בחרו עמוד

סמי איליה משרד עו"ד

Samy Ilia, Law Office
ייצוג נפגעי עבירה פלילית

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

כאשר המדינה מעמידה לדין פלילי אדם שעבר עבירה כלפי אדם אחר, בין אם מדובר בעבירת אלימות ובין אם מדובר בעבירת מין כלפי אדם אחר, הקורבן, נפגע העבירה, איננו צד להליך המשפטי. יחד עם זאת, בעקבות חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001, נקבעו מספר זכויות אשר שמורות לנפגע עבירה בעת ניהול ההליכים הפליליים כנגד מי שביצע כלפיו את העבירה. אם איתרע מזלכם והנכם נפגעי עבירה, מומלץ לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי אלון ארז המתמחה בייצוג נפגעי עבירה, על מנת להבטיח כי זכויותיכם יישמרו במלואן.

זכויות נפגעי עבירה חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001, קובע רשימה של זכויות המוקנות לכל מי שנפגע מביצוע עבירה פלילית. היקף הזכויות תלוי במידת חומרת העבירה, בה מואשם הפגע.

בין שאר הזכויות המנויות בחוק ניתן למצוא את הזכויות הבאות:

• הזכות להגנה מפני הנאשם בעבירה;

• את הזכות שפרטיו האישיים לא יועברו לנאשם ולסנגורו;

• את הזכות לקבל מידע על ההליך הפלילי שמתנהל;

• את הזכות לעיין בכתב האישום;

• את הזכות לקבל מידע על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה;

• את הזכות להיות נוכח בדיוני המשפט גם אם הם נערכים בדלתיים סגורות;

• ואת הזכות למסור הצהרה בכתב, שתובא בפני בית המשפט בדבר הפגיעה והנזק שנגרמו לו. מדובר ברשימה די נרחבת של זכויות אשר אין וודאות שנפגע העבירה אכן יקבל אם הוא אינו דורש זאת במפורש.

מכאן החשיבות הרבה של ייצוג נפגעי עבירה לכל אורך ההליך המשפטי, החל משלב חקירתו במשטרה של הפוגע וכלה בעת ניהול ההליכים המשפטיים בבית המשפט. נפגע עבירה המיוצג על ידי עורך דין המתמחה בתחום יוכל למצות את זכויותיו בנוגע להליך הפלילי בצורה טובה ומלאה יותר מאשר נפגע עבירה שאינו זוכה לליווי משפטי ומתמודד לבדו מול המערכת הפלילית, שאיננה תמיד מעוניינת לשתף את נפגע העבירה.

זכויות נפגעי עבירות אלימות ומין נפגעים של עבירות אלימות ומין זכאים למספר זכויות נוספות. שתיים מהזכויות המרכזיות להן זכאים נפגעי עבירות אלימות ומין הינן הזכות להיות מלווה על ידי אדם לבחירתו בעת החקירה במשטרה והזכות שלא להיחקר על עברם המיני. מכאן נובעת החשיבות הרבה לייצוג נפגעי עבירה כבר בעת החקירה המשטרתית לאחר הגשת התלונה. ההמלצה היא לפנות לייעוץ משפטי מיד עם הגשת התלונה או אף טרם הגשת התלונה, בכדי לוודא שזכויותיכם בעת החקירה המשטרתית יישמרו. מעבר לשתי זכויות אלו, נפגעי עבירות אלימות ומין זכאים גם לזכויות הבאות:

• הזכות לקבל מידע על מאסר של הנאשם; • הזכות להביע עמדה בעניין עיכוב הליכים; • הזכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון או הסדר לסגירת תיק; • הזכות להביע עמדה לפני ועדת שחרורים; • והזכות להביע עמדה בעניין חנינה. כפי שניתן לראות רוב הזכויות של נפגעי עבירת אלימות ומין קשורות לאפשרות להשמיע את קולם ולהביע את עמדתם על ניהול ההליך הפלילי ולאחר מכן אף לגבי שחרור אפשרי של מי שהורשע בעבירות כלפיהם.

בכדי שעמדת נפגע העבירה תועבר בצורה ברורה ובהירה ותהיה לה השפעה ממשית על תוצאות ההליכים המשפטיים, מומלץ לפנות לייצוג משפטי מקצועי שיידע להעביר למערכת המשפטית את עמדתכם ורצונותיכם באופן הטוב ביותר.

תביעה לפיצויים כספיים מעבר לזכויות במהלך ניהול ההליכים הפליליים, זכאי כל נפגע עבירה לתבוע פיצויים כספיים ממי שביצע עבירה כלפיו וגרם לו לנזק. תביעה כספית זאת יכולה להתבצע גם לאחר סיומם של ההליכים הפליליים, במסגרת תביעה אזרחית נגררת (במקרה זה יש חובה כי הפוגע יורשע בסוף ההליך המשפטי בעניינו) וגם באמצעות תביעה אזרחית נפרדת, שאיננה תלויה בשאלת העמדתו לדין פלילי של הפוגע או בהרשעתו.

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

כתב אישום ברוב המקרים מסיים את הליך החקירה, ומשמעותו כשהוא מוגש לבית המשפט הינה כי התביעה סבורה שיש ראיות להעמדה לדין. כתב האישום מוגש לבית המשפט הקובע מועד לנאשם למתן מענה לכתב האישום . הליך זה נקראה "הקראה" ובמסגרתו מקריא בית המשפט את כתב האישום לנאשם ומקבל תשובתו . כאמור, ההליך המשפטי מתחיל על פי דין רק לאחר הקראת כתב האישום בפני הנאשם ובכך זהו תחילת המשפט באופן פורמלי.

כתב האישום הוא כתב טענות שמוגש ע''י המאשימה (התביעה – הפרקליטות או המשטרה לרוב) שהיא המדינה. כתב אישום יכול במקרים מסויימים להגיש גם אזרח פרטי באמצעות קובלנה פלילית פרטית. לרוב כאשר המדינה לא מצאה לנכון להגיש כתב אישום ולדעתו של הפרט שנפגע מכך עומדת לו הזכות לעשות כן ורק בעבירות מסויימות.

מה יכלול כתב האישום:

סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 מפרט מה יכיל כתב האישום.

כתב אישום יכיל –

(1)   שם בית המשפט שאליו הוא מוגש.

(2)   ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו.

(3)   שם הנאשם ומענו.

(4)   תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם.

(5)   ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם.

(6)   שמות עדי התביעה.

מי מוסמך להגיש כתב אישום?

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982 מפרט מי הגורמים המוסמכים לשמש כתובעים מטעם המדינה ולהגיש כתב אישום:

היועץ המשפטי לממשלה

נציגיו של היועמ"ש:

פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע.

מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות תובע, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסויימים או למשפט מסויים;

שוטר שנתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים ונתמנה להיות תובע בידי המפקח הכללי של המשטרה.

לאחר בחינת חומר החקירה ושיקולים נוספים המפורטים בהנחיות היועמ''ש ובהנחיות פרקליט המדינה, קיימים שני תנאים מצטברים להגשת כתב אישום פלילי :

האחד - אם הגורם המוסמך סבור כי  הראיות בתיק החקירה מספיקות להוכחת אשמת הנאשם

השני - נסיבות העניין מצדיקות העמדה לדין (יש עניין לציבור).

התובע יעמיד את החשוד לדין, ויגיש כתב אישום לבית המשפט המוסמך לדון בכתב האישום על פי דין על פי הענישה ויסודות העבירה. (עבירות עוון, פשע).

עם הגשת אישום, עו"ד סמי איליה מייצג בכל ההליכים הפליליים בכל העבירות, בכל הערכאות ובכל הארץ

 

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

עבירות ביטחוניות הן עבירות פליליות חמורות העלולות לפגוע בביטחון המדינה, בסודותיה, מאופיינות לא אחת בפעולות טרור כנגד המדינה  ופגיעה ביחסי החוץ שלה. מדינת ישראל על מנת להגן על עצמה בשל האיום התמידי כנגדה חוקקה בספר החוקים בקודקס הפלילי את העבירות הביטחוניות והעונש לצידן  חמור ואף בחלקן העונש הצפוי מאסר עולם ואף במקרים חריגים צפוי לעובר אותן עונש מוות בנסיבות ובמקרים כפי שמפרט החוק.

הפרק הדן בעבירות ביטחון בחוק העונשין מחולק לכמה קטגוריות:
1. בגידה: פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה, גרימה למלחמה, סיוע לאיוב בזמן מלחמה (העבירה שבגינה חשוד הח"כ לשעבר עזמי בשארה), שירות בכוחות האויב.
2. פגיעה בכוחות המזויינים: כוחות מזוינים הם צה"ל, משטרת ישראל וכל כח אחר שפועל נגד האויב בשיתוף עם צה"ל. מרידה בכוחות המזוינים, הסתה להשתמטות, הסתה לאי ציות.
3. ריגול: מסירת ידיעה לאויב, מסירה ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, מגע עם סוכן חוץ, כניסה למקום צבאי.
4. פגיעה ביחסי החוץ: פגיעה ביחסי החוץ – קשירת קשר לעשות מעשה נגד מדינה ידידותית, גיוס לכוחות חוץ.
בכל העבירות שציינתי לעיל העונש הקבוע בצידן הינו מאסר לשנים רבות.
עו"ד סמי איליה בעל סיווג מיוחד ועסק בחקירות בטחוניות גם בשיתוף עם זרועות הביטחון.