סמי איליה משרד עו"ד

כתב אישום ברוב המקרים מסיים את הליך החקירה, ומשמעותו כשהוא מוגש לבית המשפט הינה כי התביעה סבורה שיש ראיות להעמדה לדין. כתב האישום מוגש לבית המשפט הקובע מועד לנאשם למתן מענה לכתב האישום . הליך זה נקראה "הקראה" ובמסגרתו מקריא בית המשפט את כתב האישום לנאשם ומקבל תשובתו . כאמור, ההליך המשפטי מתחיל על פי דין רק לאחר הקראת כתב האישום בפני הנאשם ובכך זהו תחילת המשפט באופן פורמלי.

כתב האישום הוא כתב טענות שמוגש ע''י המאשימה (התביעה – הפרקליטות או המשטרה לרוב) שהיא המדינה. כתב אישום יכול במקרים מסויימים להגיש גם אזרח פרטי באמצעות קובלנה פלילית פרטית. לרוב כאשר המדינה לא מצאה לנכון להגיש כתב אישום ולדעתו של הפרט שנפגע מכך עומדת לו הזכות לעשות כן ורק בעבירות מסויימות.

מה יכלול כתב האישום:

סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 מפרט מה יכיל כתב האישום.

כתב אישום יכיל –

(1)   שם בית המשפט שאליו הוא מוגש.

(2)   ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו.

(3)   שם הנאשם ומענו.

(4)   תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם.

(5)   ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם.

(6)   שמות עדי התביעה.

מי מוסמך להגיש כתב אישום?

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982 מפרט מי הגורמים המוסמכים לשמש כתובעים מטעם המדינה ולהגיש כתב אישום:

היועץ המשפטי לממשלה

נציגיו של היועמ"ש:

פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע.

מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות תובע, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסויימים או למשפט מסויים;

שוטר שנתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים ונתמנה להיות תובע בידי המפקח הכללי של המשטרה.

לאחר בחינת חומר החקירה ושיקולים נוספים המפורטים בהנחיות היועמ''ש ובהנחיות פרקליט המדינה, קיימים שני תנאים מצטברים להגשת כתב אישום פלילי :

האחד - אם הגורם המוסמך סבור כי  הראיות בתיק החקירה מספיקות להוכחת אשמת הנאשם

השני - נסיבות העניין מצדיקות העמדה לדין (יש עניין לציבור).

התובע יעמיד את החשוד לדין, ויגיש כתב אישום לבית המשפט המוסמך לדון בכתב האישום על פי דין על פי הענישה ויסודות העבירה. (עבירות עוון, פשע).

עם הגשת אישום, עו"ד סמי איליה מייצג בכל ההליכים הפליליים בכל העבירות, בכל הערכאות ובכל הארץ

עבירות ביטחוניות הן עבירות פליליות חמורות העלולות לפגוע בביטחון המדינה, בסודותיה, מאופיינות לא אחת בפעולות טרור כנגד המדינה  ופגיעה ביחסי החוץ שלה. מדינת ישראל על מנת להגן על עצמה בשל האיום התמידי כנגדה חוקקה בספר החוקים בקודקס הפלילי את העבירות הביטחוניות והעונש לצידן  חמור ואף בחלקן העונש הצפוי מאסר עולם ואף במקרים חריגים צפוי לעובר אותן עונש מוות בנסיבות ובמקרים כפי שמפרט החוק.

הפרק הדן בעבירות ביטחון בחוק העונשין מחולק לכמה קטגוריות:
1. בגידה: פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה, גרימה למלחמה, סיוע לאיוב בזמן מלחמה (העבירה שבגינה חשוד הח"כ לשעבר עזמי בשארה), שירות בכוחות האויב.
2. פגיעה בכוחות המזויינים: כוחות מזוינים הם צה"ל, משטרת ישראל וכל כח אחר שפועל נגד האויב בשיתוף עם צה"ל. מרידה בכוחות המזוינים, הסתה להשתמטות, הסתה לאי ציות.
3. ריגול: מסירת ידיעה לאויב, מסירה ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, מגע עם סוכן חוץ, כניסה למקום צבאי.
4. פגיעה ביחסי החוץ: פגיעה ביחסי החוץ – קשירת קשר לעשות מעשה נגד מדינה ידידותית, גיוס לכוחות חוץ.
בכל העבירות שציינתי לעיל העונש הקבוע בצידן הינו מאסר לשנים רבות.
עו"ד סמי איליה בעל סיווג מיוחד ועסק בחקירות בטחוניות גם בשיתוף עם זרועות הביטחון.