בחרו עמוד

סמי איליה משרד עו"ד

Samy Ilia, Law Office

קובלנה פלילית פרטית

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

קובלנה פלילית – אזרח פרטי יכול להאשים את חברו ולהביאו לדין פלילי, שכן חוק סדר הדין הפלילי ביחס לכמה עשרות סוגי עבירות שהן בעיקר בתחום היחסים שבין אדם לחברו. האשמת אדם בפלילים והבאתו לדין היא, כרגיל, פררוגטיבה של השלטון. סימוכין לכך ניתן למצוא בחוק סדר הדין הפלילי אשר קובע כי: "המאשים במשפט פלילי הוא המדינה והיא תיוצג ע"י תובע, שינהל את התביעה".

עם זאת, אזרח פרטי יכול להאשים את חברו ולהביאו לדין פלילי, שכן חוק סדר הדין הפלילי ביחס לכמה עשרות סוגי עבירות שהן בעיקר בתחום היחסים שבין אדם לחברו. כאשר המדינה מגישה אישום פלילי כנגד אדם, המסמך המוגש לבית המשפט קרוי כתב אישום. כאשר אדם פרטי פותח בהליך פלילי כנגד חברו, המסמך המוגש לבית המשפט קרוי קובלנה. אציג סקירה של מספר עבירות וחוקים על פיהם יכול אדם פרטי להגיש קובלנה כנגד אדם אחר.

עבירות עפ"י חוק העונשין: איומים, השחתת פני מקרקעין, כניסה בכוח למקרקעין, מהומה ועלבון במקום ציבורי, פציעה, שימוש ברעל מסוכן, תקיפה סתם, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, הסגת גבול, היזק בזדון, כניסה לשטח חקלאי, גילוי סוד מקצועי.

עבירות עפ"י החוקים הבאים: החוק להגנת הפרטיות, חוק לשמירת נקיון, חוק הגנת הצרכן, פקודת סימני מסחר, פקודת זכויות היוצרים, חוק למניעת מפגעים, חוק צער בעלי חיים, חוק התכנון והבניה, חוק החומרים המסוכנים. מגיש הקובלנה נקרא הקובל ומי שכנגדו הוגשה הקובלנה נקרא הנאשם.

הגם שהתביעה אמורה להתנהל ע"י הקובל, מורה החוק כי ע"י בית המשפט להעביר העתק מן הקובלנה לפרקליטות המחוז ופרקליט המחוז רשאי , בתוך 15 יום ממועד שקיבל את העתק הקובלנה, להודיע שפרקליטות המדינה תנהל את הקובלנה במקום הקובל. אם בית המשפט נוכח שהקובל לא מסוגל לנהל את הדיון בעצמו או שהוא מנהל אותו באופן טורדני, הוא רשאי להפסיק את הדיון בקובלנה עד שימנה לו הקובל עורך דין.

אם לא מינה הקובל עורך דין, רשאי בית המשפט לראותו כאילו לא התייצב לדיון.

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

כתב אישום ברוב המקרים מסיים את הליך החקירה, ומשמעותו כשהוא מוגש לבית המשפט הינה כי התביעה סבורה שיש ראיות להעמדה לדין. כתב האישום מוגש לבית המשפט הקובע מועד לנאשם למתן מענה לכתב האישום . הליך זה נקראה "הקראה" ובמסגרתו מקריא בית המשפט את כתב האישום לנאשם ומקבל תשובתו . כאמור, ההליך המשפטי מתחיל על פי דין רק לאחר הקראת כתב האישום בפני הנאשם ובכך זהו תחילת המשפט באופן פורמלי.

כתב האישום הוא כתב טענות שמוגש ע''י המאשימה (התביעה – הפרקליטות או המשטרה לרוב) שהיא המדינה. כתב אישום יכול במקרים מסויימים להגיש גם אזרח פרטי באמצעות קובלנה פלילית פרטית. לרוב כאשר המדינה לא מצאה לנכון להגיש כתב אישום ולדעתו של הפרט שנפגע מכך עומדת לו הזכות לעשות כן ורק בעבירות מסויימות.

מה יכלול כתב האישום:

סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 מפרט מה יכיל כתב האישום.

כתב אישום יכיל –

(1)   שם בית המשפט שאליו הוא מוגש.

(2)   ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו.

(3)   שם הנאשם ומענו.

(4)   תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם.

(5)   ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם.

(6)   שמות עדי התביעה.

מי מוסמך להגיש כתב אישום?

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982 מפרט מי הגורמים המוסמכים לשמש כתובעים מטעם המדינה ולהגיש כתב אישום:

היועץ המשפטי לממשלה

נציגיו של היועמ"ש:

פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע.

מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות תובע, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסויימים או למשפט מסויים;

שוטר שנתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים ונתמנה להיות תובע בידי המפקח הכללי של המשטרה.

לאחר בחינת חומר החקירה ושיקולים נוספים המפורטים בהנחיות היועמ''ש ובהנחיות פרקליט המדינה, קיימים שני תנאים מצטברים להגשת כתב אישום פלילי :

האחד - אם הגורם המוסמך סבור כי  הראיות בתיק החקירה מספיקות להוכחת אשמת הנאשם

השני - נסיבות העניין מצדיקות העמדה לדין (יש עניין לציבור).

התובע יעמיד את החשוד לדין, ויגיש כתב אישום לבית המשפט המוסמך לדון בכתב האישום על פי דין על פי הענישה ויסודות העבירה. (עבירות עוון, פשע).

עם הגשת אישום, עו"ד סמי איליה מייצג בכל ההליכים הפליליים בכל העבירות, בכל הערכאות ובכל הארץ

 

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

עבירות ביטחוניות הן עבירות פליליות חמורות העלולות לפגוע בביטחון המדינה, בסודותיה, מאופיינות לא אחת בפעולות טרור כנגד המדינה  ופגיעה ביחסי החוץ שלה. מדינת ישראל על מנת להגן על עצמה בשל האיום התמידי כנגדה חוקקה בספר החוקים בקודקס הפלילי את העבירות הביטחוניות והעונש לצידן  חמור ואף בחלקן העונש הצפוי מאסר עולם ואף במקרים חריגים צפוי לעובר אותן עונש מוות בנסיבות ובמקרים כפי שמפרט החוק.

הפרק הדן בעבירות ביטחון בחוק העונשין מחולק לכמה קטגוריות:
1. בגידה: פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה, גרימה למלחמה, סיוע לאיוב בזמן מלחמה (העבירה שבגינה חשוד הח"כ לשעבר עזמי בשארה), שירות בכוחות האויב.
2. פגיעה בכוחות המזויינים: כוחות מזוינים הם צה"ל, משטרת ישראל וכל כח אחר שפועל נגד האויב בשיתוף עם צה"ל. מרידה בכוחות המזוינים, הסתה להשתמטות, הסתה לאי ציות.
3. ריגול: מסירת ידיעה לאויב, מסירה ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, מגע עם סוכן חוץ, כניסה למקום צבאי.
4. פגיעה ביחסי החוץ: פגיעה ביחסי החוץ – קשירת קשר לעשות מעשה נגד מדינה ידידותית, גיוס לכוחות חוץ.
בכל העבירות שציינתי לעיל העונש הקבוע בצידן הינו מאסר לשנים רבות.
עו"ד סמי איליה בעל סיווג מיוחד ועסק בחקירות בטחוניות גם בשיתוף עם זרועות הביטחון.