בחרו עמוד

סמי איליה משרד עו"ד

Samy Ilia, Law Office
פעילות ציבורית

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

עו"ד סמי איליה בעת שירותו במשטרת ישראל סבר שפעילות ציבורית למען האחר הוא דבר חשוב ועל אף היות הדבר נדיר במסגרת השירות בכוחות הביטחון, לקח על עצמו להקדיש זמנו הפנוי למען שמירת זכויות הפרט של מגזר החשוב מכל לכולנו : חיילי וחיילות צה"ל.

לשם כך הקים בשנת 2003 את אתר הקשב כשמטרת האתר היא שמירה על זכויות חיילים (ראו בדף האתר למטה "על האתר"). האתר נבחר ל"אתר השנה" ע"י גולשי פורטל YNET בתחרות אתרים. האתר פועל מאז בהתנדבות וממומן מכיסו הפרטי של עו"ד איליה למען יישום מטרות שמירה על זכויות החיילים. (ברגע שיתאפשר כלכלית בכוונה לשדרג האתר)

פעילותו זו של עו"ד איליה הביאה לכך שצה"ל החליט להביא לסגירת האתר באמצעות פנייה למשטרת ישראל. משטרת ישראל ביקשה להעמיד לדין את עו"ד איליה והורתה לו לסגור את האתר אחרת ישקלו פיטוריו מהמשטרה. על המשך פעילותו של האתר החל עו"ד איליה במאבק ממושך בצה"ל ובמיוחד במשטרת ישראל – מאבק שהסתיים בבג"צ.

האתר מופעל עד היום ברצף משנת 2003 ומגיעות פניות רבות מחיילים בנושאים שונים ובעת הצורך עו"ד איליה פונה לפיקוד הצבא וגורמי צה"ל השונים לתיקון העוולות באופן שמטרת האתר מיושמת בעיקר להעניק מטרייה חוקתית להחלטות לא סבירות ו/או פגיעה בחיילים .
פעילות זו היא ייחודית בישראל בתחום ונבדלת מכל שאר הפעילות בעניין ייצוג חיילים , בכך שלא נועדה לטיפול משפטי בתיק ספציפי אלא מתמקדת בליבון הסוגיות בתחום זכויותיהם של המשרתים בצה"ל עם דגש על השירות של חיילי הסדיר.

פעילות בלשכת עורכי הדין

עו"ד איליה שימש במשך שש שנים ועד לסוף שנת 2012 כממלא מקום יו"ר הועדה לחקיקה בתחום צבא וזרועות הביטחון ובפעילותו זו היה שותף וכן יזם שינויים בתחום המשרתים בכוחות הביטחון ובצה"ל בתחום החקיקה. ראויה לציון במיוחד התנגדותו העיקשת של עו"ד איליה לתיקון החוק בצה"ל כך שיאפשר מעצר חיילים עד תום ההליכים רק כדי להרתיע אחרים.

עו"ד איליה סבר שנפל פגם חמור בהצעת תיקון החוק באופן שחיילים יעצרו עד סוף ההליכים המשפטיים נגדם ללא קשר אם קיימת סיבה הנוגעת למקרה או לחייל העצור – אלא רק כדי להרתיע אחרים.
לדעת עו"ד איליה, מעצרו של חייל ושלילת חירותו במעצר למשך תקופה של שבועות ויותר רק למען "יראו ויראו" הוא דבר פסול , פוגע בזכויות חוקתיות ופוגע שיטת המשפט בישראל.

פעילות למען הזולת

לפני ארבע שנים צפה עו"ד איליה כמו רבים מאיתנו בתכנית עובדה שעסקה ברצח בבר הנוער בת"א (קישור לתכנית) ולאחר חודשיים קרא עו"ד איליה בעיתון על כך שהנער יונתן בוקס בן 17 המתגורר בעיר חיפה, מתמודד עם מצב כלכלי קשה – בנוסף לפציעה ולאחר אישפוזים ושיקום קשה שנמשכו שנתיים, שכן אינו זכאי על פי חוקי הביטוח הלאומי להטבות המקבלים נכים שנפגעו בפעולות איבה. בחינה משפטית העלתה כי החוק הקיים אינו מכיר בזכויות נכים עקב פעילות פלילית ככאלה שמגיעות לנפגעי פעולות איבה.

עו"ד איליה פנה לעו"ד אדם פיש – ממשרד פיש את בן ארי , עורך דין מהבולטים במדינה בתחום ההגנה על זכויות הפרט וזכויות משפטיות ואחד המשרדים האיכותיים והמשגשגים, וביקש עזרה מכיוון שעו"ד איליה שירת אז במשטרה ולא יכל לסייע בעצמו.

עו"ד פיש, איש איכפתי שלא רק מקצוען של ממש בתחום המשפט אלא ניחן גם ברוחב לב נדיר, נענה מייד לאתגר והחליט כי משרדו על עשרות עורכי הדין שמועסקים עלידו יקבל על עצמו חינם אין כסף לטפל בנושאים הקשורים ליונתן ולזכויותיו של הנער .

הסיוע שניתן ע"י עו"ד פיש וביוזמתו ובעזרתו של עו"ד איליה, כללה עזרה מיידית כלכלית ודאגה לצרכיו אשר בסופה קיבל הנער מיטה מיוחדת משוכללת שתתאים לצרכיו, הוחלף כיסא הנכים שלו, טופלו חלק מענינו הכלכליים, טיפול מול גורמים שונים ועוד.

כמו כן, בשל העדר דיור לנער ובשל מצבו המשפחתי , תרם עו"ד פיש סכומי כסף שישלימו את הפיצויים שקיבל בשנת 2013 הנער בתביעה משפטית – לשם רכישה דירה חדשה לנער. כן טופלו חינם כל הענינים הקשורים להסדרת הנושאים המשפטיים ברכישת הדירה והתאמתה לצרכיו של יונתן.
בזכות פעילות זו , האיכפתיות והעזרה במימון ע"י עו"ד פיש והעזרה בצידה של עו"ד איליה, צפוי להיכנס הנער לביתו החדש כבר בחודש פברואר 2014.
תודה ענקית לעו"ד פיש.

עו"ד איליה אף מסייע בעניין הקשר בין המוסד החינוכי בו לומד – אשר הגישה הותאמה לצרכיו של הנער – בין יונתן לאותו מוסד ולפתרון סוגיות הקשורות ללימודיו ולמציאת עבודה בסיום הלימודים כדי לאפשר לנער השכלה ועצמאות כלכלית.

פעילות במסגרת השירות במשטרה

עו"ד איליה היה בין היוזמים בשנת 2004 ואחריה פנייה למבקר המשטרה בעניין אופן ושקיפות המינויים של קצינים במשטרת ישראל, לאחר מאבק שנמשך כארבע שנים מול פיקוד משטרת ישראל לקביעת טוהר ושקיפות במינויים והקידום של קצינים במשטרה.
ועדת ביקורת המדינה של הכנסת אף עסקה בסוגייה זו בעניין מינויים של קצינים בכירים.
מאבק זה נשא פרי ובשנת 2006 לאחר התערבות מבקר המדינה, נקבע במשטרת ישראל נוהל "דיוני תנועות" במסגרתו החלו מכרזים על תפקידי קצונה במשטרה החל מהקצין הזוטר ועד למפכ"ל ושקיפות בכפני כל במינוי בעלי תפקידים. עד אותה עת, מינויו של קצין פלוני היתה ב"הכרזה" על המינוי כשלא היה ברור כיצד מונה ונעדרה כל שקיפות .

כיום ומאז שנת 2007 במסגרת "דיוני תנועות" מועלים לדיון בפורום רחב מדרגי השטח עד מטא"ר פרטי מי שמיועדים לקידום. לגבי כל תפקיד שמתפנה לקצונה, מועברת הודעה לכלל קציני המשטרה , מי שמיועד לקידום יכול להגיש מועמדות. מורכבת ועדת מכרזים אשר מכלל המועמדים ועל פי נתוניהם נקבע מי יקבל התפקיד הפנוי ו/או הקידומי.
יוער כי לא מדובר בשקיפות מלאה גם אחרי הליך זה, שכן אותה "ועדת מכרזים" מורכבת אמנם מקצינים שאינם מפקדי המועמד, אולם אופן ודרך החלטותיה – כמו גם ההנחיות לחבריה לגבי התאמת המועמד לתפקיד – לוקה בחסר.

פעילות זו של עו"ד איליה כצפוי, לא התקבלה בגוף ההיררכי הסולד מביקורת באהבה . ללמדך יחד עם זאת כי משנתו של עו"ד איליה היא שאין להירתע ממאבק בגופים גדולים ומאבק צודק הוא אפשרי ואסור להיכנע. כל אימת שעוול קיים, אם רק מתמידים ביישום תחושת הצדק הטבעי, הסיכוי להצליח הוא גדול.

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

כתב אישום ברוב המקרים מסיים את הליך החקירה, ומשמעותו כשהוא מוגש לבית המשפט הינה כי התביעה סבורה שיש ראיות להעמדה לדין. כתב האישום מוגש לבית המשפט הקובע מועד לנאשם למתן מענה לכתב האישום . הליך זה נקראה "הקראה" ובמסגרתו מקריא בית המשפט את כתב האישום לנאשם ומקבל תשובתו . כאמור, ההליך המשפטי מתחיל על פי דין רק לאחר הקראת כתב האישום בפני הנאשם ובכך זהו תחילת המשפט באופן פורמלי.

כתב האישום הוא כתב טענות שמוגש ע''י המאשימה (התביעה – הפרקליטות או המשטרה לרוב) שהיא המדינה. כתב אישום יכול במקרים מסויימים להגיש גם אזרח פרטי באמצעות קובלנה פלילית פרטית. לרוב כאשר המדינה לא מצאה לנכון להגיש כתב אישום ולדעתו של הפרט שנפגע מכך עומדת לו הזכות לעשות כן ורק בעבירות מסויימות.

מה יכלול כתב האישום:

סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 מפרט מה יכיל כתב האישום.

כתב אישום יכיל –

(1)   שם בית המשפט שאליו הוא מוגש.

(2)   ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו.

(3)   שם הנאשם ומענו.

(4)   תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם.

(5)   ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם.

(6)   שמות עדי התביעה.

מי מוסמך להגיש כתב אישום?

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982 מפרט מי הגורמים המוסמכים לשמש כתובעים מטעם המדינה ולהגיש כתב אישום:

היועץ המשפטי לממשלה

נציגיו של היועמ"ש:

פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע.

מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות תובע, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסויימים או למשפט מסויים;

שוטר שנתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים ונתמנה להיות תובע בידי המפקח הכללי של המשטרה.

לאחר בחינת חומר החקירה ושיקולים נוספים המפורטים בהנחיות היועמ''ש ובהנחיות פרקליט המדינה, קיימים שני תנאים מצטברים להגשת כתב אישום פלילי :

האחד - אם הגורם המוסמך סבור כי  הראיות בתיק החקירה מספיקות להוכחת אשמת הנאשם

השני - נסיבות העניין מצדיקות העמדה לדין (יש עניין לציבור).

התובע יעמיד את החשוד לדין, ויגיש כתב אישום לבית המשפט המוסמך לדון בכתב האישום על פי דין על פי הענישה ויסודות העבירה. (עבירות עוון, פשע).

עם הגשת אישום, עו"ד סמי איליה מייצג בכל ההליכים הפליליים בכל העבירות, בכל הערכאות ובכל הארץ

 

צרו איתנו קשר

077-2015483

דרך יפו 51, חיפה 3341211

  

עו"ד סמי איליה

בעל ניסיון מיוחד רב ומוכח בתחום דיני משטרת ישראל, חקירה פלילית וביטחונית, שיטות חקירה בישראל, קהיליית הביטחון התביעה הפלילית בישראל והמשפט הפלילי.

עבירות ביטחוניות הן עבירות פליליות חמורות העלולות לפגוע בביטחון המדינה, בסודותיה, מאופיינות לא אחת בפעולות טרור כנגד המדינה  ופגיעה ביחסי החוץ שלה. מדינת ישראל על מנת להגן על עצמה בשל האיום התמידי כנגדה חוקקה בספר החוקים בקודקס הפלילי את העבירות הביטחוניות והעונש לצידן  חמור ואף בחלקן העונש הצפוי מאסר עולם ואף במקרים חריגים צפוי לעובר אותן עונש מוות בנסיבות ובמקרים כפי שמפרט החוק.

הפרק הדן בעבירות ביטחון בחוק העונשין מחולק לכמה קטגוריות:
1. בגידה: פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה, גרימה למלחמה, סיוע לאיוב בזמן מלחמה (העבירה שבגינה חשוד הח"כ לשעבר עזמי בשארה), שירות בכוחות האויב.
2. פגיעה בכוחות המזויינים: כוחות מזוינים הם צה"ל, משטרת ישראל וכל כח אחר שפועל נגד האויב בשיתוף עם צה"ל. מרידה בכוחות המזוינים, הסתה להשתמטות, הסתה לאי ציות.
3. ריגול: מסירת ידיעה לאויב, מסירה ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, מגע עם סוכן חוץ, כניסה למקום צבאי.
4. פגיעה ביחסי החוץ: פגיעה ביחסי החוץ – קשירת קשר לעשות מעשה נגד מדינה ידידותית, גיוס לכוחות חוץ.
בכל העבירות שציינתי לעיל העונש הקבוע בצידן הינו מאסר לשנים רבות.
עו"ד סמי איליה בעל סיווג מיוחד ועסק בחקירות בטחוניות גם בשיתוף עם זרועות הביטחון.