בחרו עמוד

סמי איליה משרד עו"ד

Samy Ilia, Law Office

פסיקה

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

עו"ד סמי איליה נגד משטרת ישראל

אנשי ביטחון כגון חיילים, אנשי מילואים, שוטרים ואנשי שב"ס יכולים להגיש תביעות לקבלת אחוזי נכות…

בג"ץ 6634/05

כבוד השופטת ד' ברלינר
כבוד השופט ד' חשין

העותרים:
1. סמי איליה, עו"ד

2. מרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית
על זכויות אדם

נ ג ד

המשיבה:
משטרת ישראל

עתירה למתן צו על-תנאי וצו-ביניים

תאריך הישיבה:
כ"א באדר התשס"ז
(11.03.07)

בשם העותרים:
עו"ד א' פיש

בשם המשיבה:
עו"ד א' דגן

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

העותר – קצין המשרת בשורות המשיבה – מפעיל אתר אינטרנט בשם "הקשב" החל משנת 2003, אשר כולל מידע אודות זכויות חיילים בצבא, ואשר תכליתו – כך הוא טוען – לשמור על שלומם באמצעות הקפדה על קיום הוראות הדין והפקודות. עקב פנייתם של גורמים בצה"ל, זומן העותר לראיון אצל מפקד מרחב חוף במשטרה ביום 1.7.04, אשר הורה לו לחדול לאלתר מהפעלת האתר מן הטעם שהעותר עסק ב"עבודה נוספת" בניגוד לפקודות המשטרה. בעקבות הוראת מפקדו, הוגשה עתירה לבג"צ (6963/04), אשר נדחתה על ידי בית המשפט עקב הליך מחודש שנתקיים אצל המשיבה, נוכח שינוי בהגדרתו של המונח "עבודה נוספת" בפקודה. אולם בקשת העותר לראות בהפעלת האתר כעבודה נוספת חוקית – לאור השינוי בדין – נדחתה ביום 8.5.05. דחייה זו הובילה להגשת העתירה שלפנינו.

לטענת העותר, לא שקלה המשיבה כראוי את השיקול המהותי בדבר חשיבות חופש הביטוי, אשר רשת האינטרנט הינה אחד מן האמצעים המודרניים הבולטים ביותר למימושו. כן טען העותר, כי לא קיים כל ניגוד עניינים – שהעדרו הינו תנאי לחוקיות העיסוק בתיקון לפקודה – בין העסקתו במשטרה לבין הפעלתו את האתר. המדובר בקידום אינטרס ציבורי משותף, כך נטען. על פי ההלכה, לעניין זה אין רלוונטיות להיותו עובד ציבור, כל עוד לא מתבטא העובד באופן ישיר כנגד תפקידו ועבודתו בשירות המדינה. כן נטען לשיקולים זרים אשר נשקלו בהליך קבלת ההחלטה בעניינו של העותר.

בהחלטתנו מחודש חשון התשס"ז (אוקטובר 2006), ניתנה לצדדים ארכה כדי לנסות לגבש פתרון שיאפשר לעותר להמשיך להפעיל את האתר שבמחלוקת. בהודעה שהגישו הצדדים לבית המשפט ביום 3.1.07 פורטו הנקודות ביחס אליהן גובשה הסכמה:

א) בהפעלת האתר העותר לא יחרוג מהוראות כל דין.
ב) העותר יימנע מעיסוק בסוגיות שיעמידו אותו במצב של ניגוד עניינים.
ג) העותר לא יעסוק בנושאים פוליטיים.
ד) העותר יבצע את הפעילות הכרוכה בהפעלת האתר בזמנו הפנוי בלבד.

המשיבה ביקשה להוסיף סייגים נוספים לנקודות המוסכמות, ואלה הם:
א) העותר לא יעסוק במתן יעוץ מכל סוג שהוא ולא יעסוק בייצוג חיילים בפני גורמי צה"ל או בפני כל גורם אחר.
ב) העותר לא יפרסם דברי ביקורת על צה"ל ו/או על רשויות המדינה.
ג) העותר יימנע מהתבטאויות שאינן הולמות את תפקידו ומעמדו כקצין במשטרת ישראל.
ד) האתר יכלול הודעת אזהרה בדבר העדר אחריות בנוסח שתיקבע המשיבה.

מפי בא-כוחו של העותר למדנו כי שולחו מוכן להשלים עם מרביתם של הסייגים אותם ביקשה המשיבה להוסיף. עם זאת, הוא סבור כי נכון יהיה לשנות את סייג (ב) כך שייאמר בו ש"המבחן לחופש הביטוי של העותר באתר "הקשב" הינו על פי חוקי היסוד ופסיקת בית המשפט העליון החל על שוטרים במדינת ישראל".

לא ראינו מקום לאמץ את השינוי המוצע. הסייגים הנדרשים על ידי המשיבה מתחייבים מתוקף תפקידו של העותר ומעמדו במשטרת ישראל. לעניין זה קבעה פסיקה: "מקובל כי המרכיב הנורמטיבי של חופש הביטוי אינו גורם בלעדי בכגון דא, מאחר שהאינטרס של שירות הציבור מחייב גם הטלתם של סייגים מסוימים על חופש ההתבטאות ועל דרכי ההתבטאות של מי שמשרת את הציבור כולו" (דברי הנשיא מ' שמגר בעש"מ 5/86 גדעון ספירו נ' נציב שירות המדינה, פ"ד מ(4), 227, 236). שוכנענו כי הסייגים המוצעים על ידי המשיבה מצויים במתחם הסבירות, ועל כן לא ראינו מקום לשנות מהם. באשר לסייג (ד), תגיש המשיבה לבית המשפט, בתוך 7 ימים, את הנוסח המוצע, ואם לא נמצא כי יש מקום לערוך בו שינויים, הוא יהווה חלק בלתי נפרד מפסק דיננו.

בכך אנו סבורים כי העתירה מיצתה את עצמה והעותר בא על סיפוקו, ומכאן החלטתנו לדחות את העתירה.

אין צו להוצאות.

היום, כ"א באדר התשס"ז (11.3.2007).

לתפוס פלאפון מנחקר מעוכב – רק בהסכמה – (החלטה תקדימית)

בית המשפט המחוזי בחיפה בהחלטה בערר שהגשתי אתמול ביום 30.3.15 (ע"ח 63001-03-15) קבע כי החיפוש לא חוקי.

הפרטים:
קביעת בית המשפט המחוזי (כב' השופטת נתנאל) היא עקרונית בשני מישורים.
1. לא ניתן לתפוס דבר אלא בהסכמתו המלאה של אדם שאינו עצור – גם בתחנת משטרה.
2. המשטרה אינה יכולה לתפוס חפץ אלא על פי ביצוע הליך של חיפוש.

העובדות:
בביתו של נער בן 17 בחיפה בוצע חיפוש על פי צו שופט בחשד לעבירת סמים. בחיפוש לא נתפש דבר ונחתם דוח החיפוש. השוטרים ביקשו מהנער להתלוות אליהם לחקירה במשטרה ונדרש לקחת עמו רק תעודת זהות.
כמו כולנו, מכשיר הסלולר בא איתנו לכל מקום וגם במקרה הזה. הנער המתין בחדר ההמתנה בתחנת חיפה לחקירתו תוך שהוא משחק במכשיר הסמארטפון.
עם כניסתו לחדר החקירה נאמר לו ע"י החוקר להפסיק לשחק ולהניח את מכשיר הסלולר על השולחן. משהסתיימה חקירתו, נטל החוקר את מכשיר הסלולר, הצמיד לו תג מוצג והודיע לנער שהוא תופס את מכשיר הפלאפון . הנער ואך אימו שחיכתה בחוץ הודיעו כי הם מתנגדים לתפיסת מכשיר הסלולר ללא רשות. החוקר מצידו הודיע להם כי מותר לו ובכוונתו להעביר המכשיר למעבדה להעתקת כל החומר שבו.
הנער ואימו הגיעו מתחנת המשטרה נסערים למשרדי ואולם השוטרים סירבו אף לפנייתי.
ביום 30.3.15 הוגשה בקשה לבית משפט השלום בחיפה בטענה כי על אדם מעוכב לחקירה להסכים לחיפוש מרצונו הסכמה מלאה מחד ומנגד טענתי כי ההוראה של החוקר לפיה יניח הנער את מכשיר הסלולר מידיו על השולחן מהווה דרישה במסגרת הליך חיפוש (אם מדובר בשוטר המבצע חיפוש או הדורש להניח על השולחן מה שאדם מחזיק על גופו) ולפיכך משלא התקבלה הסכמה, הרי החיפוש אינו חוקי ולא ניתן לתפוס דבר.
בית משפט השלום סבר שטענתי כי מדובר בחיפוש הדורש הסכמה היא מוטעית ודי בחשד כדי לתפוס חפץ מאדם שנחקר ודחה את הבקשה.
זאת אף זאת סבר שיש חשד לכאורה לביצוע עבירה ע"י הנער ולפיכך הורה לאפשר למשטרה כניסה אל תוכני הטלפון והעתקה.
מייד הוגש ערר לבית המשפט המחוזי ולאחר שמיעת טיעוני המשפטיים, קבע בית המשפט המחוזי:
"סבורה אני שלא היתה למשטרה סמכות לתפוס את הטלפון מידיו של העורר שכן תפיסה כזו נכללת..בגדר חיפוש על גופו של העורר . מאחר שהעורר מעוכב וסמכות חיפוש ללא הסכמה יוחדה רק לגבי חשודים שנעצרו , לא היתה למשטרה סמכות לתפוש את הטלפון ללא הסכמת העורר.
לפיכך, אני קובעת שתפיסת הטלפון לא היתה חוקית …"
הטלפון כמובן הוחזר מיידית תוך השמעת ביקורת נוקבת על המשטרה.

טיפול בתיק שענינו פעילות עסק בשבת

בתאריך 29.1.15 החליט בית משפט השלום בקריות לאחר דיונים רבים בתיק בענין רשת סופרמרקטים "אלפא מגפוד" לדחות בקשת עריית קרית מצקין לצו סגירה של סופרמרקט בק.

מצקין בימי שבת. בית המשפט קיבל טענת עו"ד סמי איליה שיצג את "אלפא מגפוד" כי כל עוד "פיצוציות" ועסקים אחרים פתוחים בשבת וכל עוד לא תוקן חוק העזר העירוני , לא ניתן לאבחן בין בתי העסק ולהורות על סגירת עסקים מסוג מסויים בלבד.

בית המשפט קיבל את טענת עו"ד איליה כי על העירייה היה לנהוג שוייון או לפחות להתנהל כמו שנהגה עריית תל אביב בסוגייה זו, אחרת יש לקבוע כי העירייה נהגה אכיפה בררנית אסורה ואין להענות לבקשתה להוצאת צו סגירה.

לפיכך דחה בית המשפט את דרישת עיריית קרית מצקין לצו סגירה כנגד רשת "אלפא מגפוד".
(ראה ע"א 45379-04-14 בימ"ש קריות)

תקדים: ימ"ר צפון עצרו בגין הצתה, אבל את החשוד הלא נכון והבאתי לשחרורו מיידית!

החשד שנטען הוא הצתת ציוד חקלאי ומעצרו הלקוח שלי לאחר חקירה סמוייה. אך עוד לא חלפו 24 שעות מהרגע שנעצר הצלחתי גם בטיעונים משפטיים וגם בהכירי את עבודת הצח"מ, להראות מה נדרש להקים חשד סביר למעצר ושאין בכל החומר שנאסף הנדרש לחשד סביר ובסיס המעצר הוא בסכסוך אישי על רקע אדמות חקלאיות.עצרו חשוד פוטנציאלי שמציק לגוף המתלונן בהליכים משפטיים.. ולא את המצית…(תיק עמ"י 35028-04-18 מחוזי נצרת)
ביום 17.4.18 פנו אלי באופן בהול בני משפחה מודאגים של חקלאי תושב הצפון אשר על אף היותו ללא עבר פלילי וגילו , נעצר ע"י צוות חקירה מיוחד (צח"מ) של ימ"ר צפון בחשד חמור של הצתת ציוד חקלאי של אחד הקיבוצים בצפון.
למחרת ביום 18.4.18 ערב חג העצמאות הובא הלקוח שלי להארכת מעצר בבית משפט השום בנצרת ובית המשפט התבקש להאריך מעצרו ב…10 ימים. התברר לי כי נעצר לאחר חקירה סמוייה, בדיון סירבו לפרט אפילו את שעת העבירה ופרטי ההצתה גם הם חסויים.
טענתי ארוכות לרבות על כך שאין כל חשד סיר וכי קדם לתלונה נגדו סכסוך במישור המשפטי של שנים עם אותו גורם שטען כי ציוד חקלאי בבעלותו הוצת . טענתי שאין שום ראייה שתגבש אפילו חשד סביר. הוא רק חשוד פוטנציאלי ובגלל המלחמה שמנהל הלקוח נגד אותו גוף במסלול משפטי, החליטו להחשידו בהצתה.
בית המשפט החליט להעתר ליומיים מעצר בלבד ולא ל10 כפי שביקשו נציגי המשטרה.
ערערתי מיידית לבית המשפט המחוזי ושם טענתי טענות בהכירי את שלבי העבודה בצח"מ ונציג המשטרה התקשה להשיב בעיקר על מה מבסס את החשד הסביר וגם בית המשפט ביקש ממנו לראות בתיק החקירה בחומר הסודי אם יש סתירה בראיות לטענות שלי …..ולא מצא.
בדיון עד סמוך לשעה 17:00, באופן חריג, בעבירה כה חמורה כהצתה, הוחלט לשחרר מיידית את הלקוח שלי תוך קביעה כי אין חשד סביר ללא שום תנאים (למעט הבטחת התייצבות לחקירה אם בעתיד תהיה עילה להמשך חקירתו). הלקוח שלכם (ואני) עוד הספקנו לחגוג ערב עצמאות….
שחרור ללא תנאים בעבירת הצתה ולאחר חקירה סמוייה ועדויות רבות שנטען כי נאספו וכן סרטונים שהוצגו לבית המשפט , ביום המעצר הראשוני והקביעה כי לא היה חשד סביר למעצר – הוא תקדימי ויכול לבסס גם תביעה אזרחית.

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

כתב אישום ברוב המקרים מסיים את הליך החקירה, ומשמעותו כשהוא מוגש לבית המשפט הינה כי התביעה סבורה שיש ראיות להעמדה לדין. כתב האישום מוגש לבית המשפט הקובע מועד לנאשם למתן מענה לכתב האישום . הליך זה נקראה "הקראה" ובמסגרתו מקריא בית המשפט את כתב האישום לנאשם ומקבל תשובתו . כאמור, ההליך המשפטי מתחיל על פי דין רק לאחר הקראת כתב האישום בפני הנאשם ובכך זהו תחילת המשפט באופן פורמלי.

כתב האישום הוא כתב טענות שמוגש ע''י המאשימה (התביעה – הפרקליטות או המשטרה לרוב) שהיא המדינה. כתב אישום יכול במקרים מסויימים להגיש גם אזרח פרטי באמצעות קובלנה פלילית פרטית. לרוב כאשר המדינה לא מצאה לנכון להגיש כתב אישום ולדעתו של הפרט שנפגע מכך עומדת לו הזכות לעשות כן ורק בעבירות מסויימות.

מה יכלול כתב האישום:

סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 מפרט מה יכיל כתב האישום.

כתב אישום יכיל –

(1)   שם בית המשפט שאליו הוא מוגש.

(2)   ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו.

(3)   שם הנאשם ומענו.

(4)   תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם.

(5)   ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם.

(6)   שמות עדי התביעה.

מי מוסמך להגיש כתב אישום?

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982 מפרט מי הגורמים המוסמכים לשמש כתובעים מטעם המדינה ולהגיש כתב אישום:

היועץ המשפטי לממשלה

נציגיו של היועמ"ש:

פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע.

מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות תובע, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסויימים או למשפט מסויים;

שוטר שנתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים ונתמנה להיות תובע בידי המפקח הכללי של המשטרה.

לאחר בחינת חומר החקירה ושיקולים נוספים המפורטים בהנחיות היועמ''ש ובהנחיות פרקליט המדינה, קיימים שני תנאים מצטברים להגשת כתב אישום פלילי :

האחד - אם הגורם המוסמך סבור כי  הראיות בתיק החקירה מספיקות להוכחת אשמת הנאשם

השני - נסיבות העניין מצדיקות העמדה לדין (יש עניין לציבור).

התובע יעמיד את החשוד לדין, ויגיש כתב אישום לבית המשפט המוסמך לדון בכתב האישום על פי דין על פי הענישה ויסודות העבירה. (עבירות עוון, פשע).

עם הגשת אישום, עו"ד סמי איליה מייצג בכל ההליכים הפליליים בכל העבירות, בכל הערכאות ובכל הארץ

 

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

עבירות ביטחוניות הן עבירות פליליות חמורות העלולות לפגוע בביטחון המדינה, בסודותיה, מאופיינות לא אחת בפעולות טרור כנגד המדינה  ופגיעה ביחסי החוץ שלה. מדינת ישראל על מנת להגן על עצמה בשל האיום התמידי כנגדה חוקקה בספר החוקים בקודקס הפלילי את העבירות הביטחוניות והעונש לצידן  חמור ואף בחלקן העונש הצפוי מאסר עולם ואף במקרים חריגים צפוי לעובר אותן עונש מוות בנסיבות ובמקרים כפי שמפרט החוק.

הפרק הדן בעבירות ביטחון בחוק העונשין מחולק לכמה קטגוריות:
1. בגידה: פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה, גרימה למלחמה, סיוע לאיוב בזמן מלחמה (העבירה שבגינה חשוד הח"כ לשעבר עזמי בשארה), שירות בכוחות האויב.
2. פגיעה בכוחות המזויינים: כוחות מזוינים הם צה"ל, משטרת ישראל וכל כח אחר שפועל נגד האויב בשיתוף עם צה"ל. מרידה בכוחות המזוינים, הסתה להשתמטות, הסתה לאי ציות.
3. ריגול: מסירת ידיעה לאויב, מסירה ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, מגע עם סוכן חוץ, כניסה למקום צבאי.
4. פגיעה ביחסי החוץ: פגיעה ביחסי החוץ – קשירת קשר לעשות מעשה נגד מדינה ידידותית, גיוס לכוחות חוץ.
בכל העבירות שציינתי לעיל העונש הקבוע בצידן הינו מאסר לשנים רבות.
עו"ד סמי איליה בעל סיווג מיוחד ועסק בחקירות בטחוניות גם בשיתוף עם זרועות הביטחון.