בחרו עמוד

סמי איליה משרד עו"ד

Samy Ilia, Law Office

שימוע לפני הגשת כתב אישום

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

הליך השימוע מתקיים לפני הגשת כתב אישום בעניינו של אדם ותכליתו היא לתת לחשוד ולעורך דינו המבקשים זאת, הזדמנות להציג את טענותיהם בפני רשויות התביעה בטרם יחלו ההליכים הפליליים בבית המשפט. בהתאם לחוק, בעבירות מסוג פשע, שדינן מעל 3 שנות מאסר, על רשויות התביעה להודיע לחשוד על זכותו לשימוע, על מנת שהאחרון יוכל לפנות אליה תוך 30 יום בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מלהגיש בעניינו כתב אישום.

הליך שימוע לפני הגשת כתב אישום הוא למעשה הליך מקדים, אשר במסגרתו, לאחר שהמשטרה הגישה את חומרי החקירה ואת המלצתה להגיש כתב אישום פלילי כנגד אדם החשוד בפשע ולפני שכתב האישום הוגש נגדו, להציג את טענותיו ונימוקיו מדוע יש להימנע מהגשת כתב האישום. למעשה, כל אדם המקבל "מכתב יידוע לחשוד" שבו הוא מתבשר כי עומדים להגיש נגדו כתב אישום פלילי, רשאי לבקש במסגרת פרק זמן של 30 ימים בלבד לנצל את זכותו לשימוע פלילי.

זכות השימוע הוסדרה בשנת 2000 בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע כי זכותו של חשוד בביצוע עבירת פשע לקבל הודעה על העברת החומרים שהתגבשו נגדו במהלך החקירה לידי התביעה. כמו כן זכותו של החשוד לבקש להציג טיעונים מנומקים במסגרת עריכת שימוע בעניינו, ולבקש מהתביעה להימנע מהעמדתו לדין באמצעות כתב אישום.

מהם הסיכויים להימנע מכתב אישום באמצעות הליך השימוע? כאמור, לאחר קבלת מכתב היידוע, רשאי החשוד לבקש מהתביעה לחזור בה ולא להגיש נגדו כתב אישום, בתוך מסגרת זמן של 30 ימים אשר ניתן להאריכה בנסיבות מסוימות. טיעוניו של החשוד יכולים להיות בכתב ואף בעל פה במקרים מסוימים שבהם התביעה נעתרת לכך.

פגישה זו יכולה להיערך ללא נוכחותו של החשוד, אלא באמצעות עורך דינו. סייג נוסף וחשוב לביצוע השימוע הפלילי הוא שהחשוד לא נמצא במעצר עד תום ההליכים. מהם הסיכויים שהתיק ייסגר בעקבות שמיעת טיעוניו של החשוד? כמובן, כל מקרה נבדק באופן ספציפי בהתאם לנסיבותיו, ולכן מערך השיקולים משתנה מתיק לתיק. אולם אפשר לומר באופן כללי כי ככל שהחשוד בביצוע העבירה הוא אדם הנתקל לראשונה בחייו ברשויות החוק, שאין לו עבר פלילי ומיוחסת לו התנהגות נורמטיבית, אשר העבירה שבה הוא נחשד אינה נחשבת חמורה ונעשתה באופן חד פעמי, כך יגברו הסיכויים כי התיק ייסגר במסגרת הליך השימוע ללא הגשת כתב אישום.

ממה צריך להיזהר במסגרת שימוע לפני הגשת כתב אישום? כפי שניתן לראות, במקרים רבים מדובר בהזדמנות האחרונה של החשוד להימנע מפתיחת הליכים משפטיים פליליים כנגדו. זכות השימוע היא אחת מזכויותיו הבסיסיות של החשוד, והפרת זכות זו יכולה להוביל לביטול כתב האישום על ידי בית המשפט. הלכה למעשה, גורלם של תיקים פליליים רבים נקבע במסגרת הליך השימוע לפני הגשת כתב האישום, ובכך נחסכים זמן יקר מכל הנוגעים בדבר והוצאות כספיות גבוהות.

ההליך יכול לשכנע את התביעה במקרים מסוימים לזנוח את כתב האישום כנגד החשוד, ואף לשנות את עילת סגירת התיק המשטרתי. במסגרת ההליך ניתנת אפשרות להגיע להסדר טיעון עם התביעה הן בכל הקשור לסעיפי האישום והן בכל הנוגע לעונשים. על כן, באופן עקרוני מדובר בהליך מומלץ.

עם זאת, חשוב מאוד להיוועץ עם עורך דין פלילי לפני שמנצלים את זכות השימוע ולהיות מיוצגים על ידו במסגרת ההליך, מפני שלעתים דווקא בהליך זה עלול מצבו של החשוד לקבל תפנית לרעתו ולסכן אותו בהפללה עצמית בפני גורם התביעה/פרקליטות עורך השימוע.

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

כתב אישום ברוב המקרים מסיים את הליך החקירה, ומשמעותו כשהוא מוגש לבית המשפט הינה כי התביעה סבורה שיש ראיות להעמדה לדין. כתב האישום מוגש לבית המשפט הקובע מועד לנאשם למתן מענה לכתב האישום . הליך זה נקראה "הקראה" ובמסגרתו מקריא בית המשפט את כתב האישום לנאשם ומקבל תשובתו . כאמור, ההליך המשפטי מתחיל על פי דין רק לאחר הקראת כתב האישום בפני הנאשם ובכך זהו תחילת המשפט באופן פורמלי.

כתב האישום הוא כתב טענות שמוגש ע''י המאשימה (התביעה – הפרקליטות או המשטרה לרוב) שהיא המדינה. כתב אישום יכול במקרים מסויימים להגיש גם אזרח פרטי באמצעות קובלנה פלילית פרטית. לרוב כאשר המדינה לא מצאה לנכון להגיש כתב אישום ולדעתו של הפרט שנפגע מכך עומדת לו הזכות לעשות כן ורק בעבירות מסויימות.

מה יכלול כתב האישום:

סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 מפרט מה יכיל כתב האישום.

כתב אישום יכיל –

(1)   שם בית המשפט שאליו הוא מוגש.

(2)   ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו.

(3)   שם הנאשם ומענו.

(4)   תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם.

(5)   ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם.

(6)   שמות עדי התביעה.

מי מוסמך להגיש כתב אישום?

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982 מפרט מי הגורמים המוסמכים לשמש כתובעים מטעם המדינה ולהגיש כתב אישום:

היועץ המשפטי לממשלה

נציגיו של היועמ"ש:

פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע.

מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות תובע, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסויימים או למשפט מסויים;

שוטר שנתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים ונתמנה להיות תובע בידי המפקח הכללי של המשטרה.

לאחר בחינת חומר החקירה ושיקולים נוספים המפורטים בהנחיות היועמ''ש ובהנחיות פרקליט המדינה, קיימים שני תנאים מצטברים להגשת כתב אישום פלילי :

האחד - אם הגורם המוסמך סבור כי  הראיות בתיק החקירה מספיקות להוכחת אשמת הנאשם

השני - נסיבות העניין מצדיקות העמדה לדין (יש עניין לציבור).

התובע יעמיד את החשוד לדין, ויגיש כתב אישום לבית המשפט המוסמך לדון בכתב האישום על פי דין על פי הענישה ויסודות העבירה. (עבירות עוון, פשע).

עם הגשת אישום, עו"ד סמי איליה מייצג בכל ההליכים הפליליים בכל העבירות, בכל הערכאות ובכל הארץ

 

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

עבירות ביטחוניות הן עבירות פליליות חמורות העלולות לפגוע בביטחון המדינה, בסודותיה, מאופיינות לא אחת בפעולות טרור כנגד המדינה  ופגיעה ביחסי החוץ שלה. מדינת ישראל על מנת להגן על עצמה בשל האיום התמידי כנגדה חוקקה בספר החוקים בקודקס הפלילי את העבירות הביטחוניות והעונש לצידן  חמור ואף בחלקן העונש הצפוי מאסר עולם ואף במקרים חריגים צפוי לעובר אותן עונש מוות בנסיבות ובמקרים כפי שמפרט החוק.

הפרק הדן בעבירות ביטחון בחוק העונשין מחולק לכמה קטגוריות:
1. בגידה: פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה, גרימה למלחמה, סיוע לאיוב בזמן מלחמה (העבירה שבגינה חשוד הח"כ לשעבר עזמי בשארה), שירות בכוחות האויב.
2. פגיעה בכוחות המזויינים: כוחות מזוינים הם צה"ל, משטרת ישראל וכל כח אחר שפועל נגד האויב בשיתוף עם צה"ל. מרידה בכוחות המזוינים, הסתה להשתמטות, הסתה לאי ציות.
3. ריגול: מסירת ידיעה לאויב, מסירה ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, מגע עם סוכן חוץ, כניסה למקום צבאי.
4. פגיעה ביחסי החוץ: פגיעה ביחסי החוץ – קשירת קשר לעשות מעשה נגד מדינה ידידותית, גיוס לכוחות חוץ.
בכל העבירות שציינתי לעיל העונש הקבוע בצידן הינו מאסר לשנים רבות.
עו"ד סמי איליה בעל סיווג מיוחד ועסק בחקירות בטחוניות גם בשיתוף עם זרועות הביטחון.