בחרו עמוד

סמי איליה משרד עו"ד

Samy Ilia, Law Office
 
עתירות לבג"צ כנגד מוסדות המדינה

צרו איתנו קשר

 

077-2015483

 

דרך יפו 51, חיפה 3341211

 
  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

משרד עו"ד סמי איליה מטפל בהגשת עתירות לבג"צ ובעתירות מינהליות בתחום המשפט החוקתי ציבורי והמינהלי. כל אימת שפלוני נפגע מהחלטת מוסד או רשות מרשויות השלטון במדינה ו/או ההתנהלות של המינהל הציבורי.
עתירות מנהליות (רישוי עסקים, הליכי פטורין, עתירות אסירים)
הליכים בתחום המשפט החוקתי והמנהלי
המשפט הציבורי והמינהלי הוא מאבני היסוד של שיטת המשפט בישראל והוא לב ליבו של המשטר הדמוקרטי, והגשת עתירות לבג"צ היא מההליכים שעומדים בלב העניין. בהעדר חוקה הוא המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל. אלו תחומי המשפט המשפיעים ביותר על מושג הצדק ועל מירקם החיים במדינה. המשפט הציבורי מכונה בהעדר חוקה במדינה גם המשפט ה"חוקתי", שכן הוא מאגד תחת כנפו את כל חוקי היסוד שהם הבסיס החוקתי לעתיד לכשתהיה בישראל חוקה. ללא תחומי משפט אלו יכול השלטון המרכזי או המוניציפלי לפגוע ואף לרמוס את זכויות האזרח הבסיסיות. המשפט הציבורי תכליתו הגנה על זכויות הפרט הכי בסיסיות ונעלות כמו חופש התנועה, הבחירה, שיוויון ועוד.

המשפט החוקתי ציבורי וזה המינהלי באים להבטיח יחדיו כי זכויות יסוד וזכויות משפטיות לא תיפגענה אלא אם יש לכך בסיס בחוק ולמנוע שיקול דעת פסול של עובדי רשויות השלטון למען לא ימנעו שלא כדין זכויות כאמור, את זה ניתן להבטיח בין היתר באמצעות הגשת עתירות לבג"צ.
תחומי משפט אלו תכליתם להעניק מזור באמצעות בית המשפט כל אימת שפלוני נפגע מהחלטת הרשות – בין אם ההחלטה נוגעת לרף הגבוה .

מהו המשפט המינהלי ומה מבדיל אותו מזה הציבורי
גם משפטנים מנוסים לא בנקל יוכלו לעשות ההבחנה בין תחומי משפט אלה ואכן ההבחנה אינה קלה. שני תחומי משפט אלו עוסקים בזכויות הפרט.
פשוטו של דבר יש המגדירים את המשפט המינהלי ככזה הבא לטפל בכל הקשור בפעילות המינהל הציבורי – מוסדות השלון – החל ממבנה ואופן פעולתו ועד לדרכי הפיקוח על עבודת המינהל.
המינהל הציבורי מנהל את חיינו כאן בכל תחום כמעט מתחומי החיים ודי בשררה של עובד פלוני כדי שזכויותנו יפגעו. קח לך מקרה בו תיעשה אפלייה בין אוכלוסיות שונות או בין אדם לאדם בהענקת זכויות המגיעות על פי חוק או מקרה בו רשות מקומית פלונית תחליט לא לקיים הוראות חוק בתחומי גביית ארנונה ועד לחיובים של האזרח במה שאין היא מוסמכת לחייב בכל תחומי החיים, וכאן האפשרות של עתירות לבג"צ מאפשרת להסדיר עוולות שכאלה.

כפי שהזכרנו, קשה לאבחן במדוייק בשני תחומי המשפט ואולם, בשפה פשוטה שאינה משפטית נוכל לומר שהמשפט החוקתי/ציבורי מתייחס יותר לזכויות הבסיסיות של האדם כמו הזכות לחופש התנועה, חופש ההתאגדות, חופש הפרט, אי הפלייה ועוד. בה בעת, המשפט המינהלי מתייחס לדרך בה מוסדות השלטון המרכזי (מוסדות הממשלה) והמקומי (המוניציפלי) מפעילים סמכותם ליישום חוקי המדינה וזכויות הפרט – הוא בא למנוע הפגיעה בערכים אלה, למנוע קיפוח ביישומם. על דרך שיקול הדעת של מוסדות השלטון עסקינן,על האופן שבו מתנהל הממשל בכללותו ויישום הדין עוסק המשפט המינהלי.

כאשר זכותו של אזרח נפגעת הן משום שלא קויים הדין והן בשל שיקול דעת מוטעה או חלילה שרירות כלפי האזרח, המשפט המינהלי יכול לתת מזור ובמקרים מסויימים אם עדיין לא נעשה צדק, ניתן באמצעות עתירות לבג"צ (לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק) לבטל החלטה שהתקבלה שלא כדין או בהעדר סמכות ו/או סבירות ו/או שרירות.
לסיכום, תחומי משפט אלו מבקרים את החקיקה הראשית והתקנות מכוחם פועל המינהל הציבורי ואת פן הצדק באופן קבלת ההחלטות.

מהי עתירה מנהלית
עתירה מנהלית היא עתירה של האזרח כנגד הרשויות בכדי לשנות חוקים או תקנות. העתירה המנהלית מוגשת לעיתים רבות לבית המשפט המחוזי.

דוגמאות לעתירות מנהליות
1. האזרח טוען לגביית ארנונה שלא כדין. ולכן הוא מגיש עתירה מנהלית כנגד העירייה.

2. בעקבות בנייה לא חוקית העירייה הוציאה צו הריסה, האזרח יכול להגיש עתירה מנהלית כנגד צו ההריסה.

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

כתב אישום ברוב המקרים מסיים את הליך החקירה, ומשמעותו כשהוא מוגש לבית המשפט הינה כי התביעה סבורה שיש ראיות להעמדה לדין. כתב האישום מוגש לבית המשפט הקובע מועד לנאשם למתן מענה לכתב האישום . הליך זה נקראה "הקראה" ובמסגרתו מקריא בית המשפט את כתב האישום לנאשם ומקבל תשובתו . כאמור, ההליך המשפטי מתחיל על פי דין רק לאחר הקראת כתב האישום בפני הנאשם ובכך זהו תחילת המשפט באופן פורמלי.

כתב האישום הוא כתב טענות שמוגש ע''י המאשימה (התביעה – הפרקליטות או המשטרה לרוב) שהיא המדינה. כתב אישום יכול במקרים מסויימים להגיש גם אזרח פרטי באמצעות קובלנה פלילית פרטית. לרוב כאשר המדינה לא מצאה לנכון להגיש כתב אישום ולדעתו של הפרט שנפגע מכך עומדת לו הזכות לעשות כן ורק בעבירות מסויימות.

מה יכלול כתב האישום:

סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 מפרט מה יכיל כתב האישום.

כתב אישום יכיל –

(1)   שם בית המשפט שאליו הוא מוגש.

(2)   ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו.

(3)   שם הנאשם ומענו.

(4)   תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם.

(5)   ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם.

(6)   שמות עדי התביעה.

מי מוסמך להגיש כתב אישום?

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982 מפרט מי הגורמים המוסמכים לשמש כתובעים מטעם המדינה ולהגיש כתב אישום:

היועץ המשפטי לממשלה

נציגיו של היועמ"ש:

פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע.

מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות תובע, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסויימים או למשפט מסויים;

שוטר שנתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים ונתמנה להיות תובע בידי המפקח הכללי של המשטרה.

לאחר בחינת חומר החקירה ושיקולים נוספים המפורטים בהנחיות היועמ''ש ובהנחיות פרקליט המדינה, קיימים שני תנאים מצטברים להגשת כתב אישום פלילי :

האחד - אם הגורם המוסמך סבור כי  הראיות בתיק החקירה מספיקות להוכחת אשמת הנאשם

השני - נסיבות העניין מצדיקות העמדה לדין (יש עניין לציבור).

התובע יעמיד את החשוד לדין, ויגיש כתב אישום לבית המשפט המוסמך לדון בכתב האישום על פי דין על פי הענישה ויסודות העבירה. (עבירות עוון, פשע).

עם הגשת אישום, עו"ד סמי איליה מייצג בכל ההליכים הפליליים בכל העבירות, בכל הערכאות ובכל הארץ

 

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

עבירות ביטחוניות הן עבירות פליליות חמורות העלולות לפגוע בביטחון המדינה, בסודותיה, מאופיינות לא אחת בפעולות טרור כנגד המדינה  ופגיעה ביחסי החוץ שלה. מדינת ישראל על מנת להגן על עצמה בשל האיום התמידי כנגדה חוקקה בספר החוקים בקודקס הפלילי את העבירות הביטחוניות והעונש לצידן  חמור ואף בחלקן העונש הצפוי מאסר עולם ואף במקרים חריגים צפוי לעובר אותן עונש מוות בנסיבות ובמקרים כפי שמפרט החוק.

הפרק הדן בעבירות ביטחון בחוק העונשין מחולק לכמה קטגוריות:
1. בגידה: פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה, גרימה למלחמה, סיוע לאיוב בזמן מלחמה (העבירה שבגינה חשוד הח"כ לשעבר עזמי בשארה), שירות בכוחות האויב.
2. פגיעה בכוחות המזויינים: כוחות מזוינים הם צה"ל, משטרת ישראל וכל כח אחר שפועל נגד האויב בשיתוף עם צה"ל. מרידה בכוחות המזוינים, הסתה להשתמטות, הסתה לאי ציות.
3. ריגול: מסירת ידיעה לאויב, מסירה ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, מגע עם סוכן חוץ, כניסה למקום צבאי.
4. פגיעה ביחסי החוץ: פגיעה ביחסי החוץ – קשירת קשר לעשות מעשה נגד מדינה ידידותית, גיוס לכוחות חוץ.
בכל העבירות שציינתי לעיל העונש הקבוע בצידן הינו מאסר לשנים רבות.
עו"ד סמי איליה בעל סיווג מיוחד ועסק בחקירות בטחוניות גם בשיתוף עם זרועות הביטחון.