בחרו עמוד

סמי איליה משרד עו"ד

Samy Ilia, Law Office
עבירות המתה

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

עבירות ההמתה הן: רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות. עבירות רצח נחשבות להפרות הקשות ביותר בזכותו של הפרט הן לשלמות הגוף והן לאוטונומיה על גופו וחייו. מתחת לעבירת הרצח מצויה עבירת ההריגה הבינונית בחומרתה ועבירת גרימת מוות ברשלנות בישראל ישנן שלוש עבירות המתה,להלן:

גרם מוות ברשלנות: מדובר בעבירה שהיא לכאורה עבירת אלימות, ברם, זו עבירה שאין בה צורך להוכיח "כוונה", משום שאף אחד לא גורם "בכוונה" למוות ברשלנות. כמו כן, זו עבירה שדינה הוא 3 שנות מאסר וכן יש להוכיח במסגרתה, היעדר מודעות או אדישות להיווצרות נסיבות, שיכולות להביא למותו של אדם. זו למעשה רשלנות.

הריגה: העונש על הריגה עומד על 20 שנות מאסר. מדובר בעבירה, שבה יש להוכיח מעשה הריגה ומודעות למעשה ההריגה. בניגוד לעבירת הרצח, זו עבירה שקל יותר להוכיח. לעיתים, גם אנשים שגרמו ללא כוונה למוות של אדם אחר, יכולים לעמוד לדין בגין הריגה.

רצח: עבירת הרצח היא העבירה החמורה ביותר בספר החוקים הישראלי. כדי להוכיח רצח, יש צורך להוכיח כוונה, מעשה פיזי שהביא למותו של אדם, הכנה מוקדמת לשם הרצח ותכנון מוקדם (כלומר, חשיבה ורצון קודם). העונש על עבירת הרצח עומד על מאסר עולם, הגם שבית המשפט יכול לסטות מעונש זה, במקרים שבהם מתקיימות נסיבות מוצדקות לכך.

לדוגמא: מקרים של "כמעט" הגנה עצמית, מקרים של לקות שכלית/נפשית ועוד.

עו"ד סמי איליה היה ממנונה על חקירת תיקי רצח ועבירות המתה ועמד שנים רבות בראש צוותי חקירה מיוחדים.

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

כתב אישום ברוב המקרים מסיים את הליך החקירה, ומשמעותו כשהוא מוגש לבית המשפט הינה כי התביעה סבורה שיש ראיות להעמדה לדין. כתב האישום מוגש לבית המשפט הקובע מועד לנאשם למתן מענה לכתב האישום . הליך זה נקראה "הקראה" ובמסגרתו מקריא בית המשפט את כתב האישום לנאשם ומקבל תשובתו . כאמור, ההליך המשפטי מתחיל על פי דין רק לאחר הקראת כתב האישום בפני הנאשם ובכך זהו תחילת המשפט באופן פורמלי.

כתב האישום הוא כתב טענות שמוגש ע''י המאשימה (התביעה – הפרקליטות או המשטרה לרוב) שהיא המדינה. כתב אישום יכול במקרים מסויימים להגיש גם אזרח פרטי באמצעות קובלנה פלילית פרטית. לרוב כאשר המדינה לא מצאה לנכון להגיש כתב אישום ולדעתו של הפרט שנפגע מכך עומדת לו הזכות לעשות כן ורק בעבירות מסויימות.

מה יכלול כתב האישום:

סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 מפרט מה יכיל כתב האישום.

כתב אישום יכיל –

(1)   שם בית המשפט שאליו הוא מוגש.

(2)   ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו.

(3)   שם הנאשם ומענו.

(4)   תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם.

(5)   ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם.

(6)   שמות עדי התביעה.

מי מוסמך להגיש כתב אישום?

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982 מפרט מי הגורמים המוסמכים לשמש כתובעים מטעם המדינה ולהגיש כתב אישום:

היועץ המשפטי לממשלה

נציגיו של היועמ"ש:

פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע.

מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות תובע, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסויימים או למשפט מסויים;

שוטר שנתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים ונתמנה להיות תובע בידי המפקח הכללי של המשטרה.

לאחר בחינת חומר החקירה ושיקולים נוספים המפורטים בהנחיות היועמ''ש ובהנחיות פרקליט המדינה, קיימים שני תנאים מצטברים להגשת כתב אישום פלילי :

האחד - אם הגורם המוסמך סבור כי  הראיות בתיק החקירה מספיקות להוכחת אשמת הנאשם

השני - נסיבות העניין מצדיקות העמדה לדין (יש עניין לציבור).

התובע יעמיד את החשוד לדין, ויגיש כתב אישום לבית המשפט המוסמך לדון בכתב האישום על פי דין על פי הענישה ויסודות העבירה. (עבירות עוון, פשע).

עם הגשת אישום, עו"ד סמי איליה מייצג בכל ההליכים הפליליים בכל העבירות, בכל הערכאות ובכל הארץ

 

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

עבירות ביטחוניות הן עבירות פליליות חמורות העלולות לפגוע בביטחון המדינה, בסודותיה, מאופיינות לא אחת בפעולות טרור כנגד המדינה  ופגיעה ביחסי החוץ שלה. מדינת ישראל על מנת להגן על עצמה בשל האיום התמידי כנגדה חוקקה בספר החוקים בקודקס הפלילי את העבירות הביטחוניות והעונש לצידן  חמור ואף בחלקן העונש הצפוי מאסר עולם ואף במקרים חריגים צפוי לעובר אותן עונש מוות בנסיבות ובמקרים כפי שמפרט החוק.

הפרק הדן בעבירות ביטחון בחוק העונשין מחולק לכמה קטגוריות:
1. בגידה: פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה, גרימה למלחמה, סיוע לאיוב בזמן מלחמה (העבירה שבגינה חשוד הח"כ לשעבר עזמי בשארה), שירות בכוחות האויב.
2. פגיעה בכוחות המזויינים: כוחות מזוינים הם צה"ל, משטרת ישראל וכל כח אחר שפועל נגד האויב בשיתוף עם צה"ל. מרידה בכוחות המזוינים, הסתה להשתמטות, הסתה לאי ציות.
3. ריגול: מסירת ידיעה לאויב, מסירה ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, מגע עם סוכן חוץ, כניסה למקום צבאי.
4. פגיעה ביחסי החוץ: פגיעה ביחסי החוץ – קשירת קשר לעשות מעשה נגד מדינה ידידותית, גיוס לכוחות חוץ.
בכל העבירות שציינתי לעיל העונש הקבוע בצידן הינו מאסר לשנים רבות.
עו"ד סמי איליה בעל סיווג מיוחד ועסק בחקירות בטחוניות גם בשיתוף עם זרועות הביטחון.