vă ofere consultanță reală, profesională și cu răspundere juridică – 24 de ore pe zi în orice fel de infracțiuni penale.

Legi consulare și ale imigrării în Israel

Permise de lucru în Israel, permis temporar pentru cetățeni străini

Infracțiuni financiare fraudă și abuz de încredere, mită, primirea de beneficii ilicite, falsificare de documente, sustragere de la angajator, spălare de bani, infracțiuni legate de garanții sau TVA.

Dreptul civil reprezentare juridică în proceduri de drept civil.

Asistență pentru companii consultanță juridică, sprijin juridic pentru companii române sau afaceri și lucrători în Israel.

Specializarea avocatului Samy Ilie

Avocatul Samy Ilie este posesorul unei experiențe vaste și dovedite în domeniul legilor Poliției Israelului, anchete penale și de securitate, metode de anchetă din Israel, comunitatea de securitate, procese penale în Israel și specialist în dreptul penal al Israelului.

Timp de șase ani și până la finele anului 2013 a fost șeful Procuraturii penale din Haifa la secția Poliției Israelului având răspundere pentru peste un milion și jumătate de cetățeni aflați în zona teritoriului de care era răspunzător. În cadrul funcției sale a fost șeful unei echipe de 15 procurori, s-a prezentat în fața Tribunalelor în nenumărate cazuri, a fost răspunzător pentru luarea de decizii pentru înaintarea cazurilor la Tribunal, pregătirea capetelor de acuzare, hotărârea de a închide anumite dosare, negocieri pentru recunoașterea vinovăție, anchete penale, formularea, inițierea și implementarea politicii procuraturii penale din Haifa și altele.

A încheiat 33 de ani de serviciu în care a avut funcții în departamentul de investigații și informații ale Poliției Israelului. Din anul 1999 și până la ieșirea din serviciu a fost procuror în cazuri penale și a devenit șeful procuraturii din Haifa. A participat la mii de procese și multe sute de dosare penale cu tot felul de infracțiuni și ca reprezentant autorizat al procuraturii în fața Tribunalului păcii și Tribunalului Județean.

A lucrat ca și consilier al echipelor de anchete speciale în regiunea de nord, a fost primul care a aplicat legea împotriva spălării de bani, a fost asociat al procurorilor în dosare de omucidere, infracțiuni grave și încălcări ale securității statului, a participat la formularea și depunerea rechizitoriilor.

Cunoaște foarte bine activitatea organelor de anchetă și a procuraturii din Israel.
Deține două diplome de studii – Politica și Istoria Israelului obținute la Universitatea din Haifa și firește titlu de magistrat. Este membru al Baroului Avocaților din Israel.
A lucrat ca și conferențiar și consilier în domeniul investigațiilor penale, pregătirea rechizitoriilor contra suspecților și în domeniul codului de procedură penală.
Înainte de funcția sa ca procuror, a fost timp de 11 ani șeful echipei de anchete speciale în cazuri de crimă, infracțiuni grave și abateri de la securitatea statului. Are formație specială și îndemânare în domeniul anchetei penale și a mijloacelor tehnice.

A lucrat ca ofițer de informații în regiunea Haifa și suplinitor al șefului departamentului de informații și ca atribute ale funcției a avut funcții speciale oferite de ramura de informații ale Poliției Israelului.
La terminarea cursurilor de ofițeri a lucrat în calitate de locotenent ca șef al secției de investigații în regiunea Haifa. În trecut a avut diverse funcții în poliție, a lucrat și ca agent secret în unitatea centrală din Tel Aviv

Despre biroul de avocatură

Biroul de avocatură al domnului av. Samy Ilie și-a propus să devină un birou cu atmosferă intimă în care clienții sunt membrii familiei. Și acest lucru se simte și în relația cu clienții și în procedura juridică.
În birou lucrează trei avocați specializați în domeniile detaliate mai sus, în partea destinată serviciilor oferite de birou.

Care este caracteristica deosebită a biroului de avocatură Samy Ilie

Ceea ce face special acest birou este faptul că avocatul Samy Ilie are cunoștințe și o vastă experiență acumulată în numeroșii ani de lucru în domeniul dreptului penal, constituțional și administrativ. Vorbește limba română. Este cetățean al Uniunii Europene și vorbește engleza. Toate acestea împreună în plus față de activitatea pentru public, pentru păstrarea principiilor dreptății și a drepturilor fiecărei persoane de-a lungul anilor, conferă biroului un loc de frunte ca lider al apărării valorilor cele mai importante în viața noastră.

Biroul are grijă să creeze și să păstreze cu fiecare client o relație personală și să cunoască bine nevoile fiecăruia. Oferă consiliere și asistență în fiecare etapă a procedurilor care se efectuează cu discreție, profesionalitate, corectitudine și fidelitate, în plus față de serviciul personal acordat. De asemenea, transparența și asocierea clientului la toate fazele de evaluare a dosarului – suntem convinși că ne dau cheia succesului în acordarea serviciilor. Scopul biroului nostru este să implementeze politica conform căreia clientul este cel mai important, pentru el se efectuează toate activitățile, lor li se acordă întreaga noastră atenție, fiecăruia în mod personal.

Dacă aveți vreo problemă juridică în Israel, ca turist și/sau lucrător, ca om de afaceri posesor al unei firme care dorește să aibă legături comerciale sau vreo activitate în Israel, adresați-vă biroului nostru și vă vom ajuta cu plăcere

Samy Ilia

הגירה/אזרחות ישראלית

——————————————————

הגירה/אזרחות ישראלית

הסדרת מעמד תושב/ אזרחות ישראלית למהגרים לישראל:

מסרת המעמד במקרים של :
1. איחוד משפחות – השארתם את בני המשפחה במדינת המקור ואתם זכאים לפי חוק השבות לתעודת תושה או אזרחות? נעשה לאפשר איחוד משפחתכם בישראל.

2. התחתנתם או חיים עם בן זוג זר? – משרד הפנים מקשה מאוד מתן אזרחות לבן הזוג (בת הזוג) מחמת חוק השבות ואתם נזקקים לנתב גרכיכם בסבך הבירוקרטיה. אתם נזקקים לעורך דין שידע להתמודד משפטית עם הקשיים והבירוקרטיה.

3. פליטים, מבקשי מקלט – סולקתם ממדינתכם או לא ניתן לחזור אליה בשל חשש לחיכם? אתם מבקשים מקלט בישראל? – משימה לא פשוטה. אתם נזקקים לעורך דין שיטפל לכם בבקשה מול הרשויות.

4. שהייה בישראל עקב מקרים הומניטריים – נפרדתם מבן/בת הזוג בישראל וחיים במדינה אחרת ו/או ויתרתם על האזרחות הישראלית או אתם פליטים ואתם חייבים להיות כאן עם בן משפחה בשל מצב רפואי ? או עקב סיבה אחרת שמחייבת שהות כאן? אנו נסייע מול הרשויות כדי לאפשר חריג זה מטעמים הומניטריים.

פנו אלינו וננסה לסייע לכם באופן מקצועי.
סמי איליה, עו"ד

— עתירות מנהליות ועתירות לבג"צ —

עתירות לבג"צ כנגד מוסדות המדינה

משרד עו"ד סמי איליה מטפל בעתירות לבג"צ ובעתירות מינהליות בתחום המשפט החוקתי ציבורי והמינהלי. כל אימת שפלוני נפגע מהחלטת מוסד או רשות מרשויות השלטון במדינה ו/או ההתנהלות של המינהל הציבורי.
המשפט הציבורי והמינהלי הוא מאבני היסוד של שיטת המשפט בישראל והוא לב ליבו של המשטר הדמוקרטי. בהעדר חוקה הוא המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל. אלו תחומי המשפט המשפיעים ביותר על מושג הצדק ועל מירקם החיים במדינה. המשפט הציבורי מכונה בהעדר חוקה במדינה גם המשפט ה"חוקתי", שכן הוא מאגד תחת כנפו את כל חוקי היסוד שהם הבסיס החוקתי לעתיד לכשתהיה בישראל חוקה. ללא תחומי משפט אלו יכול השלטון המרכזי או המוניציפלי לפגוע ואף לרמוס את זכויות האזרח הבסיסיות. המשפט הציבורי תכליתו הגנה על זכויות הפרט הכי בסיסיות ונעלות כמו חופש התנועה, הבחירה, שיוויון ועוד.

המשפט החוקתי ציבורי וזה המינהלי באים להבטיח יחדיו כי זכויות יסוד וזכויות משפטיות לא תיפגענה אלא אם יש לכך בסיס בחוק ולמנוע שיקול דעת פסול של עובדי רשויות השלטון למען לא ימנעו שלא כדין זכויות כאמור.
תחומי משפט אלו תכליתם להעניק מזור באמצעות בית המשפט כל אימת שפלוני נפגע מהחלטת הרשות – בין אם ההחלטה נוגעת לרף הגבוה .

מהו המשפט המינהלי ומה מבדיל אותו מזה הציבורי
גם משפטנים מנוסים לא בנקל יוכלו לעשות ההבחנה בין תחומי משפט אלה ואכן ההבחנה אינה קלה. שני תחומי משפט אלו עוסקים בזכויות הפרט.
פשוטו של דבר יש המגדירים את המשפט המינהלי ככזה הבא לטפל בכל הקשור בפעילות המינהל הציבורי – מוסדות השלון – החל ממבנה ואופן פעולתו ועד לדרכי הפיקוח על עבודת המינהל.
המינהל הציבורי מנהל את חיינו כאן בכל תחום כמעט מתחומי החיים ודי בשררה של עובד פלוני כדי שזכויותנו יפגעו. קח לך מקרה בו תיעשה אפלייה בין אוכלוסיות שונות או בין אדם לאדם בהענקת זכויות המגיעות על פי חוק או מקרה בו רשות מקומית פלונית תחליט לא לקיים הוראות חוק בתחומי גביית ארנונה ועד לחיובים של האזרח במה שאין היא מוסמכת לחייב בכל תחומי החיים.

כפי שהזכרנו, קשה לאבחן במדוייק בשני תחומי המשפט ואולם, בשפה פשוטה שאינה משפטית נוכל לומר שהמשפט החוקתי/ציבורי מתייחס יותר לזכויות הבסיסיות של האדם כמו הזכות לחופש התנועה, חופש ההתאגדות, חופש הפרט, אי הפלייה ועוד. בה בעת, המשפט המינהלי מתייחס לדרך בה מוסדות השלטון המרכזי (מוסדות הממשלה) והמקומי (המוניציפלי) מפעילים סמכותם ליישום חוקי המדינה וזכויות הפרט – הוא בא למנוע הפגיעה בערכים אלה, למנוע קיפוח ביישומם. על דרך שיקול הדעת של מוסדות השלטון עסקינן,על האופן שבו מתנהל הממשל בכללותו ויישום הדין עוסק המשפט המינהלי.

כאשר זכותו של אזרח נפגעת הן משום שלא קויים הדין והן בשל שיקול דעת מוטעה או חלילה שרירות כלפי האזרח, המשפט המינהלי יכול לתת מזור ובמקרים מסויימים אם עדיין לא נעשה צדק, ניתן באמצעות פנייה בעתירה לבג"צ (לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק) לבטל החלטה שהתקבלה שלא כדין או בהעדר סמכות ו/או סבירות ו/או שרירות.
לסיכום, תחומי משפט אלו מבקרים את החקיקה הראשית והתקנות מכוחם פועל המינהל הציבורי ואת פן הצדק באופן קבלת ההחלטות.

מהי עתירה מנהלית
עתירה מנהלית היא עתירה של האזרח כנגד הרשויות בכדי לשנות חוקים או תקנות. העתירה המנהלית מוגשת לעיתים רבות לבית המשפט המחוזי.

דוגמאות לעתירות מנהליות
1. האזרח טוען לגביית ארנונה שלא כדין. ולכן הוא מגיש עתירה מנהלית כנגד העירייה.

2. בעקבות בנייה לא חוקית העירייה הוציאה צו הריסה, האזרח יכול להגיש עתירה מנהלית כנגד צו ההריסה.

עתירות מנהליות (רישוי עסקים, הליכי פיטורין, עתירות אסירים)

משרד עו"ד סמי איליה מטפל בעתירות לבג"צ ובעתירות מינהליות בתחום המשפט החוקתי ציבורי והמינהלי. כל אימת שפלוני נפגע מהחלטת מוסד או רשות מרשויות השלטון במדינה ו/או ההתנהלות של המינהל הציבורי.
המשפט הציבורי והמינהלי הוא מאבני היסוד של שיטת המשפט בישראל והוא לב ליבו של המשטר הדמוקרטי. בהעדר חוקה הוא המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל. אלו תחומי המשפט המשפיעים ביותר על מושג הצדק ועל מירקם החיים במדינה. המשפט הציבורי מכונה בהעדר חוקה במדינה גם המשפט ה"חוקתי", שכן הוא מאגד תחת כנפו את כל חוקי היסוד שהם הבסיס החוקתי לעתיד לכשתהיה בישראל חוקה. ללא תחומי משפט אלו יכול השלטון המרכזי או המוניציפלי לפגוע ואף לרמוס את זכויות האזרח הבסיסיות. המשפט הציבורי תכליתו הגנה על זכויות הפרט הכי בסיסיות ונעלות כמו חופש התנועה, הבחירה, שיוויון ועוד.

המשפט החוקתי ציבורי וזה המינהלי באים להבטיח יחדיו כי זכויות יסוד וזכויות משפטיות לא תיפגענה אלא אם יש לכך בסיס בחוק ולמנוע שיקול דעת פסול של עובדי רשויות השלטון למען לא ימנעו שלא כדין זכויות כאמור.
תחומי משפט אלו תכליתם להעניק מזור באמצעות בית המשפט כל אימת שפלוני נפגע מהחלטת הרשות – בין אם ההחלטה נוגעת לרף הגבוה .

מהו המשפט המינהלי ומה מבדיל אותו מזה הציבורי
גם משפטנים מנוסים לא בנקל יוכלו לעשות ההבחנה בין תחומי משפט אלה ואכן ההבחנה אינה קלה. שני תחומי משפט אלו עוסקים בזכויות הפרט.
פשוטו של דבר יש המגדירים את המשפט המינהלי ככזה הבא לטפל בכל הקשור בפעילות המינהל הציבורי – מוסדות השלון – החל ממבנה ואופן פעולתו ועד לדרכי הפיקוח על עבודת המינהל.
המינהל הציבורי מנהל את חיינו כאן בכל תחום כמעט מתחומי החיים ודי בשררה של עובד פלוני כדי שזכויותנו יפגעו. קח לך מקרה בו תיעשה אפלייה בין אוכלוסיות שונות או בין אדם לאדם בהענקת זכויות המגיעות על פי חוק או מקרה בו רשות מקומית פלונית תחליט לא לקיים הוראות חוק בתחומי גביית ארנונה ועד לחיובים של האזרח במה שאין היא מוסמכת לחייב בכל תחומי החיים.

כפי שהזכרנו, קשה לאבחן במדוייק בשני תחומי המשפט ואולם, בשפה פשוטה שאינה משפטית נוכל לומר שהמשפט החוקתי/ציבורי מתייחס יותר לזכויות הבסיסיות של האדם כמו הזכות לחופש התנועה, חופש ההתאגדות, חופש הפרט, אי הפלייה ועוד. בה בעת, המשפט המינהלי מתייחס לדרך בה מוסדות השלטון המרכזי (מוסדות הממשלה) והמקומי (המוניציפלי) מפעילים סמכותם ליישום חוקי המדינה וזכויות הפרט – הוא בא למנוע הפגיעה בערכים אלה, למנוע קיפוח ביישומם. על דרך שיקול הדעת של מוסדות השלטון עסקינן,על האופן שבו מתנהל הממשל בכללותו ויישום הדין עוסק המשפט המינהלי.

כאשר זכותו של אזרח נפגעת הן משום שלא קויים הדין והן בשל שיקול דעת מוטעה או חלילה שרירות כלפי האזרח, המשפט המינהלי יכול לתת מזור ובמקרים מסויימים אם עדיין לא נעשה צדק, ניתן באמצעות פנייה בעתירה לבג"צ (לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק) לבטל החלטה שהתקבלה שלא כדין או בהעדר סמכות ו/או סבירות ו/או שרירות.
לסיכום, תחומי משפט אלו מבקרים את החקיקה הראשית והתקנות מכוחם פועל המינהל הציבורי ואת פן הצדק באופן קבלת ההחלטות.

מהי עתירה מנהלית
עתירה מנהלית היא עתירה של האזרח כנגד הרשויות בכדי לשנות חוקים או תקנות. העתירה המנהלית מוגשת לעיתים רבות לבית המשפט המחוזי.

דוגמאות לעתירות מנהליות
1. האזרח טוען לגביית ארנונה שלא כדין. ולכן הוא מגיש עתירה מנהלית כנגד העירייה.

2. בעקבות בנייה לא חוקית העירייה הוציאה צו הריסה, האזרח יכול להגיש עתירה מנהלית כנגד צו ההריסה.

הליכים בתחום המשפט החוקתי והמנהלי

הליכים בתחומי משפט אלה כאמור מתנהלים עלידי הגשת עתירות לבתי המשפט המינהליים ו/או לבית המשפט העליון ביושבו כבית משפט גבוע לצדק (בג"צ) – הכל בהתאם לסוג הפגיעה באזרח ולפרוצדורה המשפטית שנקבעה.
כך, עתירות בענינים מינהליים מוגשות לבית המשפט המינהלי בהתאם לתקנות המגדירות באיזה נושאים יטפל בית המשפט לענינים מינהליים . בית המשפט המינהלי מוכר גם בכינויו כ"בג"צ קטן" . יתר הנושאים בענינים שהדגש בהם הוא צדק או עוול שגרמה רשות ו/או החלטה מינהלית לאזרח ואף נושאים שבתחום בית המשפט לענינים מינהליים מוגשים לבג"צ , הכל לפי העניין.
ההליכים הם הגשת עתירה בד"כ לאחר מיצוי ההליכים לפני אותה רשות – כלומר לאחר שפניית האזרח לרשות אינה מביאה לתיקון ההחלטה בטרם פנייה לערכאות.
בבית המשפט לענינים מינהליים העתירות ככלל ידונו בפני שופט אחד ואילו בבג"צ לאחר ששופט אחד ראה שיש מקום לדון, ידון הנושא שבעתירה בפני מותב של 3 שופטים.

<iframe src="https://www.facebook.com/plugins/page.php?href=https%3A%2F%2Fwww.facebook.com%2Fsi.law.co.il%2F&tabs=timeline&width=375&height=250&small_header=false&adapt_container_width=true&hide_cover=false&show_facepile=true&appId" width="375" height="250" style="border:none;overflow:hidden" scrolling="no" frameborder="0" allowTransparency="true"></iframe>

9 + 10 =