בחרו עמוד

סמי איליה משרד עו"ד

Samy Ilia, Law Office
ייצוג עובדי שירות הביטחון הכללי

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

ייצוג בכל הארץ ובכל הערכאות עובדי מדינה, כל המשרתים בצה"ל, שוטרים,סוהרים, עובדי זרועות הביטחון (שב"כ,מוסד, וכו') – בעבירות הנובעות ממילוי תפקיד, דין משמעתי ומשפט פלילי – עו"ד סמי איליה בעל סיווג בטחוני ששירת בקהיליית הביטחון ובעל נסיון וידע בעבודת הגופים הביטחוניים השונים ושירות המדינה. בעל סיווג ביטחוני מאת זרועות הביטחון. מייעץ מייצג ומלווה ליווי אישי בכל סוגי ההליכים: מינהליים – בהם הסתבכו עובדים בגופים אלו תוך מילוי תפקידם ועקב תפקידם וכמובן , הפסקת העסקה, החל משימוע ועד ייצוג בהליכים משמעתיים ופליליים.
ייצוג שוטרים (מח"ש, הליך פלילי,משמעת)
ייצוג עובדי מדינה
ייצוג סוהרים
ייצוג עובדי שירות הביטחון הכללי
ייצוג עובדי מוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים
תביעות נגד משרד הביטחון – זכויות חולים ונכי צה"ל

הליכים שונים כתוצאה ממילוי ותפקיד ועקב מילוי התפקיד – לכאורה, המשרתים בגופים הביטחוניים של מדינת ישראל כמו גם בשירות הציבורי עובדי המדינה , נהנים מהגנת המדינה, בעבודתם.
ואולם, נסיון השנים האחרונות מלמד כי אין הם חסינים במקרים קיצוניים בהם יכולים להיפתח נגדם אישית הליכים בארץ או בחו"ל.
כך לדוגמא המדינה עצמה יכולה ליזום הליכים של פיטורין או הליך משמעתי ו/או פלילי כלפי עובד בגופים אלה בשל מעשה עקב ותוך מילוי תפקיד. בנוסף, גופים שונים התומכים בזכויות של קבוצה מסויימת על רקע חברתי ו/או פוליטי (כדוגמאת אירגון עדאללה לזכויות משפטיות של ערבי ישראל, אירגון "בצלם" ועוד ) יש ובוחרים לתקוף החלטות, מדיניות ו/או פעולות של גוף ביטחוני באמצעות מיקוד בממלא התפקיד.

קושי של יחידים ואירגונים להתמודד מול גופי הביטחון לרבות צה"ל בכלים ציבוריים ומשפטיים לשינוי החלטות ומדיניות, מביא ליוזמות לנסות ולהביא לתוצאה של שינוי מדיניות באמצעות הרתעת הפרט העובד באותו גוף ביטחוני.
כך נולדים טיעונים שונים המגובים במסע ציבורי או באיום בהליכים משפטיים אישיים כשהרקע הוא שיקולים פוליטיים או אחרים, כאמור תוך התמקדות בעובד המוציא לפועל מדיניות או מבצע התפקיד – כשמייחסים לו אחריות אישית לתוצאה, כשזה הופך למטרה לטיעונים אלה והכל בכדי ליצור הרתעה אישית כחלופה לאי יכולת אותם אירגונים להביא לשינוי המדיניות של אותו גוף ביטחוני.

הדוגמאות בהן מועמד לדין איש בכיר בשירות הביטחון ששימש כחוקר של מוסטפא דירני למשל, או פרשת "מיסטר X " שנודעה בציבור לאחרונה בה נשללו זכויות מעובד גוף בטחוני בעבר כאסיר שפוט ע"י המדינה או מנגד נסיון לצייר חיילים ושאר אנשי זרועות הביטחון בדמות "פושעי מלחמה" מצד אירגונים כאמור מעלה בשל פעילות ביטחונית תוך פירסום תמונותיהם והגשת תביעות ובקשות לצווי מעצר בינלאומיים – ומנגד נסיון מתמיד גם של קבוצות דומות קיצוניות בעיקר במגזר היהודי להרתיע משרתים בגופי הביטחון מלבצע תפקידם – אלו רק דוגמאות כלליות ביותר של סוגיות משפטיות בהן התמודדו ומתמודדים המשרתים בגופים בטחוניים. בשנים האחרונות.
אותו כנ"ל ובשינויים המתחייבים בכל הקשור לבעלי התפקידים בשירות המדינה, המשטרה, שב"ס.

הדין המשמעתי : כל עובד מדינה וגוף בטחוני כפוף לכללי משמעת וסנקציות משפטיות במסגרת השירות. הדין המשמעתי חל גם במקרים של מעשה או מחדל במסגרת תפקיד והן באשר לאי קיום פקודות/הוראות/נוהלים וכיו"ב. חוק שירות המדינה (משמעת) מאפשר לנקוט צעדים מינהליים ולהעמיד לדין עד כדי פיטורין כל עובד מדינה – לרבות שירות הביטחון, המוסד לתפקידים מיוחדים. לצה"ל המשטרה ושב"ס מערכות דין משמעתי נפרדות שאינן על פי חוק שירות המדינה אך דומות במטרתן ובכלל זה נכללות הסנקציות שהוזכרו. יש ומערכת כללי המשמעת אף מחמירה בגופים אלה האחרונים מזו של עובדי המדינה.

בשים לב לאלה, מי שננקטים נגדו הליכי משמעת על פי חוק שירות המדינה , או על פי חוק השיפוט הצבאי או חוק המשטרה או חוק שירות בתי הסוהר, ככלל, אינו זכאי בכל תנאי ובאופן אוטומטי ליעוץ והגנה משפטית מהמדינה. החל מצעדים מינהליים לרבות השהייה מעבודה, פיטורין וכלה בהעמדה לדין משמעתי. בהליך בשל הרשעה בדין משמעתי : ככלל על הליכים אלה לעובד יש זכות ערעור אחת בדין המשמעתי לבית הדין לערעורים ואז בסוגייה משפטית ניתן להגיש עתירה לבית המשפט העליון בהתאם להוראות הדין. בכל ההליכים המינהליים, האחרים לעובד זכות להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי ועתירה לבית המשפט העליון בהתאם להוראות הדין.

כל אחד מהעובדים כמפורט מעלה (בגופי המדינה והביטחון) חשופים בנוסף בכל הליך פלילי להוספת סעיף אישום של הפרת אמונים לעבירות המיוחסות בכתב האישום. בכל אחד מסוגי ההליכים שצויינו וכמובן גם כשעובד מועמד לדין פלילי ככל נאשם, קיימת חשיבות עליונה ליעוץ משפטי ושכירת שירותיו של עורך דין כזה שיש לו ידע בעבודתם של גופים אלו וגישה גם לחומר מסווג – ומודע לנגזרת של הלליך הפלילי- במטרה להעניק הגנה מיטבית .

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

כתב אישום ברוב המקרים מסיים את הליך החקירה, ומשמעותו כשהוא מוגש לבית המשפט הינה כי התביעה סבורה שיש ראיות להעמדה לדין. כתב האישום מוגש לבית המשפט הקובע מועד לנאשם למתן מענה לכתב האישום . הליך זה נקראה "הקראה" ובמסגרתו מקריא בית המשפט את כתב האישום לנאשם ומקבל תשובתו . כאמור, ההליך המשפטי מתחיל על פי דין רק לאחר הקראת כתב האישום בפני הנאשם ובכך זהו תחילת המשפט באופן פורמלי.

כתב האישום הוא כתב טענות שמוגש ע''י המאשימה (התביעה – הפרקליטות או המשטרה לרוב) שהיא המדינה. כתב אישום יכול במקרים מסויימים להגיש גם אזרח פרטי באמצעות קובלנה פלילית פרטית. לרוב כאשר המדינה לא מצאה לנכון להגיש כתב אישום ולדעתו של הפרט שנפגע מכך עומדת לו הזכות לעשות כן ורק בעבירות מסויימות.

מה יכלול כתב האישום:

סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 מפרט מה יכיל כתב האישום.

כתב אישום יכיל –

(1)   שם בית המשפט שאליו הוא מוגש.

(2)   ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו.

(3)   שם הנאשם ומענו.

(4)   תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם.

(5)   ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם.

(6)   שמות עדי התביעה.

מי מוסמך להגיש כתב אישום?

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982 מפרט מי הגורמים המוסמכים לשמש כתובעים מטעם המדינה ולהגיש כתב אישום:

היועץ המשפטי לממשלה

נציגיו של היועמ"ש:

פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע.

מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות תובע, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסויימים או למשפט מסויים;

שוטר שנתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים ונתמנה להיות תובע בידי המפקח הכללי של המשטרה.

לאחר בחינת חומר החקירה ושיקולים נוספים המפורטים בהנחיות היועמ''ש ובהנחיות פרקליט המדינה, קיימים שני תנאים מצטברים להגשת כתב אישום פלילי :

האחד - אם הגורם המוסמך סבור כי  הראיות בתיק החקירה מספיקות להוכחת אשמת הנאשם

השני - נסיבות העניין מצדיקות העמדה לדין (יש עניין לציבור).

התובע יעמיד את החשוד לדין, ויגיש כתב אישום לבית המשפט המוסמך לדון בכתב האישום על פי דין על פי הענישה ויסודות העבירה. (עבירות עוון, פשע).

עם הגשת אישום, עו"ד סמי איליה מייצג בכל ההליכים הפליליים בכל העבירות, בכל הערכאות ובכל הארץ

 

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

עבירות ביטחוניות הן עבירות פליליות חמורות העלולות לפגוע בביטחון המדינה, בסודותיה, מאופיינות לא אחת בפעולות טרור כנגד המדינה  ופגיעה ביחסי החוץ שלה. מדינת ישראל על מנת להגן על עצמה בשל האיום התמידי כנגדה חוקקה בספר החוקים בקודקס הפלילי את העבירות הביטחוניות והעונש לצידן  חמור ואף בחלקן העונש הצפוי מאסר עולם ואף במקרים חריגים צפוי לעובר אותן עונש מוות בנסיבות ובמקרים כפי שמפרט החוק.

הפרק הדן בעבירות ביטחון בחוק העונשין מחולק לכמה קטגוריות:
1. בגידה: פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה, גרימה למלחמה, סיוע לאיוב בזמן מלחמה (העבירה שבגינה חשוד הח"כ לשעבר עזמי בשארה), שירות בכוחות האויב.
2. פגיעה בכוחות המזויינים: כוחות מזוינים הם צה"ל, משטרת ישראל וכל כח אחר שפועל נגד האויב בשיתוף עם צה"ל. מרידה בכוחות המזוינים, הסתה להשתמטות, הסתה לאי ציות.
3. ריגול: מסירת ידיעה לאויב, מסירה ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, מגע עם סוכן חוץ, כניסה למקום צבאי.
4. פגיעה ביחסי החוץ: פגיעה ביחסי החוץ – קשירת קשר לעשות מעשה נגד מדינה ידידותית, גיוס לכוחות חוץ.
בכל העבירות שציינתי לעיל העונש הקבוע בצידן הינו מאסר לשנים רבות.
עו"ד סמי איליה בעל סיווג מיוחד ועסק בחקירות בטחוניות גם בשיתוף עם זרועות הביטחון.