בחרו עמוד

סמי איליה משרד עו"ד

Samy Ilia, Law Office

 

עו"ד צבאי בסיווג מיוחד

צרו איתנו קשר

 

077-2015483

 

דרך יפו 51, חיפה 3341211

 

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

עורך דין צבאי
עורך דין צבאי סמי איליה
מומחה מיוחד לזכויות חיילים (ראה ב"תחומי עיסוק" ערך זכויות חיילים) ובכלל זה מייעץ ומלווה אישית בכל שלב שלפני חקירת מצ"ח ובמהלכה בכל עבירה לפי חוק השיפוט הצבאי התשת"ו-1955 – מייצג בהליכים לפני בית דין חיילים בכל הדרגות בשירות סדיר מילואים וקבע וכן מייעץ לפני הליך בדין משמעתי ובערעור על פיו .

ובנוסף – כל עניין משפטי הנוגע לזכויות הפרט כגון :
– טיפול בהסדרת מעמד "בני מהגרים" וחייבי גיוס השוהים או מתגוררים בחו"ל לשם חזרה לשירות, ביטול שירות/ הסדרת שירות מילואים, ביטול צווי מעצר והכרזתם כעריקים/משתמטים, ייצוג בפני שלטונות צה"ל ובהליכים בפני בית דין בסוגיות אלו.

– ביטול רישום פלילי .
– ייצוג בפני ועדות שליש וחצי , ועדות להעברת כלואים מצה"ל לשב"ס .
– מייעץ ומייצג נאשמים בכל בתי הדין הצבאיים וכן בבית הדין לערעורים – בכל הליך ובכל העבירות על פי חוק זה.

עורך דין לענייני צבא סמי איליה בעל אישור סיווג בלתי מסויג לייצוג בבתי הדין הצבאיים ובעל סיווג מיוחד לייצג בתיקים ביטחוניים רגישים בהם מעורבים המשרתים בצה"ל.
ייצוג חיילים במצ"ח, בתי הדין ועבירות משמעת
זכויות חיילים בשירות בצה"ל

חוק השיפוט הצבאי

חוק השיפוט הצבאי התשת"ו-1955 (להלן: החוק: להלן : חש"צ) הוא המקור לכלל עבירות המשמעת והעבירות הפליליות והביטחוניות לפי חוק זה ועל פיו פועלת מערכת המשפט הפנימית בצה"ל. במסגרתו מובאים לדין חיילי צה"ל (סדיר,קבע ומילואים) הן בהליכים בפני מפקדם (דמ"ש : להלן: דין משמעתי) והן כנאשמים בבתי הדין הצבאיים.
חש"צ הינו חוק ארוך הכולל פרשנות, כללים, סעיפי עבירות ובו יש הבחנה בין עבירות צבאיות בשירות עליהן המדיניות היא בדרך כלל להביא לדין במסגרת דן יחיד – בפני מפקדו של החייל לו מיוחסת עבירת משמעת (עבירות כגון נפקדות,סירוב פקודה, אי עמידה בזמנים, התרשלות לא חמורה ועוד עבירות שעניינן סדר ומשמעת צבאיים) – לבין עבירות שעל פי מדיניות צה"ל ואו משום היותן חמורות – ובין היתר כאלה שמוכרות מחוק העונשין "האזרחי" נפתחת חקירת מצ"ח שבסופה אם ימצאו ראיות ככלל יועמד החייל למשפט צבאי בפני בית דין צבאי.
כהרגלי איני מביא כאן את כל נוסח חש"צ או מידע משפטי כללי שיכול להתפרש כייעוץ , משום הכלל שבו אני דוגל לפיו גם אם העבירה המייחסת לחייל פלוני נדונו בה כבר מאות בעבר – גם אז אין שני מקרים זהים בנסיבות העבירה ונסיבותיו של מי שמיוחסת לו עבירה.

בשאלות הרבות המגיעות מחיילים לאתר "הקשב" (ראה ערך "פעילות ציבורית" בדף הבית) אני נשאל רבות על סיכויי הרשעה במשפט צבאי או מה העונש הצפוי לשואל אם עבר עבירת זו או אחרת. לטעמי אסור עורך דין לענייני צבא לא רק להבטיח תוצאה אלא גם אסור לו להעריך סיכויים וסיכונים ללא בחינת חומר הראיות.
מניסיוני אציין כי חוסר הידע אצל חיילים קיים בעיקר בכל הנוגע לזכותם בהליכי דמ"ש , להבדיל ממי שמוגש נגדו כתב אישום וממונה לו סנגור צבאי או מובא לידיעתו המידע בדבר זכותו לבחור סנגור פרטי.

יחד עם זאת ובקצרה אפנה למספר דגשים:

כל חייל המובא לדין משמעתי זכותו לסרב להישפט בפני אותו קצין שיפוט בפניו הובא לדין ואז ההליך ידחה ויובא לדין בפני מפקד בדרגה בכירה מזו של קצין השיפוט בפניו הובא וסירב להישפט במשפט צבאי. שימו לב : גם סמכויות הענישה רחבות יותר ואף בחומרתן בפני קצין שיפוט בכיר.
חייל יכול לבחור לסרב להישפט בפני קצין שיפוט בפניו הובא לראשונה ולבקש להעמידו לדין בפני ביד דין צבאי מחוזי. ההליך יושהה והבקשה תובא בפני פרקליט צבאי אולם במקרים נדירים ביותר תאושר אלא אם העבירה היא כזו הראויה להתברר בבית דין.

לכל חייל שמובא לדין משמעתי זכות היוועצות עם עורך דין על פי החלטתו, אולם זאת בתנאי ששכר לעצמו עורך דין פרטי. החייל אינו זכאי לייצוג הסנגוריה הצבאית בהליכי דמ"ש. היוועצות עם עורך דין – לפני קיום ההליך המשמעתי בפני מפקדו. כדי לאפשר היוועצות ראויה יש להעביר לידי החייל מבעוד מועד את נוסח גיליון התלונה .

הליך הדמ"ש מתקיים ללא ייצוג סנגור ותובע ולא חלים עליו כללי הראיות הנהוגים בבתי הדין ובערכאות האזרחיות. עם זאת יש כללים לניהול דין משמעתי.

לכל חייל מומלץ לעיין בכללים לפני ההליך ומפקדו אף מחוייב להביא אותם לידיעתו. אם לא התקיימו הכללים המפקד פועל על פי שיקול דעתו ובמידה הדרושה "לעשיית צדק" . אי קיום הכללים יכול להביא לביטול ההליך והתוצאה אם תוגש תלונה למדור דין משמעתי בפרקליטות הצבאית ובמקביל ערעור.

לכל חייל זכות לבקש הבאת עדים בדין המשמעתי ועל המפקד לאפשר זאת ובמידת הצורך לדחות הדיון לשם שמיעת עדים. תשומת לב כי בדין המשמעתי החייל יכול להיות מובא לדין בפניו של מי שהגיש התלונה בניגוד להליך פלילי.

חייל שמבקש לערער על תוצאתו של הליך והעונש רשאי לעשות זאת תוך 3 ימים מרגע קבלת העונש באמצעות צינורות הפיקוד. חייל שנשלח למחבוש, רשאי לעשות זאת באמצעות האחראי או הממונה על המקום בו הוא מרצה את העונש. הערעור יוגש בכתב . לתשומת לבכם, בקשת הערעור מובאת למפקד שדן את החייל והוא יעביר הבקשה לדרג הממונה עליו.

שימו לב: על עבירה שמובא חייל לדין – גם במקרים שקיבל וריצה עונש – שלא על פי בקשת החייל – קיימת בידי הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) סמכות להורות על הבאתו למשפט צבאי בפני בית הדין הצבאי. כאמור, אין בהליך הדין המשמעתי למנוע העמדה לדין מחדש בפני בית דין צבאי שם סמכות הענישה יכולה להיות חמורה מאשר בהליך המשמעתי. מתי זה יכול לקרות ?

לדוגמה במקרה שחייל התרשל באופן כזה שנפגע אדם או נגרם נזק משמעותי כתוצאה מרשלנותו, כאשר מדובר בעבירות בעלות עניין ציבורי ויש להעביר מסר של חומרה או שמדובר בעבירה שיש לה השלכה על סדרי המשמעת והתנהלות הצבא ועוד.

חקירת מצ"ח – משטרת ישראל , החלטה להעמיד לדין :
חקירת מצ"ח יכול שתיפתח בתקופת שירותו של חייל בצה"ל ואף לאחר שחרורו ואם עברה חצי שנה מיום השחרור. לחקירה במצ"ח יוזמנו גם חיילים כעדים. מומלץ כי העדים ישיבו על שאלות וימסרו אמת למעט דברים הנוגעים למעשיהם הם (הימנעות מהפללה עצמית).

כל חייל שהוזמן למצ"ח לחקירה במעמד של עד יכול למצוא עצמו כמי שמעמדו משתנה מעד לחשוד.
לכל חייל במעמד של חשוד זכויות בחקירת מצ"ח ובהליך של מעצר. כך, לפני החקירה הראשונית על חוקרי מצ"ח לאפשר זכות בסיסית שהיא חובה (נקבעה גם בפסיקה בפס"ד של בית המשפט העליון בעניין החייל יששכרוב) – זכות ההיוועצות עם עורך דין צבאי מטעם הסנגוריה הצבאית או עורך דין לענייני צבא פרטי על פי בחירת החייל. זוהי חובה המוטלת על החוקרים ללא קשר אם בסופו של דבר יובא החייל לדין משמעתי. במקרה של חקירת מצ"ח קיימת חובת ייצוג סנגור בנוסף להיוועצות, משום הסיכון שיועמד החייל לדין בפני בית דין צבאי.
זכרו כי עצות חוקרים לחייל כיצד לנהוג או המלצות למינהן – אינן בהכרח לטובת החייל אלא מטרתן טובת החקירה וקידומה. לסמוך רצוי רק על ייעוץ של עורך דין צבאי שמייצג באופן ברור את החייל ומטעמו.
הנה לפניכם מספר דגשים :

לחייל בעת חקירה פלילית במצ"ח זכויות הדומות לנחקר אזרח במשטרה. לטוב ולרע. כך לדוגמה אם חייל חשוד בעבירת סמים , יכול קצין שיפוט בכיר במצ"ח להורות בצו על חובת מתן שתן. חייל שיסרב לתת דגימת שתן לבדיקה יועמד לדין בגין הסירוב ועבירה זו תיכלל במרשם הפלילי. חייל שיסכים ובבדיקת דגימת השתן ימצאו סמים, יואשמו בעבירה חד פעמית של שימוש בסם.
החוק ב"אזרחות" מאפשר לחייב נחקר במשטרה לתת דגימות גוף בהתאם לסמכות שבחוק סדר הדין הפלילי (חיפוש).

אם כבר הזכרנו את משטרת ישראל – למשטרת ישראל סמכות לעצור כל מי שמשרת בצה"ל וגם עובדי צה"ל בכל דרגה וגם לחקור אותם. בין אם נעצרו בעת היותם בחופשה בשל חשד לעבירה ובין ביוזמת משטרת ישראל במקום שירותם בבסיס כשמדובר בעבירה פלילית שלא קשורה למסגרת השירות או אם התבקשה במקרים חריגים עזרת המשטרה ע"י המשטרה הצבאית. כן בסמכות המשטרה להביא בפני בית משפט אזרחי חשוד חייל להארכת מעצרו ואף להעמיד לדין באמצעות התביעה המשטרתית או הפרקליטות חייל בבית משפט אזרחי. באשר להחלטה אם להעמיד חייל שנחקר במשטרת ישראל לדין אזרחי או במסגרת הצבא- משפט צבאי בבית דין צבאי – נקבעו כללים בין משטרת ישראל לפרקליטות הצבאית .

הכלל: ככל שהעבירה שנעברה ע"י חייל באזרחות או בקשר לאירוע אזרחי יש לה זיקה לצה"ל יטו להעמידו למשפט צבאי בבית דין צבאי (הוצאת רכוש צבאי מהבסיס רק לשם דוגמא) ואם לעבירה יש פן יותר "אזרחי" למשל קטטה במועדון או אלימות כלפי אזרח בעת חופשה או עבירות רכוש חמורות מחוץ לצבא וכן הלאה בסולם החומרה והזיקה ה"אזרחית" – הוא יועמד לדין בבית משפט אזרחי.
יש לשים לב כי חייל שנדון בבית דין צבאי לתקופת מאסר של מעל שנה, יכלא בבית כלא צבאי ואולם, בתום השנה הראשונה ועד לסיום תקופת ריצוי עונשו, יועבר ככלל לבית סוהר אזרחי.

חייל בעת חקירה במצ"ח או בפני בית דין צבאי יכול להיות מיוצג הן על ידי עורך דין צבאי שימונה לו בדומה לסנגוריה הציבורית בהליכים פליליים מחוץ לצה"ל.
למה עדיף עורך דין לענייני צבא פרטי גם במשפט צבאי ומה ההבדל בין סנגור פרטי לסנגור ממונה צבאי, ראו בדף הבית – תחומי עיסוק "המשפט הפלילי על רבדיו".
אוכל בנוסף לאמור שם להוסיף דעתי כדלקמן :
אותם טעמים שציינתי בעניין בחירת סניגור בערך "המשפט הפלילי על רבדיו" הם בעלי משנה תוקף כאשר מדובר בסנגור צבאי.

יתרונותיו של עורך דין צבאי פרטי במשפט צבאי

צה"ל הינה מערכת סגורה והיררכית. סנגור צבאי טוב ככל שיהיה לא יהיה בעל חופש פעולה כשל עורך דין צבאי פרטי. אדגיש באופן ברור כי אינני מבקר את עורכי הדין בסנגוריה הצבאית אלא את השיטה הבלתי אפשרית בה היום סנגור צבאי , מחר יכול להתמנות לתובע צבאי או לפרקליט צבאי . רוצה לומר : אין הפרדה חד משמעית בין הסנגוריה לתביעה על אף שיש סנגור צבאי ראשי ויש תובע צבאי ראשי הכפופים לפצ"ר.

ואולם, מסלול הקידום של קצין צעיר בפרקליטות הצבאית יש ויכולה להיות לרועץ לטוב שבסנגורים הצבאיים. "מלחמה" של קצין באותה פרקליטות במסגרת הליך פלילי כשהוא עושה זאת בשם נאשם אותו הוא מייצג – כשמנגד תפקידי הקידום עלולים להיות מושפעים מעצמת ה"מלחמה" יש ומגבילה את חופש העשייה . האם זה קורה? אין צורך להראות ראיות לכך. די יהיה באפשרות שזה יכול לקרות.

"אין כל ספק שמי שמשובץ בתפקידים שבסנגוריה הצבאית (שהיא חלק מהפרקליטות הצבאית – לכל הפחות, מבחינה ארגונית) הם קצינים או קציני-משפטים (קמ"שים) מוכשרים, בין הטובים מבין העתודאים (המגויסים לצה"ל לאחר לימודי משפטים). אבל – וכאן מגיע ה"אבל הגדול" – כמו בהרבה סיטואציות טראגיות למדי בחיים – לא אחת הם עלולים למצוא את עצמם במצב בלתי אפשרי של ניגוד עניינים."(הקשב-מאמרים). המאמר המלא על הבעיה של הסניגוריה הצבאית ניתן לקרוא באתר "הקשב" פרי עטו קולגה של מי שמכיר הסיטואציה "מבפנים" בקישור הבא : www.hakshev.co.il
ההמלצה החד משמעית למי שיכול לממן עורך דין לענייני צבא – ולא בשל אינטרסים כלכליים – בחרו בעורך דין צבאי פרטי כזה שיש לו ניסיון וידע מוכח ברזי המתרחש בחדרי החקירות בייצוג בעבירות פליליות ובמשפט צבאי, שיוכל לא רק לייצג אלא להתדיין מול התביעה הצבאית כיאות , בעל יוזמה כזה שהייצוג אינו מהווה רק תמורה לשכר הטרחה אלא בעל מעוף והשקפת עולם שבמרכזה זכויות החיילים בכלל וזכותו של הנאשם הלקוח – בפרט.